טלי חדד שהצילה את בנה הפצוע: "אני גיבורה? התואר שייך רק לחיילים שלנו"
15.10.23 / 14:53
טלי חדד (48) מאופקים, אמא לשישה ילדים, הפכה בן רגע לגיבורה לאומית כשפינתה את בנה איתמר הפצוע כשנכנסו מחבלים לעיר שלה בשבת השחורה. בקור רוח ונשמה של לביאה, היא בדקה שבנה בידיים בטוחות ורצה לעזור לפצועים אחרים שראתה זרוקים בדרך. היא הצילה 12 מהם בלי שום פחד בעיניה, העיקר להציל חיים. ליד מיטת בנה המאושפז בבית החולים, היא מספרת מה עבר עליה מאז ולמה התואר גיבורה לא שייך אלייה.
כשהחלה מתקפת הפתע של חמאס ביום שבת השחורה, טלי חדד, אמא לשישה ילדים שכל חייה מעניקה להם ביטחון ואהבה, שהתה בביתה עם בנה איתמר - לוחם בצה"ל. כששמעו השניים את קולות הירי מבחוץ והחלו להבין את המתרחש, אמרה אמא טלי לבנה שייקח את הנשק שלו וירוץ להציל חיים. לקולות התופת והאימה המתחוללות מחוץ לביתה, לא יכלה הייתה לשבת בבית בחיבוק ידיים -נכנסה לרכבה ונסעה בעקבות בנה כדי להציל חיים. היא לא דמיינה לרגע שהפצוע הראשון שתפגוש יהיה בנה איתמר.
על מה חשבת שראית אותו?
"חשבתי שאני צריכה לקחת אותו לעזרה מיידית שיטפלו בו כאחריות שלי כאמא. קודם כל צריך לעזור לבן שלי כדי שיהיה בידיים טובות ואחר כך לעזור במהרה לאחרים שנפצעו ולהציל את חייהם. אין משהו אחר. ברוך השם ראיתי שהוא מדבר ונושם ועזבי את כל המראות הקשים שראיתי מסביב, פגיעות קשות בבני אדם, פשוט סחבתי אותו לעזרה רפואית, ידעתי שקיבלתי אותו במתנה ועכשיו תפקידי לצאת להציל אחרים".
ואיפה היו בעלך הילדים?
"שמענו את היריות בבית בזמן ששתי בנותיי היו עם אביהן בתפילה. ברגע שהיריות לא נפסקו, קראתי לאיתמר שירוץ להגן ולהציל כי זה התפקיד שלו בחיים. רוץ כפרה אמרתי לו. חזרתי הביתה, נעלתי נעלי ספורט ורצתי בעקבות הבת שלי. איתמר נעלם לי, ובהמשך הסתבר שעלה על אוטו עם שני אזרחים נושאי נשק שהיו ראשונים להיכנס לגוש בניינים שממנו נשמע יריות".
במסירות אין קץ ובנחישות קרה יוצאת דופן, הגיעה טלי עד אזור הבניינים וגילתה שם את בנה פצוע ומדמם. היא הרימה אותו לרכב ונסעה במהירות לאנשי מד"א, בדקה שהוא מטופל ובידיים בטוחות, וחזרה במהירות שיא כדי להציל בידיה החסונות עוד 12 פצועים שפגשה בדרך כדי להעביר אותם למקום מבטחים. ככה היא נסעה הלוך וחזור ממוקדי האש. בסוף החילוץ והקרבות, היא נסעה ישר כדי להיות עם בנה בבית חולים 'איכילוב' ולא זזה ממיטתו עד שיחלים.
יצא לך להתעדכן מה קורה עם כל הפצועים שהצלת?
"כרגע לא, מחכה שיירגעו הרוחות. זה היה נראה לי הכי טבעי ונכון להציל חיים בלי פחד ממה שיקרה לי ובלי רגש של חולשה, בלי חרטה. קודם הצלתי את בני כדי להיות בטוחה שהוא במקום טוב שיטפל בו כראוי, ואז בהם. אני לא פנויה רגשית לדעת מה קורה איתם, אחרי המלחמה נחפש, ניפגש, נדבר".
לא פחדת מהמוות?
"בכנות? אני לא חשבתי על עצמי ולא על שום דבר אחר. כל כך הבנתי את הסיטואציה שזה אפשר לי לגשת ישר לעניין ולעזור. קראתי בעיניים כל מה שקורה סביבי ולא חשבתי אם יש מחבלים, נשקים, פצצות ומה לא. ראיתי למולי רק את המעשה להצלת חיים. כבר הורגלתי תמיד וזה צרוב לי בתודעה, שחיי אדם יקרים במיוחד בעת מלחמות וחשוב להציל חיים. הזמן הוא כל כך קריטי במצבים כאלה, זמן שווה חיים. שמעתי על מקרה מצער במושב יכיני על בחור שנפגע מכדור אחד ולא היה מי שיעזור ויפנה אותו, ולבסוף הוא נפטר. הבן שלי עם ארבעה כדורים בגוף ואני חייבת להביא אותו לרופאים, כי ידעת שכל זמן קריטי. אני אדם קר רוח באופי שלי ופועלת טוב דווקא במצבי לחץ, אז נטרלתי את עצמי מקולות הרקע והמראות הקשים, העיקר שבנ יחיה וגם שלא יצטרך שיקטעו לו חלילה יד או רגל".
מה שלום איתמר?
"ברוך השם מתאושש, התעורר, יצא מניתוח, אבל קרו כמה דברים מאז כמו זיהום בדם וקשיי נשימה, אז מנשימים אותו עכשיו, לא מרדימים. אני מאמינה בו".
את מצליחה לישון?
"אני אשן, אקום ואתפקד, כי הרוח שבי חזקה. ככה זה כשאני רוצה לעזור לעם ישראל. אני וכל אמא צריכה לשמור על קור רוח למען עם ישראל, כי אסור לנו ליפול. כולנו דרוכים, פוחדים וכואבים את מות הנרצחים והחטופים, אבל חייב לשמור על ראש מורם. עכשיו אנחנו בעיקר צריכים לחזק את כל האימהות והמשפחות שאיבדו את היקר מכל ואת אלו שנחטפו להם היקרים".
קוראים לך גיבורה
"אני לא אוהבת את כל התארים האלה, כי את התואר גיבור יש לשייך רק לחיילים שלנו. הלוחמים. כולם נלחמים ונמצאים בקו האש ומלאי תושייה. אני אמא לשישה חיילים, קצת מחוספסת, אבל התואר גיבור מופנה רק לחיילים".
מה הכי חשוב לך היום?
"חשובים לי שני דברים: הבן שלי איתמר, הנס הפרטי שלי, שלאט לאט ייצא מכל הקושי ויחזור הביתה בריא וחזק. חשוב לי שימחקו את עזה ונחזיר את כל השבויים הביתה, שנראה אותם מגיעים כמו יציאת מצריים בגאולה חזרה הביתה. בריאות לכל החיילים, יש לנו מדינה חזקה ונעזור לכל מי שצריך. עכשיו להתמקד בלוחמה ואחר כך נדבר".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
