העיר פקוקה והתושבים סובלים: מהיכן תבוא הישועה?
29.12.24 / 10:34
לא מעט תושבים מלינים על פקקים בלתי נסבלים בכל שעות היום. מה הגורמים לבעיה והאם יש תקווה שהדברים ישתפרו בקרוב?
יום רביעי, 18.12, השעה 11:00 בבוקר. נהגים העושים את דרכם כמידי בוקר ממרכז הביג אל העיר העתיקה נאלצים להמתין בפקקים מעיקים, מה שהפך לשיגרה מתסכלת במיוחד. "הצומת הזו הפכה לסיוט בלתי מוסבר- על כלום ושום דבר פקוק שם", מספר דודי וגלעד שמכיר את המקום היטב מוסיף: "הכביש מהביג לעיר דרך הגשר הזה זו קללה" כשגם קטרין מסכימה עימם: "הכביש הזה אחד הצפופים, הפקוקים והמעצבנים בעיר. עבדתי בביג וסיוט לצאת בצהריים בכביש הזה".
אין זה סוד שב"ש סובלת בשנים האחרונות מפקקים בלתי נסבלים. התרחבות השכונות, גידול אכולוסייה, שיפוצים נרחבים של שדרות מרכזיות, חידוש תשתיות וחסימות כבישים וכמו כן התלות הגוברת וההולכת של תושבים במטרופולין של העיר למטרות שירותים שונים, הובילו לכך שבלא מעט משעות היום מלאים כבישי העיר עד אפס מקום.
אך עפ"י עדויות התושבים בחודשים האחרונים נדמה כי המצב החמיר, כאשר לא משנה באיזה שעה נוסעים בכבישים-הרבה יותר פקוק. נדב מספר כי: "באר שבע נהייתה דומה לתל אביב בכל הקשור לפקקי התנועה. נסיעה של 5 דקות לקניון לוקחת 25 דקות כאילו אני נוסע לנתיבות". גם משה טוען טענה דומה ולפיה: "בשנים האחרונות ישנם פקקים בכל שעה ונסיעה מרמות לגרנד קניון עשוייה להימשך כחצי שעה".
התושבים לא מוכנים לוותר על הרכב הפרטי
תושבי הדרום כך נדמה, אוהבים מאוד את הרכב הפרטי. בסקר שערכה עמותת אור ירוק בחודש ספטמבר 2022 באמצעות מכון המחקר "מאגר מוחות" ושהתפרסם לרגל יום התחבורה הציבורית הבין לאומי, נחשף כי לרוב תושבי הדרום הרכב הפרטי משמש כלי תחבורה עיקרי. סקר של עמותת אור ירוק בהתבסס על נתונים משנת 2021, מצא כי באר שבע נמצאת בעשירייה הראשונה בישראל בכמות הרכבים הכללית, כשנכון לאותה שנה, כמות הרכבים בבאר שבע עמדה על 71,608 וממוצע גילם של הרכבים עמד על 7.4 שנים.
עפ"י נתוני הביטוח הלאומי (נכון לנובמבר 2024) מונה העיר ב"ש 214,354 תושבים, כלומר מספר תושבי העיר גדל בעשר השנים האחרונות בכ-13,000 תושבים סה"כ. לזאת תוסיפו 30,000 סטודנטים המגיעים ללמוד בעיר, כשחלקם אף מגיעים להתגורר בה.
וכך, כשכמעט בכל בית מחזיקים רכב אחד לפחות (וכשמדובר במשפחה או בדירות סטודנטים לעתים מחזיקים גם שני רכבים ואפילו שלושה, אחד לכל סטודנט), הגידול במספר התושבים משמעותו תוספת של אלפי כלי רכב חדשים לכבישי העיר. התשתיות בב"ש מנגד תוכננו לפני עשרות שנים, וכשבכל יום גובר העומס לאור הבנייה בעיר ובסביבתה, את המחיר משלמים התושבים.
מעבר לכך, באר שבע בתור מטרופולין המעניק שירותים לכ-750,000 אזרחים המתגוררים במרחב, מושכת אליה נהגים רבים מכל רחבי הנגב. אותם נהגים מגדילים עוד יותר את העומס על כבישי העיר, עומס שרק צפוי להתעצם עם השלמת הקמתם של מוקדי משיכה מרכזיים נוספים, לרבות בית החולים הציבורי בעיר שצפוי להתחיל לפעול ב- 2028.
תשתיות בעיתיות
בנייה מאסיבית באיזורים מסויימים ללא הוספת תשתיות מתאימות, עשוייה אף היא להגדיל את רמת הצפיפות בכבישים מסויימים, ליצור מצוקת חנייה, להאט מעבר של רכבים ולהקטין את מהירות הנסיעה המסחרית הממוצעת באותו איזור.
בנייה צפופה, המאפיינת את השכונות החדשות, עשוייה ליצור לעיתים פקקי ענק בשל היעדר תשתיות מתאימות ובב"ש נבנו ונבנות בשנים האחרונות שלל שכונות חדשות (הפארק, כלניות, סיגליות והתרחבות שכונת רמות), זאת לצד בנייה של אלפי יחידות דיור חדשות במקומות מרכזיים בעיר שמושכת אליה לא מעט תושבים חדשים לשכונות קיימות.
בהקשר הזה טען לפני שבע שנים, חבר מועצת עיריית באר שבע גדי מזוז: "אי אפשר להקים מגדלים בלי תשתיות של כבישים וגשרים, אחרת בעוד 10 שנים יחכו כאן שעה בפקקים. התחבורה בבאר שבע הופכת להיות מאוד לחוצה בייחוד ציר טוביהו אליו מגיעים מהכניסה המערבית לעיר וגם מתוך השכונות הסמוכות. יש שם עומס קטסטרופלי בבוקר, בערב ובימי שישי, גם בגלל שהגרנד קניון מושך הרבה תושבים ויש לחץ על הכבישים".
ואכן, תושבי העיר מעידים כי לעיתים גם תכנון התשתיות בשכונות עצמן הינו לקוי ומביא להיווצרותם של פקקים מיותרים. כך למשל תושבי שכונת הפארק הלינו לפני כשנתיים אודות הפקקים הארוכים ביציאה מהשכונה.
ע', תושבת שכונת הפארק אשר רכשה שם דירה לפני כשלוש שנים וחצי, סיפרה בראיון לבאר שבע נט לפני כשנתיים: ''הנסיעה בכבישים פה היא סיוט אחד מתמשך והתכנון הכללי של הרחובות פה הוא בגדר קטסטרופה. גם שכן מנסים לבנות ולשפץ, זה נראה כאילו לא משקיעים עד הסוף. מרגיש כאילו התושבים שכבר גרים כאן הם כלום ושום דבר, ושעליהם לחכות שנים עד שכל השכונה תתאכלס ואז אולי יהיה נורמאלי לגור פה".
גם תושבי שכונת נווה נוי שעברו לרחוב לילך בשכונה העידו לפני מספר שנים כי "כל התכנון ברחוב לקוי. אנחנו גרים כאן ברחוב ארוך וצר, מה שאומר ששני רכבים לא יכולים לעבור במקביל. וכך במידה ורכב צריך לעצור הוא תוקע את כל התנועה".
גם פיטוסי פליקס תושב העיר טוען כי: "בונים שכונות חדשות מבלי לתכנן את הכבישים כמו שצריך- בונים את השכונות קרוב לכביש במקום להשאיר מקום ולהוסיף נתיבים, וכך כל שכונה כזו שבונים מוסיפה עוד מאות רכבים שבבוקר רוצים לצאת ויוצרים צוואר בקבוק". לטענתו של פליקס דוגמה לתכנון לקוי שכזה הינה 'כיכר המופת' בשכונת נווה זאב, שמכונה בקרב רבים 'כיכר הטנק': "הפכו את הכיכר לשני נתיבים בטענה ששני נתיבים ימנעו פקק, אך לא חשבו על הוספת פניה ימינה שתשחרר את צוואר הבקבוק והפקק ישלף בקלות, מה שהביא להיווצרותם של פקקים במקום. כשהייתה כיכר עם נתיב אחד לא היה פקק כזה".
מצב שבו כיכרות במקומות מסויימים עשויות לפגוע בזרימת התנועה לא נעלמה מעיניהם של קברניטי העיר. לפני כשלוש שנים בישיבת מועצת העיר, טען רוביק כי: "צריך לטפל בנושא הפקקים עם תכנית מסודרת, שתבחן את הפיכת מעגלי התנועה הבעייתיים בעיר לצמתים מרומזרים".
ואכן ניתן לראות שהחלפת הכיכרות ברמזורים מיושמת בפועל בחלק מהמקרים. כך למשל בחודש אוגוסט האחרון הכריזה העירייה על פרויקט תכנון תנועתי בשכונת רמות הידועה לשימצה בפקקים הבלתי נגמרים שבה. הפרוייקט כולל בין היתר החלפת שתי כיכרות לצמתים מרומזרים, הקמה ציר תנועה חדש והקמה של צומת מרומזר נוסף. כל אלה נועדו להקל על זרימת התנועה בצירי הכניסה והיציאה המרכזיים, תוך מתן מענה לנפחי התנועה העתידיים.
הוספת נתיבים תצמצם את הבעיה?
מיכאל תושב העיר טוען כי: "הוספת נתיבים נשמעת כמו הדבר ההגיוני והנכון לעשות, אבל זה מוביל בדיוק לתוצאה הלא רצויה. יש הרבה אנשים שנמנעים מלנסוע בכביש בשעות הפקוקות, מה שמקל על העומסים, אך ברגע שיש תשתית התומכת בקיבולת גדולה יותר של כלי רכב, אותם אנשים שנמנעו מלהשתמש בכביש בשעת העומס ייטו פחות לדחות את הנסיעה באותה השעה. וכך הרחבת כבישים לא תוביל לפתרון בעיית הפקקים ואפילו להפך. התיאבון לעוד ועוד נתיבים, מחלפים וכו' - לא יודע שובע, וזה כמו אבן שואבת לעוד ועוד מכוניות".
מלבד זאת, לטענתו של מיכאל, כשהכביש רחב, אזי לא נעים לחצות אותו ברגל מה שמעודד שימוש בכלי רכב והימנעות מהליכה רגלית במקום: "כשאין מספיק מעברי חציה בסביבה, בפרט בכביש רחב, אז הרבה פחות בטוח ונוח לעבור שם, בטח אם מדובר במרחק הליכה של 3 דקות בקו ישר, שבגלל כבישים רחבים הופך למסע מפרך של 10 דקות הליכה. וכך כשיותר קשה ללכת ברגל לגן עם הילד, כי צריך לחצות אוטוסטראדה, אז מניעים ונוסעים. כשהדרך לבית הספר מלאה בכבישים כאלו, רוב האנשים יעדיפו להסיע את הילדים לבית הספר".
"וכך יוצרים מרחב ציבורי שהופך ללא נעים לבני אדם, כי הוא מתעדף תנועת רכבים והבעיה רק מחריפה. למעשה קשה למצוא מקום אחד שבו כביש הורחב ועומסי התנועה בו נעלמו", טוען מיכאל. "דווקא כשמצרים כבישים נותנים להולכי הרגל הרגשת ביטחון גבוהה יותר בדרך ובחציית הכביש עצמו, מעודדים אנשים להתנייד רגלית ומפחיתים את התלות בנסיעה ברכב ממקום למקום, דבר שעשוי להפחית את השימוש בכלי רכב וכתוצאה מכך את מספר כלי הרכב על הכביש ובכך לסייע בהפחתת עומסי התנועה".
תכנון המתעדף את נהגי הרכבים הפרטיים מעודד לבחור את כלי הרכב כדרך להתנייד לכל מקום, למרות שמדובר במרחקי הליכה קצרים. ומה התוצאה? יותר מכוניות על הכבישים ויותר פקקי תנועה כתוצאה מכך. מעבר לכך, הרחבת נתיבים לכשעצמה אינה מהווה פיתרון מספק, שכן מספר המכוניות על הכביש גדל במהרה ויוצר עומסים חדשים.
בלי תחב"צ יעילה בעיית הפקקים לא תיפתר
עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק טען בחודש מאי האחרון כי: "מרכזי הערים והדרכים המובילות אליהן בדרך להיות פקק תנועה אחד גדול וארוך. זה קורה כי התחבורה הציבורית לא נוחה, לא יעילה ובעיקר לא מהירה יותר מהרכב הפרטי ולכן הציבור ממשיך להשתמש ברכב הפרטי. בערים רבות אין העדפה לאוטובוסים על פני הרכב הפרטי והתוצאה היא שכולם עומדים יחדיו בפקק".
ערי מטרופולין ברחבי העולם מאופיינות בבניינים גבוהים אך גם בתחבורה ציבורית יעילה הכוללת מערך תחבורתי של אוטובוסים, רכבות תחתיות ועיליות וכן פתרונות תחבורה נוספים שנועדו להתמודד עם הפקקים. כל אותם פיתרונות לא דורשים מתושבים להחזיק ברכב פרטי או לפחות לא להשתמש בו ברוב שעות היום.
על כן גם בב"ש שהולכת והופכת למטרופולין האיזורי, נדרשת תחב"צ יעילה שתהווה חלופה הולמת לנוסעים ברכב הפרטי ותשכנע אותם לעבור להליכה רגלית, לנסיעה באוטובוסים או באופניים ותצמצם את מספר האנשים הבוחרים להתנייד ברכב הפרטי תוך הפחתת עומסי התנועה בכביש כולו: "המצב בכבישים הפך לבלתי נסבל וכולנו מרגישים זאת. כולנו מבזבזים יותר ויותר זמן יקר בשל עומסי התנועה", אמר לפני כשנתיים עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק.
ולמרות שאושרה הקמתה של רכבת קלה שצפויה לעבור בתוך תחומי העיר ולשפר את היכולת להתנייד בתוכה, הקמתה שעפ"י הערכות לא תסתיים לפני 2033, משמעה שבשנים הקרובות נדרשים צעדים משלימים, כאלה שיביאו לשיפור תשתיות האופניים, תשתיות הולכי הרגל והתחב"צ בטווח הקצר: חוסר הצללה בתחנות האוטובוסים ובדרכי הגישה אליהן , תחנות אוטובוסים שבורות ומוזנחות והשירות הלקוי שמספקת מפעילת התחב"צ בעיר דן בדרום הם רק חלק מהבעיות מהן סובלת התחב"צ בעיר, אליהן נדרש לתת מענה.
גם התניידות רגלית בעיר עשוייה להיות מאוד לא נוחה, לאור המחסור בהצללה ברחובות, בייחוד בקרב אלה שאין בבעלותם רכב פרטי ונאלצים להתנייד רגלית או בתחבורה ציבורית במהלך ימי הקיץ הלוהטים המאפיינים את האקלים הישראלי רוב ימות השנה. חום השמש גוזל לא מעט אנרגיה ומגביר את תחושת התשישות המנטלית, בעיקר בקרב האוכלוסיות החלשות והמבוגרות. לאור זאת, סידורים פשוטים כמו קניות או הליכה לדואר ברגל עשויים להפוך למשימה מתישה במיוחד. במצב שכזה, הגיוני שיעדיפו התושבים את חלופת הרכב הפרטי.
נוסף על כך גם שבילי האופניים בבאר שבע אינם נוחים וסובלים מבעיה של רציפות- מתחילים ומסתיימים לסירוגין, כמו למשל בשדרות רגר, מה שלא מאפשר נסיעה נוחה בקורקינט חשמלי או באופניים וגורם לרבים לזנוח את האופציות הללו.
יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "חייבים לעודד ראשי ערים להקצות נתיבים לטובת האוטובוסים כדי להפוך את הנסיעה בהם לכדאית וקצרה יותר מאשר הרכב הפרטי".
נוסף על כך עפ"י דו"ח של ארגון "15 דקות- ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל" עולה כי בתקופת כהונתו האחרונה של רוביק (2019-2023) לא נסללו נת"צים כלל. עד 2019, בב"ש נסללו 1.9 ק"מ של נת"צים סה"כ, מה שעשוי ללמד על תיעדוף מובהק של העירייה לבניית תשתיות בעבור הרכבים הפרטיים על חשבון שיפור התחב"צ.
ואכן רבים מנוסעי התחבורה הציבורית חשים על בשרם מדי יום את החשיבות בנתיב שיתעדף נסיעת אוטובוסים וישפר את זמני הנסיעה וההגעה של האוטובוסים לתחנות הביניים. לאור זאת, הקצאת נתיבי תחבורה ציבורית רציפים על חשבון הרכב הפרטי, שיסייעו לשפור את מערך התחבורה בב"ש הינה הכרחית ומן הראוי שבעירייה יפעלו בנושא בהתאם לאינטרס הציבורי הרחב, וכן גם אם תהיה לכך התנגדות מסוימת שכן כפי שאומר המשפט הידוע: 'אחד הסממנים למהפכה הוא קיומם של מתנגדים, אחרת אין מדובר במהפכה'.
האם לעירייה בכלל יש יכולת להשפיע בנושא?
עפ"י הדו"ח של ארגון 15 דקות- ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל, למרות שמשרד התחבורה והחברות הממשלתיות שתחתיו הם האחראיים לתכנון וביצוע של נת״צים, בפועל גם לראשי הערים יש השפעה מכרעת על קידום או בלימה של סלילת שלהם בתחומי העיר, שם העירייה הינה רשות התמרור- נת"צ נחשב לתמרור לכל דבר ועניין, ולכן משמעות הדבר היא שללא אישור העירייה קשה מאד להקצות נת"צ בתוך שטח העיר. כל זה הופך את העיריות לשחקניות מפתח בתחום זה.
עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק טען במאי האחרון כי: 'איכות החיים נמדדת לא רק בפינוי הזבל או בחגיגות יום העצמאות אלא גם בקיצור זמני ההגעה לעבודה או ללימודים בתחבורה ציבורית וזו גם אחריותם של ראשי הערים- הם לא יכולים לשבת על הגדר ולהטיל את האחריות רק על המשטרה".
המנכ"ל הוסיף כי: "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לעודד ראשי ערים להקצות נתיבים לטובת האוטובוסים בכדי להפוך את הנסיעה בהם לכדאית וקצרה יותר מאשר הרכב הפרטי, ובמקביל לעודד אכיפה עירונית כמכפיל כוח לאכיפה המשטרתית. בכך נוכל לקצר ולהפחית את עומסי התנועה, נצמצם את זיהום האוויר ונגביר את הבטיחות בדרכים".
אך לא רק שהעירייה לא קידמה נתיבי תחבורה ציבורית חדשים, היא גם לא אוכפת את התנועה במעטים שכבר קיימים. והתושבים? הם מוצאים עצמם בפקקים אין סופיים כתוצאה מחוסר התייעלות משווע של כבישי בירת הנגב - אשר בשעות הצהריים שוררים בכאוס אין סופי.
כפי שצויין בעבר בדו"ח של "ארגון 15 דקות- ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל", הקצאת נת"צ לבדה אינה מספיקה בכדי לשפר את התחב"צ בעיר, שכן הנת"צ יוכל להיות יעיל ולשרת את מטרתו בצורה הטובה ביותר רק כאשר הרשות המקומית תדאג להסברה ואכיפה עקבית תוך שימוש בסמכותה לאכוף באמצעות מצלמות ופקחים את הנסיעה בנת"צים. ללא אכיפה, הקצאת הנת״צ מתייתרת, שירותי התחבורה הציבורית נפגעים ופורעי חוק נוסעים בהם באין מפריע". האם אוכפים את הנושא בב"ש? במאי האחרון פירסם ארגון אור ירוק כי בבאר שבע פשוט ''אין אכיפה בנת"צים''. עפ"י הנתונים שהגיעו לידי העמותה ופורסמו אז, בעיריית ב"ש לא קנסו כלל נהגים שנסעו בניגוד לחוק בנתיבי התחבורה הציבוריים.
האם בעירייה מעוניינים לקדם בניית נת"צים בתחומי העיר?
את התשובה לשאלה הזו ניתן אמנם רק לנחש, אך הדו"ח שפירסם ארגון 15 דקות" בנושא בעבר מציע הסבר כללי לשאלה הזו בהקשר של רשויות מקומיות ולפיו הקצאת נתיב לתחבורה ציבורית מפריעה לנהגי הרכב הפרטי, מאחר שהיא מחייבת ביטול של חניות וצמצום זכות הדרך למכוניות פרטיות, ולכן צעד זה נחשב מאוד לא פופולרי, כזה שעלול לסכן את ראש/ת העיר מבחינה פוליטית, למרות שמבחינה תחבורתית ומקצועית זהו הצעד ההכרחי, הזמין והזול ביותר לשיפור התחבורה הציבורית.
מעיריית באר שבע נמסר:
"במטרה להתאים את תשתיות ועורקי התחבורה בבאר שבע להתפתחותה של העיר כמטרופולין מבצעת העירייה כל העת עבודות לחידוש ושדרוג התשתיות לצד תוכנית ענפה שמובילה העירייה בשנים האחרונות לתחבורה בת קיימא במסגרתה בין היתר, קידום ביצוע תוכנית אב לשבילי הליכה ולשבילי אופניים וכמובן קידום מערך התחבורה הציבורית והתשתיות הנדרשות מול משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית".
"לאחרונה אושרה תוכנית 'רשת 2025' אשר מקדמת ועתידה לשפר בצורה ניכרת את מערך התחבורה הציבורית בבאר שבע באמצעות הגברת התדירות והתאמת מסלולי האוטובוסים לאזורי הביקוש בהתאם למגמות התכנון והפיתוח ברחבי העיר. במסגרת התוכנית הוסכם מול משרד התחבורה על רשת נת"צים בפריסה עירונית, בצירי תנועה מרכזיים בעיר. אנו בשיח שוטף מול משרד התחבורה באשר למשאבים הנדרשים לסימון הנתצ"ים הדורשים בין היתר שדרוג רחובות רלוונטיים והגברת תדירות קווי תחבורה ציבורית".
"באשר לזרימת התנועה ממרכז הביג לעיר העתיקה יודגש שהעירייה מקדמת בימים אלו גל ירוק ממרכז ביג ועד לצומת רחה פריאר במטרה להקל על זרימת התנועה בשעות השיא. לגבי זרימת התנועה משכונת רמות לגרנד קניון: במסגרת התוכנית העירונית לחידוש תשתיות תחבורה וכחלק משדרוג וחידוש השכונות הוותיקות ביצעה העירייה עבודות חידוש ורמזור בצומת הרחובות הצדיק מירושלים/בעלי התוספות במטרה לסייע בהתאמת התשתיות להתפתחות העיר ולאפשר הקלה בזרימת התנועה. כמו כן, בימים אלו מתוכננת הצבת רמזור בצומת אצ"ל/החשמונאים".
"באשר להקלה בזרימת התנועה ב'כיכר המופת', שמכונה בקרב רבים 'כיכר הטנק' בשכונת נווה זאב, למעגל התנועה התווסף נתיב תנועה נוסף וכעת יש בו שני נתיבים. אגף התנועה פועל כל העת בהתאמת התשתיות להתפתחות העיר והשכונות בפרט, במטרה להקל בזרימת התנועה והנגישות ברחבי העיר, ובהגברת בטיחות משתמשי הדרך".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]