לאיזה גוש פוליטי אתם שייכים? רמז - זה לא ימין או שמאל
28.10.22 / 14:32
תתפלאו אבל רבים לא באמת יודעים לאיזה גוש הם שייכים. הרי בבחירות הקרובות אין שאלת ימין או שמאל כי אם שאלה - איזה אופי אני רוצה שיהיה למדינה - יותר דתי/חרדי או יותר חילוני ליברלי? יותר או פחות כוח לנשים? יותר כוח לבתי המשפט או יותר כוח לפוליטיקאים?
זה לא חשוב לאיזו מפלגה אתה מצביע כי אם לאיזה גוש אתה מצביע - הוא ורק הוא יקבע האם בעוד ימים תקבל את המדינה שבאמת רצית ומתאימה לך
זה לא חשוב לאיזו מפלגה אתם מצביעים בבחירות הקרובות, מה שחשוב זה לאיזה גוש אתם מצביעים – כי שאלת הגוש שיקבל את ה61 מנדטים ואיתם את השלטון היא השאלה איזו מדינת ישראל תהיה כאן בשנים הבאות – מה שאתם מכירים או שונה לחלוטין?
2 הגושים שמתמודדים הם 2 סגנונות תרבותיים שונים לחלוטין (בעיקר בנושאי דת ונשים) ותכף תבינו עד כמה הם שונים - אין גוש טוב או גוש לא טוב, ישנה רק שאלה – טוב למי?
מה טוב לכם אתם שואלים?
למסורתיים/חילוניים/ וליברלים באופיים, טוב שינצח הגוש כדי שיהיה רוב/מסורתי חילוני בשלטון.
לדתיים/חרדיים ושמרנים באופיים – טוב שישלוט במדינה הגוש עם הרוב הדתי/חרדלי/חרדי.
בגוש של נתניהו/סמוטריץ/בן גביר/ש"ס/יהדות התורה – יש רוב מכריע של דתיים/חרדים (37 מתוך 61) ומעט מאוד נשים (8 נשים לעומת 53 גברים).
כך גם נציג אחד בלבד של יוצאי חבר העמים, נציג אחד למגזר הערבי/דרוזי וללא ייצוג כלל לקהילה האתיופית.
מי שמצביע לאחת מהמפלגות: ליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה – למעשה הצביע עבור כלל הגוש שיעלה לשלטון והמשמעות שהוא מצביע בעד אחיזה רחבה יותר של הדת במדינה וגם אחיזה רחבה הרבה יותר של הפוליטיקאים על השופטים ובתי המשפט (ישנה הסכמה מלאה על כך בתוך הגוש), הוא מצביע למדינה שתהיה פחות ליברלית והרבה יותר שמרנית באופייה.
הגוש שמתמודד מולו הוא - של - לפיד/גנץ/סער/ ליברמן/ מירב מיכאלי/זהבה גלאון/ורע"מ שאם יזכה ברוב של 61 – תקום ממשלה עם רוב של 52 חילוניים/ מסורתיים, 9 חובשי כיפות סרוגות ואפס חרדים. בשלטון זה יהיו - 40 אחוז נשים, 8 נציגים ליוצאי חבר העמים, 2 לקהילה האתיופית ו 6 למגזר הערבי/דרוזי.
מי שמצביע לאחת מהמפלגות: יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, העבודה או מרץ – יצביע למעשה שהוא רוצה שהגוש הזה יהיה בשלטון של מדינת ישראל ולא הגוש האחר. כלומר הוא מצביע בהקטנת האחיזה הדתית במדינה, מביע רצון בשילוב החרדים בצבא או שרות לאומי. הוא מצביע עבור מדינה שתהיה יותר ליברלית וחופשית באופייה.
השוני המהותי בין 2 הגושים מזמן אינו ימין או שמאל - הגושים היום ב 2022 מחולקים לפי שאלת הממלכתיות או לאומיות, ליברליות מול שמרנות, דת מול מדינה, צבא מול ישיבות, משפט מול פוליטיקה.
מעבר לכך - שני הגושים יבקשו לפעול להורדת יוקר המחיה והדיור, לחיזוק הביטחון האישי שהתערער בעשור האחרון וכך ברוב הנושאים אין בין הגושים הבדלים מהותיים - השוני בין הגושים היום הוא תרבותי ומשפטי בעיקרו ובמהותו
הנושא המדיני לא על הפרק ולא יהיה על הפרק כי אין פרטנר בצד השני. מי שחושב על הסכם שלום עם השכנים הפלסטינים לא חי במציאות הישראלית – או תקוע אי שם בשנות ה 90.
גם אם מרץ (הקצה של השמאל) הייתה בשלטון – לא היה לה עם מי לעשות הסכם שלום.
לשום הצעה שלא תעלה לדיון – לא יהיה לעולם רוב – או בצד הישראלי או בפלסטיני או בשיניהם. ההסכמות היחידות שהצלחנו להגיע איתם הם – שאין אפשרות להסכמות.
אז בואו נוריד את הנושא המדיני מסדר היום או משיקולי הצבעה.
ואם נשאל ימין או שמאל - אז האם חרדי שמתנגד לגיוס ציבור המצביעים שלו וילדיו - הוא יכול להיות גוש הימין? ואלו שפיקדו על צה"ל, השב"כ והמוסד יכולים להיות השמאל? זה רק סיסמאות בחירות שנועדו לפלג ואינן רלוונטיות עוד.
גם בנושא הביטחוני הוכח שאין הבדלים מהותיים בין הגושים. הממשלה הנוכחית בראשותם של לפיד וגנץ, עושה פעילות קשוחה יותר מהממשלות נתניהו בנושאי ביטחון. אבל לשם התמונה הכללית, נניח שאין שוני מהותי בנושא זה בין הגושים. שניהם רוצים יותר ביטחון, חיסול המחבלים ומשילות בנגב ובכל מקום.
מהו ההבדל התרבותי העמוק בין הגושים?
כדי להבין את פערי התרבות ניתן דוגמאות קטנות - בעולם של החרדים/חרדלים (החלק שמקצין בכיפות הסרוגות) – אסורה שירת נשים – הם יצאו ממקום שאישה תשיר בו וככל שזה תלוי בהם - הם יאסרו מראש שירה של אישה במקום שיש בו גברים. זה דבר חדש בשנים האחרונות ומבחינת הציבור החילוני זה פשוט לא נתפס.
כך לדוגמה שאזרחים מסורתיים/חילוניים מגיעים לרבנות או לדיונים מול דיינים – הם יוצאים משם עם שוק תרבותי. הפער בין תפיסת העולם של הדיינים שפוסקים לחילונים כדתיים לפי הלכות התורה, לבין שופטים בבתי משפט ממלכתיים – הוא פער תרבותי עצום.
כך גם האזרחים המשרתים בצבא לא מצליחים להבין מדוע הם כן והציבור החרדי לא. זה לא נתפס בעיניהם ונושא זה הוא אחד המחלוקות הקשות ביותר בציבור הישראלי. שאלת השרות הצבאי היא לא רק שאלה ביטחונית כי אם גם שאלה תרבותית עמוקה לאופייה של המדינה והשרות היום הוא חלק מאופיה התרבותי.
מבחינת הציבור החרדי/חרדלי - לימוד בישיבה הוא תכלית הכל - הביטחון, הפרנסה והכל בידי שמיים.
ההנהגה החרדית פועלת ככל יכולתה להפריד בין הציבור שלה לבין הציבור שאינו חרדי (כן, גם מהכיפות הסרוגות) - מבחינתם זוהי המשימה הגדולה ביותר שלהם - לשמור אותם רחוקים ככל האפשר (ולכן גם נושא הצבא ושלא ילמדו לימודי ליבה, כדי שלא יהיו בקשרים שך עבודה שיתפתחו לקשרים חבריים בעתיד עם מי שלא חרדים ממש.
כמובן שאם הגוש של נתניהו חרדים יעלו לשלטון - החרדים/דתיים שהם רוב בגוש, יפעלו לסגירת עסקים בשבת, כך הם מצהירים בנחישות שהם יפעלו להגדלת השפעתם של הפוליטיקאים והקטנת השפעתו של בג"ץ ושל עולם המשפט בישראל, לשינוי הועדה לבחירת שופטים – כך שלפוליטיקאים יהיה רוב בבחירת השופטים, להורדת נושא גיוס בני הישיבות מעל הפרק וחיזוק הישיבות עצמן.
ממול יעמוד הגוש של לפיד/גנץ/סער/ ליברמן שאם יעלה לשלטון –
גוש זה יפעל בנושאים אלו בדיוק הפוך - לרפורמות ברבנות, לחיזוק מערכת המשפט, לגיוס שווה לכולם או לכל הפחות שרות לאומי חובה של החרדים, חיוב ללמד מתמטיקה ואנגלית בבתי הספר החרדים, כך יהיו יותר עסקים פתוחים בשבת ושאלת התחבורה הציבורית בשבת תהיה על הפרק אבל לא ברור אם יהיה לה רוב לעבור.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]