פרוייקט המגורים החדש מוכיח: עיריית באר שבע ויתרה על חלום ההייטק ובגדול

"מאפס תעסוקת הייטק שהייתה בנגב, באר שבע הופכת למעצמת ההייטק בישראל" - הדובר הוא ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'. השנה - 2013 והמיקום? במסיבת העיתונאים החגיגית לרגל פתיחתו של פארק ההייטק גב-ים.

הפארק החדש, הוקם בזמנו על ידי חברת "פארק תעשיות גב ים נגב" שנמצאת בבעלות משותפת של חברת גב ים (56%), בעוד לעיריית באר שבע ולאוניברסיטת בן גוריון יש 22% יחד וקבוצת משקיעים אמריקאים ויפנים ששמה KUD מחזיקה ב-22 אחוזים נוספים.

דבריו של רוביק מלאי הפאתוס, נאמרו בתקווה כי בירת הנגב אכן תהפוך יום אחד למעצמת הייטק. מאז, עשור וקצת קדימה ונראה כי עיריית באר שבע והעומד בראשה קצת מתחרטים על ההצהרות הבומבסטיות. נכון, אל הפארק הגיעו במהלך השנים סניפי חברות כמו ORACLE, גוגל ועוד ובקרוב יוקם בניין נוסף. מה גם, שהרכבת הצמודה אל המתחם וכך גם בנייתו של בסיס התקשוב הענק בסמוך, אמורים בפוטנציאל להפוך את פארק גב-ים הנ"ל לאחד הנחשקים והמרשימים בישראל. 

עם זאת, ניכר כי את עיריית באר שבע חלומות עתידיים וסבלנות על פיתוח טכנולוגי כביר זה פחות מעניין ולצד האספירציות שבירת הנגב אכן תהפוך לבירת הסייבר, ישנן גם תוכניות אחרות, מרשימות פחות. 

נסביר - לאחרונה אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה את התוכניות להקמתו של ''בניין תעשיות עתירות ידע'' ברחוב התבונה בעיר, קרי, בפארק גב-ים. הבניין החדש, שצפוי לשבת על 166,765 מ"ר, אמור היה בפוטנציאל להוות המשך ישיר של פארק ההייטק.

כאמור, התוכנית נמצאת בטיפול הוועדה המקומית משנת 2017, כאשר במהלך שנת 2018 הטיפול בתוכנית הוקפא. בשנת 2023 התכנית הוגשה מחדש ונידונה בוועדת המקומית לקראת סוף השנה. החטא הראשון של העירייה הגיע כבר בפתח אישור התכנית, וכפי שנחשף בפרוטוקול הוועדה עולה, כי ''תותר המרת שטחים מתעשייה עתירת ידע למגורים מיוחד לכדי סה"כ שיעור של עד 250 יח"ד, 12,500 מ"ר שטחים עיקריים, 7,000 מ"ר שטחי שירות ומרפסות בשיעור ממוצע של 15 מ"ר ליחידת דיור". עוד נכתב, כי המבנים מיועדים להשכרה ארוכת טווח, ויחד עם מימושם יוקמו גני ילדים עבור יחידות הדיור''.

כן, כמו שקראתם, העירייה מאפשרת באופן תמוה ליזם להחליט לפי רצונו - אם באופן כזה או אחר הוא קם מחר בבוקר ומחליט שהוא כבר אינו מעניין בהקמת בניין תעשיות עתירות ידע וברצונו לבנות בניין מגורים, דיינו. ובכן, את תושבי רחוב התבונה התכנית הבומבסטית קצת פחות הרשימה. 

בצל הגשת התכנית להפקדה, הגישו כמעט כלל תושבי הרחוב, מעל למאה דיירים - התנגדויות חריפות לעירייה. הטענות, שאותן נביא בכתבה, נעו בין חוסר שביעות רצון מהאופן בו העירייה בוחרת להעמיס עוד צפיפות ותחבורה על הרחוב השקט והיוקרתי, לבין תהיה מדוע בוחרת העירייה לפגוע בצורה כה דרסטית בפארק ההייטק שקורם עור וגידים בשנים האחרונות.

ראשונה עלתה לדבר מהנדסת העיר תמר פוריה שטענה: ''היום אנחנו נמצאים בהקמה של בניין חמישי מתוך 14 בניינים מאושרים. כמו שאתם יודעים, בהמשך של פארק ההייטק בונים היום את קריית התקשוב שעתידה להתאכלס ב-2026 עם 7,000, 8,000 חיילים, כשבעצם התכנון של קריית התקשוב הוא תואם לתכנון של פארק ההייטק''.

בהמשך, וכפי שעולה מספר פעמים בדיון, הציגו אנשי המקצוע בעירייה את המציאות העגומה, לפיה התנועה בפארק במהלך שעות היום דלילה מהרגיל ולא כפי שצפו בעירייה בשנים הראשונות להקמתו. פוריה עצמה למשל, מודה בכך כאשר מועלים בפניה טיעונים מצד שאר חברי הוועידה בנוגע לשאלה - האם זאת הדרך הנכונה לפעול: ''אתם יודעים שאנחנו פותחים שם עסקים והם סוגרים בצהריים?", שאלה פוריה את חברי הוועדה והוסיפה - "באיזה פארק תעסוקה במדינת ישראל, מסעדות סגורות בצהריים? בצהריים זה שעות השיא של המקומות האלו. אנחנו חייבים להכניס חיים למרחב הזה, הדירות האלה יכולות להיות מענה מצוין גם לקריית התקשוב וגם בעתיד כשנמשיך לבנות את הפארק, לכל מיני אנשים שבאים ועובדים שם, שיוכלו לגור בקרבת מקום. זאת התפיסה''.

פוריה עצמה מדגימה במדויק את מה שהעירייה רוצה להגיד ולא אומרת לציבור הרחב. האם ייתכן שחלום ההייטק בבאר שבע גוסס, ורק נותר להכריז על שעת המוות? מה גם, שלא ברור מהו האינטרס האמיתי לבנות בניין דירות להשכרה בטווח קצר, שכן הארנונה על המגורים נמוכה משמעותית מזאת הנלקחת על עסקים וחברות הייטק. האם מישהו בעירייה פשוט התעייף מלנסות ולמשוך את שאר החברות הגדולות בענף הנה אל בירת הנגב?

ובכן, כך או כך, תושבי הרחוב אשר הגישו את התנגדותן לוועדה הבהירו בפני עיריית באר שבע - כי הקמת הדירות תגדע לחלוטין את החלום הגדול של רוביק דנילוביץ' עצמו.

כאמור, לתכנית התנגדו כמעט כלל תושבי רחוב התבונה, בו מתגוררים לצד עובדי הייטק גם משפחות וזוגות מבוגרים שחיפשו נקודה שקטה בעיר. כעת, בצל כוונות העירייה, נראה שהחלומות על הדירה המושלמת עומדים להתנפץ. 

אל הדיון הגיע עורך הדין אלי וילצ'יק, אשר מייצג חלק מהדיירים. בדיון, הציג האחרון את משנתו ואת טענות הדיריים, אשר מחלקם נבצר להגיע אל הדיון: ''אנחנו לא נמצאים פה כדי לבטל את התכנית באופן מוחלט או שאנחנו מתנגדים לכל הדברים הטובים שהתכנית הציעה'', הדגיש עורך הדין וילצ'יק בפתח דבריו והוסיף: ''בכל הקשור לנושא המגורים שהחליטו לשים אותם ליד רחוב התבונה, לזה אנחנו מתנגדים בכל תוקף, אנחנו חושבים שזה שגוי''.

עוד עלה לדבר תושב הרחוב, פרופסור חן אבין, מבית הספר להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון שטען: ''כפי שראש העירייה אוהב לצטט את בן גוריון - ''בנגב ייבחן העם בישראל ובמדינתו', נראה כי אנחנו עומדים בפני ציון נכשל. פארק ההייטק היה ועודנו כרגע גולת הכותרת של באר שבע במאמציה להפוך לבירת הסייבר, בהקמת אקו סיסטם תומך הייטק. זה פרויקט ייחודי שלראשונה עשה מאמצים כבירים להביא לפריפריה חברות הייטק מובילות מהעם'', טען אבין, שסיפר כי הוא עצמו עובד באחת החברות הגדולות בפארק.

''כתושב הנגב רוב שנותיי, למעשה באר שבע הייתה עיר הבירה שלי משאני ילד קטן. כסטודנט לשעבר באוניברסיטה, כחבר סגל בפקולטה להנדסה ובבית הספר להנדסת חשמל ומחשבים, אני חושב ומאמין שלפארק ההייטק יכול להיות וכבר כיום יש תפקיד מרכזי בפיתוח העיר באר שבע והנגב בכלל. הפארק הינו עוגן מרכזי בעתיד העיר והאזור. לכן לדעתי הפיכת הפארק למרכז מגורים תהיה בכייה לדורות. איפה החזון? איפה אורך הרוח? אם התכנית הזאת תצא לפועל, ניתן יהיה לסגור את החזון של העיר ובן גוריון, ולהכריז רשמית שמלבד שטחים ובסיסי צה"ל אין לדרום מה לתרום''.

עוד הוסיף אבין: ''מה חברות שכבר נמצאות בפארק ההייטק וחברות שאולי יגיעו, יחשבו על כך? האם זה סימן שהפארק מתקדם או נסוג? זה ברור לכל שבניית בניין השכרה לחיילים וסטודנטים תשדר את המסר שהפארק נכשל, ומהר מאד לא יישארו כאן בכלל חברות הייטק''.

בהמשך, אבין ואחרים מעלים שאלה טובה - האם לא ראוי יותר שעיריית באר שבע תבנה את הפרוייקט הנחשק דווקא בצד השני של הפארק, באיזור שכונה ג', אותה העירייה כה אוהבת לשים בקדמת הבמה כאשר מדובר על התחדשות עירונית בעיר? האם השכונה הישנה אינה ראויה לפרויקט מגורים חדש והייטקיסטי?

בחזרה לאבין שתקף את העירייה וטען: ''חיסול הפוטנציאל לבניין בנייני הייטק נוספים משמעותו לדעתי כמובן חיסול הפארק. אמזון עוד לא נמצאים פה, אפל עוד לא נמצאים פה, למיקרוסופט ואינבדיה יש משרדים קטנים. אינטל עובדת ב-WeWork. אכן יש דרך עוד ארוכה עד שהפארק הזה יהיה מלא, אבל אסור לוותר. זה יהיה בכייה לדורות אם תחליטו ככה, וזה על הכתפיים של החברים שיושבים ומצביעים. אתם מצביעים בעד זה, זאתי לפחות דעתי - זהו הסוף של ההייטק בבאר שבע''.

תושב נוסף שעלה לדבר הוא יצחק מאיר, שהתייחס לתמהיל השכונתי ולצביון של פארק ההייטק, והחשש כי הוספת הדירות תוביל לעומס כבד על משאבי השכונה: ''מבחינה תכנונית זו טעות פטאלית בשביל העיר לתכנן רצף של אותה אוכלוסייה בכמות עצומה. ונאמר פה על סטודנטים שיגורו, באוניברסיטת בן גוריון יש מעונות חדשים בקמפוס הצפוני, יש מעונות ג' ויש ליד מעונות ג' מתחם חדש למשפחות של מסטרנטים ודוקטורנטים. לזה אנחנו רוצים להוסיף עוד 250 בתוך השטח הזה, אותה אוכלוסייה פחות או יותר, אותם גילאים, אותו מצב סוציו כלכלי''.

''אני תוהה מה ההיגיון של עיריית באר שבע לייצר את הרצף הזה שמבחינה תכנונית זו טעות פטאלית? כולם מדברים על תמהיל, צעירים, משפחות, ילדים, זקנים, קהילה. ולפתע פתאום אנחנו מייצרים מונו קולטורה של חבר'ה בגילאים מה, 21 עד 35 ? בתי ספר, גני ילדים, שירותים עירוניים, מה בדיוק יבוא לשם?''.

ובכן, ניכר כי טענות התושבים נפלו על אוזניים ערלות, רוב ההתנגדויות של התושבים בוטלו למעט כמה תכנויות, ונראה שעיריית באר שבע נחושה מתמיד להגדיל את מספר הדירות בפארק. הניתוק המרשים בין החזון למציאות, מובא בדבריו של טל פלב, סמנכ"ל הנדסה בחברת גב ים. פלב מצידו מדגיש את חשיבות הפארק לפיתוח הנגב, אך באותה הנשימה טוען גם באופן תמוה לחלוטין שהגדלת מספר הדירות הן אלו שיובילו לכך: ''... אנחנו רואים את הפרויקטים בבאר שבע כפרויקט ציוני אמיתי של הפרחת הנגב. על הפרויקט, אני אומר את זה קצת בצורה מליצית, ... אנחנו מתמלאים בגאווה, ואנחנו באמת חושבים שהפרויקט הזה של המגורים יוסיף ולא יגרע''.

ובכן, אין זה מפתיע שהעירייה מוותרת כה בקלות על חלום ההייטק. פנינו לעיריית באר שבע לקבלת תגובה והופתענו לגלות כי תמימות הדעים לגבי נכונות הפרוייקט שגויה מן היסוד. ניכר גם, כי התשובות שקיבלנו בחזרה ממחישות עד כמה הפרויקט עומד כולו על כרעי תרנגולת. 

אנחנו במערכת האתר פנינו לעיריית באר שבע והעלנו בפניה מספר תהיות: ראשית, מדוע שונתה התוכנית בצורה כה מהירה מ-בניין של תעשיות עתירות ידע לפרויקט מגורים שמטרתו לא ברורה? שנית, האם העירייה ויתרה על רעיון ההייטק ובירת הסייבר של ישראל ובורחת לפתרונות דיור קלים. מה גם שהרחוב השקט יהפוך לעמוס במיוחד ומספר הדירות יוכפלו נראה שלא מדאיג אף אחד מאנשי המקצוע - ששללו זה אחר זה את התנגדויות התושבים.

עוד תהינו בפני העירייה, עם כל השיח על פיתוח שכונה ג' - כיצד לא נשקלה התוכנית להקמת הדירות בשכונה הישנה שבעירייה מדגישים שוב ושוב שהם כל כך רוצים לטפח וכמובן - האם ייתכן שהעירייה והעומד בראש הגיעו למיצוי בכל תחום ההייטק ובכך נסתם הגולל על כל התוכניות העתידיות?

מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: ''מדובר בתכנית שאושרה לאחרונה בוועדה המקומית וקודמה על בסיס תכנית המתאר העירונית מלפני שנים, אשר איפשרה תוספת שטחי תעסוקה מסחר למגורים. במתחם שבו ניתן אישור ייעוד למגורים הוקמו בנייני תעסוקה. התכנית הנ"ל תועיל רבות למתחם פארק ה הייטק, בשמירה על השטחים הירוקים המפותחים ומונעת)במקום התכנית הקודמת( סלילת כביש ומפרצי חניה, דבר שיאפשר לתושבים ולבאי המקום להנות משטחי הגינון האיכותיים בפארק. יש לציין, במהלך קידום התכנית, נערך רב שיח ודיון מעמיק עם התושבים בו הועלו הטענות, אשר נבחנו היטב ע"י גורמי המקצוע ולא נמצא דבר הפוגע באיכות החיים במקום. גם הטענה על גודש התנועה מול בנייני המגורים אשר יוקמו נבדק לעומק, הדבר אינו משנה את המצב לרעה. התכנית אשר תשביח את תכנית פארק ההייטק ואת השכונה שתכלול רחוב מגורים איכותי משני צידיו, מציעה מרחב עירוני שיאפשר לעוד חברות בינלאומית להקים את משרדיהם , דבר שיהווה פלטפורמה לפתיחת עסקי מסחר ובתי קפה שיתרמו רבות לשכונה וימצבו אותה כאחת המובילות בעיר''.