פינוי בינוי והתחדשות לצד הזנחה גמורה: לאן מועדות פניה של שכונה ג'?

אם תלכו באחד מימי השבוע ברחוב וינגייט, מהארוכים והוותיקים של שכונה ג' בבאר שבע - לפרקים זה ירגיש כמו הליכה במנהרת הזמן: מצידו האחד של הרחוב (זה הקרוב יותר לבית החולים סורוקה) נישאים בגאון מגדלי דוד החדשים, בין הפרוייקטים המפוארים ביותר של התחדשות עירונית שקמו בבירת הנגב ושמאוכלסים ברובם על ידי זוגות צעירים שמרביתם אף משתייכים לצוות הרפואי הרחב של המרכז הרפואי. 

עם זאת, הליכה קצרה לאורך הרחוב ולכיוון כיכר השלום - מאגדת בתוכה אין ספור מיצגים אדריכליים ישנים ומעופשים, דירות מגורים ישנות ומוזנחות השייכות למיזמים של דיור ציבורי ומרכז מסחרי ישן אליו מתאגדים לא מעט אנשים מפוקפקים. תושבי האזור מעידים, כי בניגוד לשכונות אחרות שם לקחו סטודנטים וקבוצות קהילתיות שונות יוזמה לשיפור הנראות - בכל הקשור לאזור הישן של שכונה ג', אין כבר מה לצפות. 

ככה נראית השכונה בשנים האחרונות - מי שבעבר הייתה נחלתם של לא מעט משפחות מבוססות בבאר שבע, אשר רכשו לעצמם בתי קרקע באזור הרחובות הגאולים והמעפילים, ונהנו מהליכה קצרה לבית הקולנוע "אורות", הפכה במשך השנים לחצר האחורית של באר שבע. עם בעבר הייתה שכונה ד' מושא ללעג ולמקום אליו מתאספים כל האוכלוסייה "הבעייתית" של העיר, ובכן מזה שנים שהיוצרות התהפכו להן. 

בעבר כבר הבאנו בפניכם את קולם של התושבים, שלמרות ניסיונות רבים מצידם ליצור קהילתיות יוזמת ומתפתחת, נפלו לא אחת בין כיסאות הבירוקרטיה של עיריית באר שבע והמדינה. תושבי המקום, שהתריעו על אופן הטיפול במרחבים הציבוריים, סיפרו על הקושי לחיות בשכונה לנוכח אופן הטיפול של העירייה במקום. אחד התושבים סיפר לבאר שבע נט - "אני גר פה במקום הזה, איך אפשר להביא לכאן אורחים? זאת עבודה של העירייה, אני אומר לכם, זה לא רמות, זה לא נווה זאב, זאת ג', בגלל זה הבקשה שלי יותר מדי מוגזמת? זה כל מה שאנחנו רואים מאז שאנחנו ילדים קטנים, ככה מבריחים מפה אנשים".

חשוב לומר, כי בעיריית באר שבע מצידה פועלת בשנתיים האחרונות במרץ להקמתו של רובע החדשנות, שבו לשכונה הוותיקה יש חלק אינטגרלי. כחלק מהמיזם העצום, צפויה העירייה לחבר את אוניברסיטת בן גוריון, פארק ההייטק בגב-ים, רכבת צפון ובית החולים סורוקה למקשה אחת, שבה תופעל חממה חדשנית של טכנולוגיה. מלבד זאת, כפי שציינו בהתחלה, בעתיד צפויים להיבנות בשכונה עוד מספר פרוייקטים של התחדשות עירונית. 

המרכזי שבהם הוא כמובן זה שצפוי לקום בשטח שבו נמצא כרגע קולנוע "אורות" המיתולוגי. במסגרת התכנית השאפתנית, במתחם אורות יהרסו שני שיכוני רכבת הכוללים כ- 112 יח"ד וייבנו סה"כ 20 בנייני מגורים בגובה שש עד עשר קומות, עם 747 יחידות דיור. התוכנית כוללת בנוסף תוספת של 7,000 מ"ר מבני ציבור, 6,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר כ-18 דונם לטובת שטחים ירוקים פתוחים כמו כן התוכנית כוללת את שימור מבנה הקולנוע 'אורות' והפיכתו למוקד ציבורי משמעותי שישמש כעוגן לפעילות במרכז השכונה.

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', סיפר לאחר אישור התכנית על החשיבות מבחינתו בהעצמת השכונה: "החלטת הועדה המחוזית משקפת את מדיניות העירייה לקדם ולתעדף את ההתחדשות העירונית בעיר, באר שבע כמטרופולין הדרומי של מדינת ישראל זקוקה למרכז עירוני תוסס ופעיל שימשוך אליו אוכלוסייה חדשה ויספק שירותים לכל תושבי האזור. את זאת ניתן לקדם באמצעות התחדשות עירונית אינטנסיבית במרכז העיר שתצמצם את הפערים מול השכונות החדשות ותייצר, באמצעות תוכניות של עירוב שימושים, סביבת חיים עירונית אטרקטיבית ויצירת מרחב ציבורי איכותי.  בעיר יש פוטנציאל חסר תקדים של התחדשות עירונית וזו העת לפעול לכך שהפוטנציאל ימומש. חברות הבנייה הגדולות כבר גילו את הפוטנציאל ואנו קוראים לחברות ויזמים נוספים להצטרף לחזון שלנו".

אך האם זה מספיק?

לצד ההבטחות הבאמת חשובות, ניתן לומר כי העתיד הוורוד אותו מנסה לבנות העירייה נראה כעת רחוק שנות אור לנוכח המציאות בשטח. האתגר הניצב בפני הרשות העירונית בשכונה ג' נראה לעיתים גדול יותר מ-"רק לבנות עוד בניין חדש". המשאב האנושי הקיים בשכונה הינו בין ההטרוגנים שקיימים בבירת הנגב ומהווה בתוכו אתגרים שעל העירייה לפתור בדרכים אחרות מפתרונות הנדסיים: כ-11,000 תושבים גרים בשכונה ג' וכ-3,000 מתוכם הינם משפחות של משתפי פעולה ערבים, שהוברחו מרצועת עזה לישראל במסגרת תוכנית הגנה של משרד הביטחון. הכל התחיל לפני כעשור, לאחר שארגוני הטרור סימנו את משתפי הפעולה העזתים וגזרו עליהם גזר דין מוות על כך ששיתפו פעולה עם ישראל. משרד הביטחון העביר רבים מהם ליישובים בדרום, ומשפחות רבות שוכנו בשכונה ג'.

התושבים של השכונה לא ששו לקבל את המשת"פים, והזהירו כי הם עלולים לגרום לבעיות בשכונה, ביניהן ירידת ערך הדירות ומתיחות חברתית. בעבר פגשנו לריאיון את דודי, הספר השכונתי ותושב השכונה, והוא מספר בריאיון למערכת באר שבע נט: "סך הכל היחסים עם המשת"פים בסדר, הם לא עושים בלאגן, אני חושב שצריך לכבד אותם. יש המון אנשים טובים ביניהם. משרד הביטחון שם אותם בשכונה ג' כי זול פה, אנחנו חיים איתם ביחד". לעיתים עולות גם תלונות על פשיעה בקרב המשת"פים ומתיחות ביניהם לבין תושבי השכונה המקוריים.

מלבד משפחותיהם של המשת"פים, בשכונה קיימים 3 מרכזי קליטה ואף לא מעט תושבים וותיקים. אם זאת, חשוב לציין כי הזוגות הצעירים שאכן גרים בשכונה, משתתפים לא אחת בפעילויות קהילתיות ומבחינתם המגורים באזור הינם בגדר שליחות. אז האם מיזמים דוגמת רובע החדשנות יפתרו בעיות שונות של עוני ופיתוח לקוי? החשש הנוכחי של התושבים הוא כי לנוכח פרוייקטים עצומים ומפוארים - הפערים בין תושבי המקום רק ייגברו, מה שיכניס את השכונה למעין ''לופ אין סופי שבו העניים יישארו עניים ממש ולשכונה ייכנסו תושבים עשירים שרק יגדילו את הפער, והחשש הוא כי העירייה תשכח את האוכלוסייה החלשה מאחור", אומר אחד התושבים לבאר שבע נט. 

קשה עדיין לומר האם בניית והקמת מבנים כחלק מפרוייקט פינוי בינוי, הם הדרך הנכונה לשיפור השכונה. בעוד שכונות אחרות בעיר שהיו במשך שנים באותו המצב כמו שכונה ג' הצליחו לעשות את קפיצת המדרגה, נראה כי האתגרים הניצבים בפני עיריית באר שבע עוד גדולים וקשים במיוחד. נכון, מיזמים של התחדשות עירונית וחידוש כבישים ותשתיות הינם מבורכים ונכונים, אך נראה כי על מקבלי ההחלטות לעצור לרגע ולחשוב באמת - לאן מועדות פניה של השכונה, שבמשך שנים הייתה הפנינה של באר שבע?