''בגלל שחוותה תקיפה מינית'': תושבת ב"ש ניסתה להתגייס למשטרה ונדחתה בבושת פנים (חשיפה)

חשיפת באר שבע נט: נ', תושבת באר שבע בשנות העשרים לחייה, נדחתה על ידי משטרת ישראל לאחר שניסתה להתקבל לעבודה בארגון. הסיבה בגינה נדחתה נ' מעלה תהיות רבות אודות השקפת העולם של מקבלי ההחלטות במשטרה.

כאמור, נ' טוענת כי הותקפה מינית באופן חמור על ידי אדם שהכירה. לצערנו, למערכת האתר אין יכולת לספק מידע נוסף על המקרה שחוותה או על החלטת בית המשפט, זאת בשל צו איסור פרסום השוטל כל פרטי התיק מתוך רצון להגן על שמו הטוב של מי שתקף את נ'. פרקטיקה שנהייתה שכיחה יותר ויותר בבתי המשפט של ישראל בשנים האחרונות.

אך נ' לא התייאשה ממה שנתפס בעיניה כחוסר יכולת של הרשויות לתת לה צדק. להפך, היא החליטה להירתם למען החברה הישראלית. לשם כך היא ביקשה להתגייס לשורות משטרת ישראל על מנת שתוכל לעזור לאנשים ונשים אחרות לזכות להגנה וצדק. כדי להעלות את סיכוייה להתקבל לתפקיד משמעותי בארגון, נ' התחילה ללמוד קרימינולוגיה וסוציולוגיה במכללה זאת בנוסף לעבודתה כמאבטחת עם רישיון נשק (שדורש הערכה פסיכולוגית) והיותה לוחמת חילוץ והצלה לשעבר. מה שהיה גם אמור להיתפס כניסיון יקר ערך עבור החלום הצנוע והערכי שלה, להיות שוטרת במדינת ישראל.

בשנה השנייה ללימודים, נ' החליטה להגיש מועמדות לתפקיד מפקדת בבסיס מתנדבים. היא עברה ראיון קבלה לתפקיד ולאחר מכן עברה גם מבחנים בשלכת הגיוס בבת ים, שאותם סיימה בהצטיינות ואף קיבלה נתוני מיון במתאם גבוה לקצונה. אך אחרי שהשתתפה בגיבושון וחשבה שהתקבלה לתפקיד – נ' הוזמנה לשיחה עם קצין מע"ן (מערך המענה הנפשי, המקבילה המשטרתית לקב"ן) בתחנת משטרת בית דגן, על התקיפה המינית שחוותה שנתיים לפני כן.

לפי נ', כשהגיעה לבית דגן לשיחה עם המע"ן, היא תוחקרה על התקיפה שלה במשך לא פחות משעתיים וחצי ארוכות. בהם מעבר לניסיון להעריך את המצב הנפשי של נ' ותחקור על כל פרטי האירוע שחוותה, המע"ן גם ניסה לשכנע אותה שהיא לא צריכה להתגייס למשטרה. הוא אמר לה : "הגיוס למשטרה יכול לעשות לך יותר נזק מאשר תועלת, לדעתי". בשלב זה נ' גם הסתירה את העבודה שקיבלה לאחר הפגיעה בה טיפול נפשי מקצועי, מחשש שזה ייפגע בסיכוי הקבלה שלה להתגייס לשורות המשטרה. לאחר השיחה נודע לה כי המועמדות שלה נדחתה ולא תוכל להתגייס כשוטרת.

"הגיוס למשטרה יכול לעשות לך יותר נזק מאשר תועלת, לדעתי"

נ' שוב לא ויתרה. היא פנתה לקצינת פניות הציבור במשטרה. הקצינה אמרה לה שתוכל להגיש מחדש מועמדות בשנת הלימודים הבאה שלה כשהמקרה יהיה "פחות טרי" למרות שעברו כבר מעל שנתיים. נ' התכוננה להגשת מועמדות מחודשת בחריצות – היא הכינה חוות דעת מקצועיות וחיוביות על כשירותה הנפשית מפסיכולוג ומפסיכיאטר. בנוסף, הודיעה לקציני המשטרה שהיא תסכים להתגייס למשטרה בכל תפקיד שיתאפשר לה, גם במקרה שלא מדובר בתפקיד שכולל עבודת שטח. לאחר שאושר לה לערער על החלטת קצין המע"ן, הגישה את חוות הדעת לוועדת הערער והתכוננה לדיון בוועדה לגיוס שלה למשטרה. אך גם זה היה ללא תועלת עבורה.

בוועדת הערער, שלושה קציני משטרה ובינהם גם קצינת מע"ן נוספת לא קיבלו את חוות הדעת שמעידות על כשירותה הנפשית ושוב ניסו לגרום לה לוותר על החלום להתגייס למשטרה ולתרום לחברה הישראלית. לפי מה ששמעה בוועדה, המועמדות שלה לא נדחה בגלל אי כשירות נפשית שלה, אלא מכיוון שהתנאים במשטרה עצמה לא מתאימים לנפגעות של תקיפה מינית. כך נ' מספרת שאמרה לה קצינת המע"ן, דמות שתפקידה לעזור לשוטרים להתמודד עם הקשיים הנפשיים של שירות משטרתי: "זה לא מקום בשבילך, זה מקום כל-כך אגרסיבי ורע שזה לא מתאים למישהי כמוך".

"זה לא מקום בשבילך, זה מקום כל-כך אגרסיבי ורע שזה לא מתאים למישהי כמוך".

נדמה אם כך מהדברים שנ' מספרת, כי במשטרה פשוט לא רוצים לגייס לשורותיה נפגעות אונס או תקיפה מינית. אז אם את נפגעת בעצמך יכול להיות שלא תוכלי להתגייס למשטרה, גם אם יש לך את כל הניסיון הרלוונטי ואפילו אם נמצאת מתאימה לשרת כקצינה על ידי המשטרה. נ' שעל התיק שלה הוטל צו איסור פרסום אפילו לא יכולה להצדיק את מועמדותה בפומבי, כי אם רק תספר את הפרטים על מה שחוותה היא חושפת את עצמה להליכים משפטיים כנגדה.

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת לאורך כל השנה לגיוס שוטרים ושוטרות לשורות החייל. הליך הגיוס מתקיים על פי נוהל סדור הכולל עמידה בקריטריונים, בדיקות התאמה, מיון ומסלול הכשרה מקצועי בהתאם לתחומי העיסוק השונים. מטבע הדברים ומטעמי צנעת הפרט לא נתייחס מעבר לאמור".