"הדרכון הירוק" מי יקבל אישור חזרה לשגרה , והאם זה עלול להוות תנאי למתן זכויות בסיסיות ?

ממשלת ישראל הציגה לאחרונה את הדרכון הירוק לוועדת החוקה כדי לבחון את ההשלכות המשפטיות והאתיות של ההחלטה לקבלו. הדרכון יונפק כמסמך וגם כיישומון (אפליקציה), וככל הנראה יהיה בתוקף לחצי שנה. 

בנתיים, הוחלט כי ככל שיותר ישראלים יהיו בעלי דרכון ירוק, כך יותר ענפי משק ייפתחו זאת אומרת פיתחת המשק תלויה בכמות המתחסנים.

לאחרונה גובשה החלטה שאולמות התיאטרון ובתי קולונוע, שבשבילם צריך לרכוש כרטיסים מראש, יקבלו תיעדוף לפתיחה מאשר מקומות אחרים עקב סגירת התרבות לתקוםה כלכך ארוכה.

כעת השאלה שעולה כמעט בכל בית בישראל האם מדינת ישראל יכולה ליצור הבחנה חוקית בין קבוצת המחוסנים בחברה וקבוצת הלא מחוסנים? האם בתוך קבוצת הלא מחוסנים ניתן להבדיל בין מי שאינו מתחסן מבחירה לבין מי שאינו יכול להתחסן הרי ילדים מתחת לגיל 16 ונשים בהריון או  אנשים הסובלים מבעיות בריאותיות אינם יכלים להתחסן האם זכותם הדמוקרטית הבסיסית לא יכלה תוכל להתקיים? 

נציין כי באף מדינה בעולם, כולל ישראל, לא נעשה עד היום שימוש בתעודת חיסון כתנאי למתן זכויות בסיסיות כגון חופש התנועה. ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא לא לעשות שימוש ב"דרכון מתחסן" גם כעת במגפת הקורונה.

נכון להיום מרבית מדינות אירופה מתנגדות אף הן לשימוש בתעודת מתחסן, ובימים האחרונים מתנהל דיון בקרב מדיניות אירופה כשחלקן קוראות לאשר את הדרכון. 

נזכיר כי תפקידו של דרכון החיסונים הוא לאפשר לטסים להוכיח שעברו חיסון נגד קורונה או שחלו בעבר ופיתחו נוגדנים. הדרכון יוצג בצורה פיזית על ידי הנוסעים, או שהמידע עליהם יופיע במאגר נתונים דיגיטלי גדול. בסופו של דבר, לאחר שכמות החיסונים בעולם תהיה משמעותית, נוסעים יידרשו להציג את הדרכון על מנת לעלות על מטוס בדרך למדינה אחרת.

כרגע השיטה הרווחת היא עדיין בדיקת קורונה שלילית שנעשתה 72 שעות לפני הטיסה.

ובנתיים במשרד הבריאות הממונה להנפקת התעודה "דרכון ירוק"  הדרכון יסופק גם כתעודה מודפסת בנוסף לישומון ויפעל בכפוף למדיניות פתיחת המשק באירועים חד-פעמיים כגון מופעי תרבות, אירועי ספורט, כנסים, אירועים ומוזאונים; סקטורים שלא יחויבו לפעול עם דרכון הם מערכת החינוך, מקומות עבודה, חנויות רחוב, תחבורה ציבורית ובתי תפילה. עדיין נשקלת הפעלתו במסעדות ובתי קפה, קניונים, מלונות, חדרי כושר ובריכות שחייה. 

מלבד הבדיקות הסרולוגיות לבדיקת נוגדנים בגוף, או בדיקות ה-PCR שנעשות על ידי קופות החולים ופיקוד העורף, במשרד הבריאות מנהלים משא ומתן עם חמש חברות שמייצרות בדיקות קורונה מהירות (כדוגמת מכשיר הסופיה). במסגרת המשא ומתן שמנהלת המדינה, דנים בשאלה האם תוצאות הבדיקה המהירה יהיו גם רלוונטיות לקבלת דרכון ירוק.