לא מצליחים לעמוד בקצב: איך המחסור במהנדסים עוצר את שיקום עוטף עזה?

פרויקט "תקומה"  שמיועד לשיקום ישובי עוטף עזה שנפגעו במלחמה מציב אתגרים קריטיים של מחסור בכוח אדם מקצועי בתחום ההנדסה. הפרויקט כולל שיקום מבנים פרטיים וציבוריים, תשתיות, כבישים ומפעלים אם כי אינו מתייחס למחסור בכוח האדם המקצועי של מהנדסים והנדסאים. איגוד המהנדסים מדווח כבר שנים ארוכות על מחסור מתמשך של כ-5,000 מהנדסים מתוך כ15,000 מהנדסים ישראלים, המחסור עשוי להתעצם בעשרות אחוזים סביב הצורך העולה של שיקום הנזקים בדרום ובצפון.

יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, יגאל גוברין: "הקצב שבו המוסדות האקדמיים מייצרים מהנדסים אינו עומד בקצב הגידול של מדינת ישראל. יש מחסור חמור באנשי הוראה, בעיקר בתארים הגבוהים, וזה מתבטא גם במיעוט מהנדסים שממשיכים לתארים גבוהים. כל זה מוביל לרידוד המקצוע. בישראל יש ריבוי אוכלוסין גבוה, ופירוש הדבר שהמחסור רק יילך ויעמיק בעשורים הבאים". הוא מוסיף, "אנחנו נמצא את עצמנו מול שוקת שבורה בשל המחסור באלפי מהנדסים. מדובר במחסור דרמטי, והמשמעות עלולה להיות עיכוב בלוחות זמנים, ייקור בתשומות והשפעה על איכות העבודה בהיבטי הניהול, הביצוע והפיקוח".

מלאכת השיקום תהיה שונה מאוד מפרוייקט רגיל שבו בונים בניין מאפס: "סביר להניח שבמקרים רבים יהיה צורך לבצע הריסה ופינוי לפני הבנייה, ובמקרים אחרים ניתן יהיה לשקם מבנים קיימים. זה יחייב יותר מהנדסים וגם מהנדסים מנוסים יותר, שיש להם הידע והמיומנות לפרוייקטים מסוג זה".

רועי קניאס, מנכ"ל כידוד הנדסה מקבוצת Aman, המתמחה בתכנון, ייעוץ, ניהול וליווי בפרויקטים הנדסיים בתעשיות שונות, כולל תעשיות הכימיה, האנרגיה, המחצבים, הפארמה, והדשנים, מסר: "המחסור במהנדסים הפך לאתגר משמעותי עבורנו. קבלנים וחברות הנדסה יזדקקו לעשרות מהנדסים נוספים בכדי לעמוד בדרישות השיקום הנרחבות ולשמור על רמת מקצועיות גבוהה, הפתרון הוא שחברות הנדסה נאלצות לשכור קבלני משנה מחו"ל כדי להתמודד עם הביקוש, אך אין תחליף לכוח עבודה מקצועי ומיומן מקומי."

היקף הפרויקט והצורך בכוח עבודה מקצועי

תקציבי הפרויקט כוללים כ-9.2 מיליארד ש"ח לשיקום בקיבוץ כרם שלום, 38.5 מיליארד ש"ח בנירים, 24 מיליארד ש"ח ברעים, 45.5 מיליארד ש"ח בנחל עוז, ו-16.5 מיליארד ש"ח בעין השלושה. בכל יישוב מוקצים תקציבים משמעותיים לשיקום מאות מבני מגורים ומבני ציבור ולשדרוג התשתיות החיוניות. קניאס מוסיף: "לא מדובר רק במבנים ובכבישים. רבים מהמפעלים ביישובי העוטף זקוקים לשיקום. המחסור במהנדסים והנדסאים מיומנים פוגע במאמץ להתקדם בקצב הרצוי. אנחנו רואים כיצד השקעת המדינה בתשתיות נתקלת במכשולים בשל המחסור בעובדים בתחום."

האתגרים והפתרונות המוצעים

בעקבות המחסור בכוח אדם מקצועי, חברות בנייה ותשתיות פונות לסיוע חיצוני במטרה לעמוד ביעדי פרויקט "תקומה". השימוש בקבלני משנה מחו"ל משמש פתרון זמני להשלמת העבודה בהתאם לדרישות, אך קניאס מדגיש כי הפתרון רחוק מלהיות מושלם: "תהליכי השיקום והבנייה הם מורכבים. אנו זקוקים למהנדסים בעלי התמחות מולטידיסציפלינרית, שיכולים להתמודד עם פרויקטים כמו שיקום קוי ייצור, שדרוג והשמשה מחדש של מפעלים תעשייתיים  והגנת הסביבה – תחומים שאין להם תמיד מענה מחו"ל, בעיקר כשמדובר במפעלים קיימים אשר רובם ותיקים ולא תמיד עם תיעוד ממוחשב ועדכני, דבר המחייב צוותי מהנדסים בשטח למציאת פתרונות ותכנון מחדש של מתחמיי ייצור."

השפעת המחסור על עתיד ענף ההנדסה בישראל

כדי להתמודד עם המחסור, ישנו צורך דחוף במדיניות ארוכת טווח שתעודד צעירים ללמוד מקצועות הנדסה. קניאס קורא לממשלה להוביל את המאמץ ולהשקיע בהכשרה ובקידום צעירים: "ללא התערבות ממשלתית, הפער רק ילך ויגדל. אנחנו זקוקים לתמריצים שידחפו צעירים ללימודי הנדסה בכלל, והתמחות בתעשיה התהליכית/ מכאנית כבדה כדי להבטיח את עתיד התעשיות בישראל."