בשנות ה-70 וה-80, היווה רחוב דוד המלך בשכונה ד' את אחד הצירים המרכזיים והמפותחים בעיר. מרכז גילת, הקרבה למקיף ד' ולשאר מוסדות העיר, הפכו אותו למוקד עלייה לרגל עבור משפחות אמידות ומקומיות.

עם זאת, מאז אותה התקופה, זרמו הרבה מים בירקון, ואת הרחוב החלו לשטוף אוכלוסיות חלשות ובהם לא מעט עבריינים, נרקמונים ועובדות של תעשיית המין. עיריית באר שבע לדורותיה, מרצון או שלא - עמדה מנגד ונתנה בצורה די אדישה למקום להתדרדר עד לרמה מעוררת דאגה. בעוד בשאר העיר התקיים פיתוח ושדרוג יוצא דופןף אשר הקפיץ את העיר לרמות חדשות שטרם הכרנו, בשכונות הישנות, אלו שנמצאות שבחצר האחורית של העיר והרחק מהציבור הרחב, הזמן עמד מלכת.

דוגמא טובה לאוזלת היד ניתן למצוא בסיטואציה אליה נקלעו דיירי הרחוב בחודשים האחרונים. מזה תקופה, שקבוצת נרקמונים לקחו בניין שלם בתור בני ערובה, זאת לאחר שהצליחו האחרונים לשבור את שערי הביטחון שהוצבו בכניסה לאותם בניניים והחלו לנכוח במקום באופן חסר תקדים. 

אותו צומת, אותה תאונה, שבוע אחרי שבוע

בתוך באר שבע: "אש לעבר הרכב שלנו, יצאנו בנס"

ע' בן ה-80, תושב הרחוב מזה כארבעים שנה - מספר בראיון לבאר שבע נט על המצב הקשה בו מצויים הדיירים: ''המצב הפך להיות בלתי נסבל כבר. אני גר פה באותה הדירה לסירוגין כבר ארבעים שנה ואני לא זוכר לעולם דבר שכזה. בעבר גרו לידי רופאים, עורכי דין, מדענים - היום הכל מלא פה בנרקומנים וזונות''.

לטענת ע', לאחרונה קבוצה של מספר נרקמונים הצליחה לפרוץ את שער הכניסה לרחבת הבלוק, וכתוצאה מכך, הפכו דיירי הבניינים כמעט לבני ערובה בתוך בתיהם: ''אי אפשר לצאת מחוץ לדירה. יש נרקמונים במדרגות, בכניסה ללובי, והאם נמצאים ברוב שעות היום. כל המקום מלא במזרקים ומדבקות פנטניל, וזה ממש מסוכן''.

לאור ניסיונות התושבים למנוע את כניסתם של אותם נרקמונים, החלו האחרונים להתנקם בתושבים בכל מיני דרכים, כך לפי ע': למניעת ההטרדות הוקמו בכניסות הבניין שלנו שערים, אבל עד מהרה הם גילו שאפשר לפתוח את שער הכניסה שלנו מהחלק הפנימי. לפני כשבועיים חסמנו את האפשרות הזו בלוחות עץ, וכנקמה הם סתמו לנו את הצילינדר בגפרורים. בפרק הזמן בו לא הייתה נעילה, הם אפילו נכנסו בלילה ושרפו את מפסקי תאורת המדרגות. יתרה מכך, השיא הגיע לאחר שאחד הדיירים דרש מהם להסתלק - והם בתגובה השליכו לעברו בלוקים''.

טענותיו של ע' על אובדן תחושת הביטחון, מגיעים בהמשך ישיר לפגישה של תושבי שכונה ד' לפני כשבועיים עם סיירת הביטחון העירונית. כאמור, כפי שדיווחנו לכם כאן בבאר שבע נט, תושבי השכונה, רבים מהם מגיעים למעשה מתוך רחוב דוד המלך, טענו בפני סיירת הביטחון כי הם מרגישים ''מופקרים''. התושבים טענו כי שכונה ד' "ננטשה" ע"י העירייה שמסננת לא פעם את אלו המתקשרים למוקד 106 וכי ראש עיריית ב"ש דנילוביץ' סירב בעבר לשבת עם פעילי שכונות והעיתוי לקיום הישיבה הנוכחית לפני הבחירות מרמז על רצון לקושש קולות ותו לא.

כאמור, טענות התושבים, לצד עדותו של ע' - מדגימה מעט את האופן בו השכונות החלשות נזנחנו מאחור, זאת בזמן שעוד ועוד שכונות חדשות נבנות בעיר, ובהן שירותי הביטחון של העירייה פועלים ביתר שאת. האם מעבר לסייבר, הפיתוח, האוניברסיטה המפוארת והכיכרות הגרנדיוזים יש עוד מקום להשקיע בשכונות הישנות? 

לאחרונה מנסה העירייה לקדם מספר מיזמים של פינוי בינוי בשכונות, במטרה ולנסות להעלות רמת החיים בהן, אך נראה כי אם לא תתבצע פעילות ממוקדת למען התושבים הוותיקים, המצב בפועל לא ישתנה בשטח.

פנינו למשטרת ישראל ביחס לטענות שהועלו בכתבה, ומהם נמסר: ''משטרת ישראל משקיעה מאמצים רבים במאבק בתופעות סחר בסמים, ופועלת באופן גלוי וסמוי, במגוון רחב של אמצעים טכנולוגיים ויחידות משטרה, למניעה וצמצום הפשיעה בתחום זה. הפעילות האפקטיבית של המשטרה נגד מחוללי פשיעה תימשך כל העת, תוך מיקוד נגד עבירות הסמים במטרה לחזק את הביטחון האישי ולהביא לצמצום תופעות הפוגעות בשלום הציבור ובטחונו''.