נשיא בן גוריון התייחס לרפורמה המשפטית במהלך נאום יום הזיכרון ועורר סערה

למיטיבי לכת שרוצים להחליט בעצמם, צירפנו את הנאום המלא של נשיא האוניברסיטה מתחת לכתבה>>>

''הורים ובני משפחה, חברות וחברי סגל, סטודנטיות וסטודנטים, וכל קהילת אוניברסיטת בן-גוריון, ימים סוערים עוברים עלינו כאן במדינת ישראל. אף פעם לא חשבנו שיום הזיכרון יכול להפך להיות יום של מחלקת. חברי הטוב, הרב מיכאל בוידן, ששכל את בנו יהונתן בלבנון, כתב טור ביום ששי, בו הצהיר, שיום הזיכרון עצמו אינו קדוש, אלא הנופלים הם הקדושים, ולכן לדעתו, יש למחות על נוכחותם של פוליטיקאים שלא שרתו בצבא, בטקסי הזיכרון''.

''רב אלוף הרצי הלוי, שהיה מפקדו הישיר של יהונתן, ענה לו שלשום בכתבה, כי עלינו לכבד את ממלכתיותו של היום. עם כל הכאב של חברי הטוב ורבים אחרים, אני רוצה להאמין כי בכל זאת היום הזה הוא מעל לכל מחלקת. היום, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, הוא אכן יום משתף לכולנו. כי הכאב על לכתם משתף לכולנו. וגם הגאוה והכבוד העצום שאנו רוחשים לנופלים, משותפים לכולנו''.

''כי הרי הם, הנופלים, התיצבו ובאו מכל קהילה, ומכל שבט בחברה הישראלית רבת הגונים והתרבויות. כמעט בכל ישוב, בכל רחבי הארץ, יש בית עלמין צבאי שבו מתקבצים היום אלה שזוכרים את הנופלים. וכך גם אנו, משפחת השכול של אוניברסיטת בן-גוריון,  שחללינו נמנים על כל מגזרי החברה הישראלית, התכנסנו כאן יחדיו כדי לחלק את הזיכרון. השנה, כשאנו זוכרים את הנופלים, אני חש שחובה עלינו לזכר גם על מה ולמה נפלו אהובינו, ואלו ערכים הם קדשו במותם. דווקא עכשיו, כשמדינת ישראל גועשת סביב סוגיות נוקבות של ערכים, אחדות וזהות, חובה עלינו לשוב אל השרש וללמוד, כן, ללמוד, מהנופלים''.

''חובה עלינו לחפש תשובות אצל אלה שמסרו את נפשם על קיומנו ועל אחדותנו,  אלה שבמותם צוו לנו את החיים. חובה עלינו לזכור כי כל הנופלים כולם, מכל עיר, עירה, כפר, מושב, או קבוץ, נתנו את חייהם למען קיומה העצמאי והרבוני של ארצם, ארצנו, מדינת ישראל. חובה עלינו לזכור כי הם מסרו את נפשם על קידושם של ערכים עמקים המשתפים לכולנו, של אמונות ועקרונות המהווים תשתית לעצם קיומנו כאן על האדמה הזאת''.

''דווקא עכשיו, כן, כי באה העת. כי בתוך ומתוך הסערה, כלנו חשים שנפל דבר. זהותנו כישראלים מתעצמת, עצמיותנו כאזרחים מתבהרת, אהבתנו לארצנו, האחת והיחידה, מתעוררת ומתחזקת, ואנו מבינים יותר מתמיד שלעולם לא נותר עליה, שגם היום אנחנו מוכנים להילחם עליה, על עצם קיומה, על מהותה ועל ערכיה. וגם אם הנופלים לא יוכלו לענות לשאלותינו, אני מאמין כי תשובתם תמצא לנו במילותיו המפרשות והבהירות של מסמך אחד, המסמך המיסד של מדינתנו, הלא הוא מגלת העצמאות''.

''75 שנה חלפו מאז נהגו המלים המכוננות: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל". 75 שנים, שלושה ואף ארבעה דורות, של צמיחה אל מול אתגרים, אחדות השלובה ברבגוניות, מלחמות והסכמי שלום, חיים ושגשוג לצד שכול וזיכרון. אך המילים שנכתבו ונחתמו ביד בוטחת, ב-ה' באיר תש"ח, מוסיפות להדהד סביבנו ובתכנו, מאז ועד היום. ובכל זמן, לארך כל הדרך הארכה ורצופת המהמורות, אנו חשים כי עיני החותמים על המגלה, הלא הם אבות המדינה, מלוות אותנו באהבה המהולה בדאגה''.

''אנו באוניברסיטת בן-גוריון חשים קשר חזק, ומחיבות עמקה במיוחד אל מגלת העצמאות; אולי מכיוון שהאיש הדגול, שעל שמו נקראת האוניברסיטה שלנו, הוא זה שקרא אותה באזני העולם כלו, באותו מעמד איקוני של הקמת המדינה. וכך, בכל יום ויום, אנו שואפים ופועלים בכל דרך כדי לממש את החזון. מגילת העצמאות צוותה עלינו להבטיח לכל אזרח במדינה "חופש דת, מצפון, לשון, חנוך ותרבות," ואנו, בקמפוס שלנו, מקימים מרחב חופשי ומוגן שנותן מקום למגוון רחב של תחומי דעת, דעות וזהויות. המגילה קבעה כי יש לקים "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור... בלי הבדל דת, גזע, ומין", ואנו מגשימים זאת הלכה למעשה, באווירה פלורליסטית ומכילה, שמחבקת ומקדמת את בני ובנות כל הקהילות בארצנו''.

''ברוח המגלה, אנו מטפחים עולם שוויוני של מחקר, מדע וידע, של העשרה והפריה הדדית מתמדת, שבו פועלים יחדיו בני ובנות כל העמים והמגזרים. יתרה מכך, יש בקרבנו אנשי רוח והוגי דעות, שעקר עיסוקם בהעמקת ההבנה של המשגים והרעיונות, עליהם בנויה מדינה חופשית וחברה שוויונית. ועוד כמאמר המגלה, אנו שוקדים "על פתוח הארץ לטובת כל תושביה": כמוסד האקדמי המוביל בנגב, אנו אמונים על  פיתוח הנגב, הן ברמה הטכנולוגית והן על קידום אוכלוסיית הדרום על כל רבדיה, למען הדורות הבאים.  אני מאמין בכל לבי, שבדרך זו, על ידי מימושם הלכה למעשה של עקרי מגלת העצמאות, אנחנו מנציחים את זכרם, ואת רוחם, של הנופלים, ומעצימים את הערכים שיקדשו במותם. יהי זכרם ברוך''.