בגלל הבירוקרטיה: כך בניין שלם בבאר שבע נפל קורבן לגחמות

תושבי בניין בר גיורא 1 בבאר שבע כבר לא יודעים את נפשם מרוב ייאוש. הדיירים הוותיקים, רובם מעל גיל 70 ומתחת לקו העוני, כבר חשבו שראו הכל בזמן שהם גרים שם. לפני כשבועיים, התרחש אירוע שהותיר את כולם המומים וחסרי אונים.

אחת מהדיירות, אישה אשר לפי שאר הדיירים לוקה בנפשה - החלה אחר צהריים אחד להתפרע ולהשליך את חפציה בחזית הבניין. מראות, ספות, מגירות ושולחן, הכל הוטח בבת אחת ברגע של שיגעון. משטרה הוזעקה למקום ועל פי שיחה שערכנו עם התושבים נראה שאותה אישה אף נעצרה ובהמשך ייתכן כי גם אושפזה. עם זאת, דיירי הבניין המבוגרים, נאלצו להתמודד בעצמם עם הבלאגן שנותר מאחור. הימים עברו, הפניות לעירייה לא עזרו והייאוש בקרבם רק הולך וגובר.

ענת, אשר אחיה מתגורר בבניין מזה כ-15 שנה, טוענת: ''אחי קשיש וערירי וכך גם שאר הדיירים. הם לא יודעים למי לפנות ואיך, וככה נוצר מצב שממש בכניסה יש המון זכוכיות, ריהוט שבור וזה מאד מסוכן עבורם. זה לא אשמתם מה שקרה, אבל המצב הוא שהם כרגע בני ערובה לגחמה של אישה אחת. ומי יעזור להם? אף אחד לא מעוניין בכלל להקשיב''.

אז למי פניתם?

''חשוב לי לציין שפנינו לא מעט פעמים לעירייה. היו פה גם גזמי עצים ענקיים שאותם הם אכן ניקו, אבל בכל מה שקשור לרהיטים הם טוענים שמדובר בשטח פרטי. מצד אחד אני מבינה, כי חוק זה חוק, אבל יש פה שטח אפור ולא ברור, שבסופו מי שסובל אלו הדיירים המסכנים כמו אחי, שאין להם אפילו כסף להשכיר חברה פרטית שתנקה פה''.

בעיית השטחים הפרטיים בעיר ידועה ומוכרת לכל. בכתבה מקיפה שערכנו בעבר, ניסינו להבין את גודל הנושא כאן בבאר שבע ואף הצפנו את הקשיים שנובעים מתוך הסוגייה הסבוכה: "שפ"פ הוא שטח פרטי פתוח המשויך לבתי מגורים משותפים" מסביר עומר חיון, עו"ס הקהילה בשכונה ג', בשיחה עם מערכת באר שבע נט, לאחר שביצע מחקר מעמיק ואף פרסם מסמך בנושא בשיתוף עם עו"סים נוספים ממרחב דרום. "התקנות בנושא בתים משותפים מתייחסות לבניין מגורים משותף כאל יחידה אחת שכל דייריו, כקולקטיב, הם בעליו ובעלי השטחים הפרטיים השייכים לו. הדיירים הם האחראים לתחזוקה השוטפת של הבניין לרבות תשתיות מים וחשמל, גינון וניקיון. אחריות זו חלה על כל דיירי הבניין, גם במקרים בהם, למשל, קיים הסדר ניקיון וגינון בינם ובין העירייה".

ועדיין, בעוד תושבי הבניין בבר גיור טוענים כי העירייה טענה כי אין ביכולתה לעשות כלום, אותה עירייה כבר הוכיחה בעבר, כשמטרד סביבתי הופך לסכנה ציבורית אפשר להתערב. להלן מקרה של גן שעשועים ישן בשכונה ג', שנחשף בכתבת באר שבע נט והיווה סכנה ממשית עבור ילדי העיר ואף טופל בעקבות החשיפה לפני כשנה. 

מלבד מקרה זה שממחיש היטב את יכולתה של העירייה לחולל שינוי בכל הנוגע לשטחים אלו, העירייה יכולה להסתמך על "חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז 1987" במידת הצורך. "רבים בערים ובעיירות של המדינה המגרשים הריקים המהווים מקור למטרדים לסביבה והמזמינים שפיכת אשפה עליהם, ואף פלישות ובנייה בחלתי חוקית. הניסיון מראה שגינון שטח ריק הוא הדרך הטובה ביותר למניעת תפיסת שטח ושימוש בו למטרות הפוגעות בחוק ובאיכות הסביבה.

לכן מוצע להסמיך את הערים והמועצות המקומיות לצוות על גינונים של מגרשים כאלה, כאשר כל מטרתו של הגינון לשמור על שלמות המגרש ומניעת מטרדים ואין בגינון כדי להקנות לציבור זכויות כלשהם במגרש או למנוע בניה או פיתוח המגרש לפי היתר כדין לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965 ". סעיף 2 לחוק זה קובע: "אם סבורה הרשות כי מגרש ריק שבתחומה המאוכלס דרוש לציבור, כל עוד הוא ריק, רשאית היא לצוות, כי על אותו מגרש יינקטו פעולות לגינון זמני של המגרש, הכל כפי שתפרש בצו".