יש גם קול שפוי, אבל הוא לא נשמע מספיק

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('d476583b-0f8d-4912-8688-0c87853c4ece','/dyncontent/2024/11/19/14a5e5fe-3cf1-446d-9997-4119afaf9b5b.jpg',18723,'פיצה ק 1124 אייטם',525,78,true,32653,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('d476583b-0f8d-4912-8688-0c87853c4ece','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,32653,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('d476583b-0f8d-4912-8688-0c87853c4ece','/dyncontent/2024/11/21/a958bcda-98b6-4123-9c72-c37d94dfc83d.jpg',18730,'טנא 1124 מעברון עליון',525,78,true,32653,'Image','');},12]]);})

בתקשורת וברשתות אתם כנראה לא תשמעו אותם, אבל תשמעו על בני המגזר שלהם בהקשר שלילי ופלילי. יצאנו לפגוש את הקול השפוי של הבדואים בנגב שמתנגד לאלימות ולפשיעה, קול חשוב במיוחד שישמע בימים אלו, בהם הדו קיום והאמון בין הצדדים מוטל בספק.

מפגינים נגד הפשיעה בבאר שבע | צילום באר שבע נט

"זה כבר מזמן לא מיעוט", "הדור הצעיר שלהם חסר כבוד, עם הדור המבוגר יותר זה לא היה ככה" "הם הביאו את זה על עצמם", "מתעסקים עם הבנות שלנו", וזו רק טעימה מהאמירות כנגד המגזר הבדואי, אותן תמצאו ברשתות החברתיות, בתקשורת ובנאומים של פוליטיקאים מקומיים וארציים מכלל הקשת הפוליטית. יצאנו לבדוק עם בדואים תושבי הנגב, האם זו אכן האמת? איך מרגיעים את הרוחות? וכיצד הפשיעה משפיעה על המגזר מפנים?

ה"שריף" של העיר

"אני חושב שהפשיעה נעשית על ידי 20% מאוכלוסיית המגזר, אבל לא רואה שהיא מתגברת בתקופה האחרונה, היא בדיוק כמו שהייתה לפני 20 שנה" מספר שריף אל עטאונה, בעל עסק מצליח לשטיפת רכבים בעיר. "יש תחושות של אכזבה, של כאוס, אבל הפשיעה הייתה מאז ומתמיד, צריך לחקור למה יש פשיעה לפני סוג הפשע, והסיבה היא שאין מספיק הרתעה בבתי המשפט ושהאכיפה דלילה. לא יכול להיות שמישהו לא מתורבת שעושה בלאגן ילכלך את שמם של אלפים שהם נורמטיביים".

שריף, אדם אהוב ופופולארי בקרב הבאר שבעים, מעיד כי חל שינוי בתקופה האחרונה ביחסים בין יהודים ובדואים בעיר. "אני כבעל עסק בעיר מקבל המון הערכה ואהבה מהלקוחות שלי, אבל בכללי מה שהתרחש בשומר החומות וכל האירועים האחרונים השפיעו על היחס בין היהודים והמגזר. לתקשורת יש חלק בזה, יש אנשים שרואים פשיעה וישר כותבים פוסט, אני אומר תשאירו את זה למשטרה. התקשורת יכולה להכתיר אותך מלכה או אישה רעה".

עסק שטיפת המכוניות: השריף, תוכן גולשים על פי סעיף 27א

"הילדים שואלים אותי, אבא למה יש יריות?"

שריף לא לבד בתחושות, גם יחיא, קבלן בניין תושב תל שבע מספר על המציאות מנקודת המבט שלו. "זה מאוד לא נעים, וזה גם לא מה שצריך להיות, אנחנו שכנים שחיים ביחד ועובדים ביחד. זה כואב שזה המצב, שאתה רואה ברחוב אנשים ואתה מבין שהם מסתכלים עליך בחשד. אבל אני מבין אותם".

"זה מיעוט, אבל לא טיפלו בזה הרבה שנים וזה התחזק". מספר יחיא למערכת באר שבע נט. "מה שהכי החמיר את המצב זה העוני. היום בן אדם שרוצה לעשות פשע, יכול לגייס ילד שלא מבין כלום בסכום מסוים והוא יבצע מה שהוא רוצה. אז העוני פה משחק תפקיד והחינוך".

כשנשאל יחיא על התחושות בקרב הציבור הבאר שבעי, היה ברור כי הוא מבין אותן מקרוב. "יש גם הגזמה, אני מבין את האנשים שנפגעים, גם אנחנו סובלים מהפשע הזה, אין להם אלוהים. לא אכפת להם ממך, אם אתה ערבי או יהודי- זה לא משנה להם בכלל. אנחנו סובלים אולי אפילו יותר ממכם, כל יום יש לנו יריות, למה הילדה שלי צריכה לפחד? הילדים שואלים אותי, אבא למה יש יריות? מה אני אגיד להם? אבל כשזה מגיע לעומר או באר שבע אז כל המדינה קמה על הרגליים. לא מגיע לנו גם קצת שקט?"

"לי אישית נשרף הבית פעמיים, נגנב לנו רכב, נפרץ 3 פעמים. בסוף אומרים "הבדואים" כאילו כולנו ככה, יש חלק גדול שגם סובלים מזה. היום לצערי כשאני הולך מול המשטרה אני מסומן כחשוד, וחבל לי כי אני צריך להרגיש בנוח כשאני רואה שוטר. הפתרון צריך להיות משטרה ואכיפה, שגם מקבלים כסף עבור זה. שפשוט יעשו את העבודה שלהם".

M16 שנתפס בתל שבע. קרדיט - דוברות מרחב נגב

"יותר גזענות - יותר פשיעה - יותר שנאה"

פגשנו לריאיון גם את עו"ד שחדה אבן ברי, תושב באר שבע מזה 48 שנה, והוא מביע ביקורת עמוקה יותר על המצב. "בעבר ידענו החרפה ביחסים על רקע דברים חיצוניים שהתרחשו, מלחמות או עימותים חיצוניים בין ישראל למדינות השכנות או ברצועה, אבל לרוב היה מדובר בחשש שקט. הפעם זה לא קשור לשום סיבה חיצונית". מספר עו"ד אבן ברי. "הפעם העוינות למעשה יצאה מבפנים, מתוך הסתה פוליטית, עמותות וארגונים. מה שקורה כאן זה חמור מאוד. הבדואים בנגב יש להם עסקים, יש להם עבודה, יש לקוחות יהודים שאנחנו עובדים איתם יום יום, לכן הניסיון הזה להפריד בינינו עלול להגיע לסוג של אפרטהייד, אוטובוס לבדואי ואוטובוס ליהודי, בית קפה לבדואי ובית קפה ליהודי, פה הכניסה אסורה ופה הכניסה מותרת. באר שבע הכי פחות אלימה ביחס לערים המעורבות האחרות, חיפה, לוד, יפו, ורמלה, שם יש מקרי רצח בכמות גדולה".

עו"ד אבן ברי מעיד על תחושת רדיפה תקשורתית: "הנתונים האלו לא עולים בציבוריות הישראלית, פה מישהו מעצים, משחזר, ומגזים והופך את זה לכותרות. יש רדיפה של עיתונאים. אנחנו מודים שיש בעיה בציבוריות בנגב אצל הבדואים, קודם כל צריך לחפש את השורשים שלה. העוני, האבטלה, היעדר תשתיות ומקומות בילוי. מה מצפים מצעיר בן 17 שאין לו לאן ללכת? אין לו תעסוקה".

אבל הסערה הציבורית מתייחסת לפרוטקשיין, הטרדות של נשים ונסיעה מסוכנת בכבישים, והמרחק משם לרצח לא רחוק, אי אפשר להצדיק את ההתנהגות הזו

"אנחנו מוקיעים כל התנהלות עבריינית או מנוגדת לחוק ואנחנו חוזרים ואומרים את זה, אבל צריך לדבר על זה- לא להסית. יותר גזענות- יותר פשיעה- יותר שנאה. ברגע שיפתחו את הדברים האלה ויטפלו בשורשי הבעיה זה יוריד את סף הפשיעה. המשטרה לא בונה מועדונים, הם רוצים שכל המדינה תתעסק בתופעות ולא בגורמים, זו תוצאה של הזנחה".

מה יש לך לומר על האמירות של ראשי הרשויות כאן בנגב בנושא?

"לצערנו ראש העיר רוצה להיות פופולארי וכשיש הסתה הוא מופיע המון בתקשורת. אבל הוא צריך להבין דבר אחד, פופוליזם לא פותר בעיות. העיר באר שבע תמיד נודעה כעיר שיש בה סובלנות בין יהודים וערבים, לא להצטרף להסתה. צריך לעמוד מול הדבר הזה".

דנילוביץ' בועדה לביטחון פנים. קרדיט - עיריית באר שבע

יש לדעתך בעיה עם הדור הצעיר במגזר?

אנחנו סובלים מהדור הצעיר. אבל צריך להבין שיש גידול אוכלוסייה שלא ניתן לו מענה.

איזה מענה אפשר לתת?

בשנות ה-70, הייתי סטודנט כאן באוניברסיטת בן גוריון, ובאותה התקופה הייתה פשיעה גדולה בשכונה ד', רציחות, פיצוצים, זריקת רימונים, כל זה בתוך העיר באר שבע. מה עשו? הקימו מקומות מיוחדים, טיפלו בעבריינים, הוציאו אותם מבתי סוהר והקימו פרויקטים לשיקום השכונות. הקימו מסגרות. היום בד' אין יותר פשיעה וחיסולים. אותו הדבר צריך לחשוב לעשות גם לצעירים הבדואים.

כפר בלתי מוכר בפזורה הבדואית. צילום מתוך ויקיפדיה

"כולנו באותה סירה"

כאשר נשאלו המרואיינים מה המסר שלהם, ניתן היה לראות קו אחיד ואופטימי, כולם מאמינים שאפשר לחיות בדו קיום. "המסר שלי ברור חד וחלק, שנחיה בכיף אחד עם השני, שנפגין שיתוף פעולה משני הצדדים, אף אחד לא חי פה חוץ מאיתנו, אנחנו תחת גג אחת ומדינה אחת" אומר שריף אל עטאונה.

יחיא, תושב תל שבע מצטרף עם מסר דומה "גם אנחנו סובלים מהפשע הזה, אנחנו באותה סירה כמו שאומרים, זה לא רק הבאר שבעים. נקווה שיהיה רק טוב ורק נשמע בשורות טובות ושהמצב הזה ישתנה לטובה".

"אני קורא ליהודים והערבים לשלב ידיים ולדחות פעולות הסתה ושנאה. אני קורא לשלב ידיים במאבק נגד הפשיעה, כי הפשיעה יצאה מהישוב הערבי ולכן אנחנו צריכים לחסל את הפשיעה בתוך הישובים ולא רק כשהיא זולגת לישוב היהודי. אני קורא לאנשים להיות ביחד ולהבין שבלי שיתוף פעולה, אהבה ואחווה, לא נוכל לטפל בבעיות ולא נתקדם לשום מקום". מוסר עו"ד אבן ברי.

לצערי אני נתקלת ביותר ויותר אמירות קשות ומכלילות כנגד המגזר הבדואי בנגב, הפוגעות באנשים הנורמטיביים, שומרי החוק, שכל רצונם הוא לחיות בשלווה. קולם נחבא ונעלם ברשתות ובתקשורת, לעיתים מתוך חשש ולעיתים מחוסר מעורבות. לא צריך להיות בצד פוליטי אחד של המפה כדי להביע ביקורת ולגנות את הפשיעה, לכן אני מזמינה את כל מי שרוצה להשמיע את קולו ולהביע מחאה כנגד המצב, להתראיין ולדבר- לא לשתוק, לא להסס. גינוי האלימות הוא צעד חשוב בדרך להשבת האמון בין הצדדים.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('e35780dd-d16a-4e5f-82b1-86acb77b482e','/dyncontent/2024/11/21/a958bcda-98b6-4123-9c72-c37d94dfc83d.jpg',18730,'טנא 1124 מעברון עליון',525,78,true,32654,'Image','');},12],[function() {setImageBanner('e35780dd-d16a-4e5f-82b1-86acb77b482e','/dyncontent/2024/11/10/a49f1879-d056-42f8-9e00-419d14036c36.gif',18685,'סמי 1124 אייטם',525,78,true,32654,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה