מדווחים מהשטח: "די להיתמם, הנגב מדמם"- עשרות מפגינים בצעדת מחאה

בשעה זו מקיימים תושבי הנגב, ראשי רשויות וארגוני חברה אזרחית צעדת מחאה בבאר שבע, בדרישה להשבת הביטחון לתושבים. זאת על רקע התגברות ההטרדות המיניות ברחובות באר שבע והחרפת הפשיעה בנגב. אביה של הילדה בת ה-10 שהותקפה מינית בנגב: "הגיע הזמן לקום מהספה ומהמקלדת". 

הצעדה, אותה מובילים חברי הוועד להצלת הנגב, הוציאה מהבית עשרות תושבים זועמים, שדורשים פיתרון כאן ועכשיו כנגד ההפקרות וחוסר המשילות בנגב, מובילי המחאה זועקים: "אנחנו נילחם כל יום, נילחם כל רגע, לא נפסיק להילחם עד שנקבל את מה שאנחנו צריכים".

אורטל אלון, ממובילי המחאה וחברת הוועד להצלת הנגב מספרת בריאיון לבאר שבע נט: "אנחנו גוף א פוליטי שקם לפני שנה בעקבות אירוע מכונן מבחינתנו שהוא יש בו חציית קו אדום של אונס הילדה בת עשר, זה למעשה הטריגר שהוביל אותנו לצאת למחאה, אנחנו הבטחנו לילדה שאנחנו לא ננוח ונילחם עד שיעשה צדק מול כל התחנות, זה אומר משטרה, זה אומר בתי משפט, שחוק עונשי מינימום זה משהו שחייב להיות. הפסק דין שלה שהגיעו לקראת הסדר זו שערורייה. עברה שנה מאז ואז החלטנו אני וחבריי ביחד בצוות לקחת צעד אחד קדימה ולקחת את כל התושבים והתושבות של כל מרחב נגב של כל האזור ולהגיד די מאסנו. אנחנו לוקחים מאיתנו גם מהמגזר, גם יהודים, פוליטיקאים, ילדים, נשים, זה חוצה מגזרים וחוצה מפלגות. אני תמיד אומרת, ישראל אלופה במלחמות שם כולנו מתאחדים וכולנו מתחברים. זו מלחמה. זה נכון שאין צבע אדום כי לא שומעים אותה, ונכון שאין פתיחת מקלטים בצפון כי לא שומעים את הקטיושות, אבל זו מלחמה, שאם אנחנו לא נכריז עליה ונניף דגל אדום ונגיד זהו, די, מאסנו בלהיות אזרחים סוג ב'. מאסנו להיות החצר האחורית של כל המדינה וצריכים שיתייחסו אלינו ברצינות.

שיתנו תקנים לשוטרים, אנחנו מחזקים ומחבקים אותם בערב הזה, זה חלק מהמחאה הזו היא בשבילם, שמערכת המשפט תפסיק לסרס אותם, שתעשה את עונשי חוק מינימום. מגיע לנו מרחב אישי וציבורי לחיות בו בביטחון". 

יש היענות למחאה גם מהמגזר הבדואי?

"האוכלוסייה הבדואית היא מחולקת, אי אפשר להגיד שזה קומץ כי זה לא קומץ, אבל הצעירים יותר מרשים לעצמם ופרקו כל עול, הרשו לעצמם להשליט כאן טרור, אם לנערות שלנו ואם לעסקים. מנגד יש את החלק שלהם שהוא איתנו, שאנחנו אותו דבר, הם צורכים מאיתנו שירותים והם אחים שלנו כתף לכתף והם אגב הכי מסכנים בסיפור הזה כי הם מפסידים משני הצדדים. בצד שלנו הם מרגישים לא נעים ואי נוחות כי רוב הציבור לצערי עושה איזה שהיא הכללה, ובצד השני לא מקבלים אותם כי הם לא מצטרפים לטרור הלאומני".

דליה, תושבת העיר בת 15 בלבד מספרת בריאיון למערכת באר שבע נט: "זה חשוב לשמור על הביטחון, את לא יודעת מאיזה צד יצוץ לך בן אדם שיבוא להטריד אותך או לגעת בך בלי שאת רוצה. אני מרגישה שמפחיד להסתובב ברחובות, המשטרה לא ממש עושה משהו, אני לא מסתובבת בלילה לבד כי זה מפחיד אותי שאולי מישהו יכניס אותי לאוטו בכוח. חברות שלי גם לא מסתובבות בחוץ כי הן מפחדות. שישמרו יותר על המדינה ועל הדרום בעיקר". 

ברגעים אלו ממש הצעדה החלה את דרכה מבנין בית המשפט המחוזי בבאר שבע, לעבר עצרת שתתקיים מול בניין העיריה. יעל ברכה, תושבת העיר העתיקה מדברת על התחושות הקשות בקרב תושבי העיר: "אני נולדתי בבאר שבע, מאז שעליתי לארץ ב51 אני כאן, הגעתי להפגנה בגלל המצב בעיר, מפאת גילי אני רואה איך העיר משתנה לי מול הפרצוף ואיך הדברים קורים פה, זה הפך להיות פחד אלוהים להסתובב בעיר באר שבע. בילדות שלי לא היינו נועלים את הדלת בלילה כי הייתה אווירה של ביטחון וסומכים אחד על השני. אנחנו קבוצה של מפגינים וכל מוצאי שבת וחמישי מפגינים בצומת ספיר, ובדואים עוצרים שם באמצע הצומת זורקים זיקוקים, נכנסים לאוטו בחזרה ונוסעים בספיד משם. זה באמת הפך להיות מפחיד. יש לנו ילדים צעירים נערות צעירות ואנחנו מאוד פוחדות ממה שקורה". 

סוגיית בתי המשפט והענישה הלא מספקת עולה פעם אחר פעם בין הצועדים, כולם מסכימים פה אחד על כך שצריכה להיות ענישה חמורה יותר. יעל מוסיפה: "אני כל הזמן הייתי עם טענות למשטרה שהיא לא עושה את העבודה שלה כמו שצריך, אבל עם הזמן אנחנו רואים שגם כשהמשטרה כן עושה את העבודה כמו שצריך אז בית המשפט הפך להיות 'דלתות מסתובבות', הנאשמים נכנסים מהדלת האחת ויוצאים מהדלת השנייה, אין שום הרתעה, חלק גדול מהתיקים נסגרים בלי שיקרה שום דבר כי החושב חושב שזה איזה שהוא קוריוז או בדיחה, אין הרתעה והם ממשיכים להתנהג כמו שהם מתנהגים, הם מעלים את הרף לאט לאט ובודקים אותנו עד מתי זה בסדר. אם הם חושבים שהם יכולים להסתובב בג'יפים שלהם ולהוציא נשקים ולירות מהנשקים תוך כדי נהיגה, והבית משפט לא עושה דבר, הטענה העיקרית שלנו היא בית המשפט. הפיתרון הוא להתחיל לתת עונשים כמו שצריך, וכל מה שהוא פשע לאומני- לא להגיע לעסקאות טיעון".

לדבריה של יעל מצטרפים גם 4 תלמידי ישיבה מהאזור: "מצב הנגב מאכזב אותנו כל פעם מחדש, אנחנו פה למען עם ישראל. הפיתרון הוא פיתרון משפטי, אנחנו צריכים להפסיק לפחד ולהתחיל לפעול".

יוחאי פרץ, ממובילי המחאה וחבר הוועד להצלת הנגב מספר בריאיון למערכת באר שבע נט: "אנחנו נחשפים כמעט מדי יום באינבוקס של הוועד להצלת הנגב תלונות ואירועים וצילומים של דברים שחלקם הגדול לא מגיע לתקשורת ואי אפשר לדווח על כל פריצה ועל כל אלימות או על כל הטרדה מינית שאנשים ונשים חוות כאן בבאר שבע ובאזור. זה פוגש אותי גם בחיי היום יום, אני תושב באר שבע חי פה, יש לי כאן אחיינים, הרבה אחיינים, יש לי גם הורים ומשפחה, לכולנו יש משפחה ואנחנו רואים שלא בטוח ללכת ברחובות העיר באר שבע. וזה מה שעצוב כאן. זה לא היה החזון של בן גוריון כשהוא אמר בואו תפריחו את השממה. 

אנחנו כבר העברנו את המסרים שלנו לגורמים רבים גם בממשלה וכמובן גם ברשויות המקומיות, וצריך להגיד שגם לרשויות המקומיות יש כאן אחריות לדאוג לביטחונם ושלומם של האזחרים. זה לא יתכן שיטילו את הכל רק על ממשלת ישראל, ממשלות ישראל לדורותיהן לא טיפלו בתפוח האדמה הלוהט שנקרא הנגב והיה להם נוח לגלגל את זה מממשלה לממשלה, וזה לא עניין של ימין ושמאל ואם אנחנו ערבים, יהודים, בדואים, צ'רקסים, זה לא משנה. האחריות להחלת הריבונות והמשילות היא גם ברמת ראשי הרשויות כאן בדרום.

אני חושב שעיריית באר שבע צריכה להגביר את הפיקוח העירוני שנמצאים ברחבי העיר, לפתוח משטרות מקומיות, להמשיך ולפתוח במגמה הזו כי אנחנו יודעים מראש העיר שנפגשנו איתו מספר פעמים שכן נפתחו שתי תחנות משטרה קהילתיות, ואנחנו רוצים ודורשים להמשיך את המגמה הזו בשאר השכונות בעיר. מעבר לזה, אנחנו רואים שלדוגמא בנתיבות פיתחו מודל מצוין של סגירת העיר בשעות מסוימות ואין שום סיבה שגם בבאר שבע לא נעשה את זה, זאת לא בושה לדרוש ביטחון לתושבי באר שבע והאזור. מי שרוצה להגיע לבית החולים סורוקה בשעה 2 בלילה זה בסדר גמור והכניסה תהיה פתוחה בפניו, אבל בפני כל מיני פורעים שגונבים ממירים קטליטים, פורצים לבתים ונכנסים לאנוס ילדה בת 10 בבית שלה כשההורים שלה בחדר הסמוך פה ראשי הערים נכשלו והם חייבים לתת את הדין ואת כל התקציבים האפשריים על מנת לשמור על הבית".

במקביל להתכנסות ברחבת העירייה, ראש העיר רוביק דנילוביץ' נפגש בירושלים עם שר המשפטים גדעון סער, בסוגייה הבוערת של הביטחון האישי בנגב. "מערכת המשפט חייבת להתגייס למשימה של החזרת המשילות לנגב ומיגור הפשיעה. על בתי המשפט להחמיר את הענישה ולפעול באפס סבלנות כנגד פשיעה, אלימות ובריונות! זעקת התושבים להחזיר את המשילות ולמגר את הפשיעה נכונה ומוצדקת. לא נרפה ולא נוריד את הנושא מסדר היום, עד שהמשימה תושלם".

השר הדגיש בפני ראש העיר, כי הוא מבין את גודל השעה ומחוייב לפעול כנגד הפשיעה, ועדכן את ראש העיר, בתזכיר חוק להחמרת הענישה בעבירות נשק בלתי חוקי, שהגיש היום כחלק מסדרת מהלכי חקיקה הדרושים להתמודדות עם הפשיעה בכל הארץ, אותם יפרסם בהמשך. בין הצעדים הראשונים המתוכננים על ידי משרד המשפטים: החמרת העונש המירבי בגין רכישת נשק משבע לעשר שנות מאסר והחמרת הענישה בגין רכישת והחזקת חלקי נשק משלוש לחמש שנים – כפי שמופיע בתזכיר.

במהלך ההתכנסות אל מול בניין העיריה, חבר הכנסת בן גביר נאם למפגינים ופנה למפקד מחוז דרום: "אדוני מפקד המחוז, לא זה לא התפקיד שלך להתחיל לדאוג להם, התפקיד שלך זה לשמור על הילדים כאן, התפקיד שלך זה לשמור על התינוקות כאן, על אנשים שהולכים לעשות ג'ונגינג וסופגים הטרדות מיניות פעם אחר פעם. התפקיד שלך אדוני מפקד המחוז זה לקיים את הוראות החוק ומי שלוקח פרוטקשיין צריך לכסח אותו. התפקיד שלך אדוני מפקד המחוז זה לשמור על האנשים ככה, זה לשמור על באר שבע ולשמור על הדרום. פוליטיקאים מבטיחים שיהיה אחרת, אני באתי להבטיח לכם דבר אחד, להיות החייל שלכם, להשמיע את הקול שלכם, לזעוק את הכאב שלכם, לצעוק למענכם ולהילחם עבורכם".