האם הבינה המלאכותית תתפוס את מקומות העבודה של תושבי הנגב?

לראשונה אי פעם הבינה המלאכותית עמדה במוקד ועידת המעסיקים השנתית בנגב, המתקיימת בהובלה משותפות של מרכז לאודר לקידום תעסוקה בבאר שבע ומרחב דרום בהתאחדות התעשיינים. בשנה האחרונה חוללה הבינה המלאכותית מהפכה בחיי היום יום של כולנו. כעת, התכנסו מאות בכירים מחברות התעשייה, ההיי-טק, ארגוני הביטחון, האומנות והתרבות, המשפט, הרפואה וכלל המוסדות האקדמיים בדרום, להבין כיצד הבינה המלאכותית תייצר הזדמנויות תעסוקה חדשות באזור.

התקדמות טכנולוגית היא המנוע לצמיחה כלכלית ויצירת אופק תעסוקתי בנגב. חברות יצרניות מהוות מקדמת דנא את עמוד השדרה של הכלכלה הדרומית ובשנים האחרונות הן עוברות מהפכה טכנולוגית. הבינה המלאכותית מאפשרת לעבור לתהליכי ייצור אוטונומיים ויעילים יותר ובד בבד מייצרת הזדמנויות חדשות לתעסוקה איכותית. בשעה שרצפת הייצור הופכת אוטומטית יותר, חברות מתפנות להתמקד בעיצוב, בקרת איכות וניהול חכם של תהליכים ארגוניים.

ועידת המעסיקים בנושא בינה מלאכותית הכתה גלים בשוק המקומי וכ-200 מהמעסיקים המובילים באזור התייצבו לוועידה. הוועידה בהובלתן המשותפת של מנהלת מרכז לאודר, קרן כהן ומנהלת מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים, דנה שדה אופיר, נפתחה במינגלינג, ארוחת בוקר ודברי ברכה של מכובדי הוועידה. בין המכובדים שנשאו דברים: אברהם מימון, יו״ר מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים, אורי כרמל, מנכ״ל עמותת ארץעיר המפעילה את מרכז לאודר, מיסודם של רונאלד לאודר ו-JNF ארה״ב ומיכל עוזיהו, מנהלת פיתוח JNF ארה״ב בישראל.

אחר כך, נהנו המשתתפים ממפגשים אינטראקטיביים קצרים עם ארגונים שרתמו את עוצמתה של הבינה המלאכותית לתחומי הרפואה, התעשייה והייטק. את המפגשים העבירו ד״ר אורן זיו, שירותי בריאות כללית, רותם ממי, מנהלת משאבי אנוש בכירה במפעלי ים המלח וקרלוס נמרובסקי, מנהל סייט דרום של חברת NVIDIA.

״בניגוד למהפכות קודמות, הבינה המלאכותית לא עוצרת בצווארון הכחול״

הנואם המרכזי בועידה היה ההד האנטר יעקב רוזן, מנכ״ל חברת HRD, שמכשירה אלפי אנשי גיוס ומשאבי אנוש בישראל מדי שנה. ״מהפכת הבינה המלאכותית לא נופלת ממהפכת האינטרנט או הטלפון החכם״, אמר רוזן, ״גולדמן סאקס העריכו שהעולם יאבד 300 מיליון מקומות עבודה. מהפכות בהיסטוריה כמו המצאת הקיטור השפיעו פעמים רבות על עובדי הצווארון הכחול, אבל השינוי שמביאה הבינה המלאכותית לא עוצר בצווארון הכחול״.

״עובדים שיידעו בינה מלאכותית יחליפו את מי שלא יודעים בינה מלאכותית״, הוסיף רוזן, ״על הארגונים החובה להכשיר את העובדים בכלים אלו. בשונה מבעבר, היכולת ללמוד דברים חדשים כבר כיום חשובה יותר מהידע והניסיון שצברנו. יתכן שמצב זה ייצר הזדמנות מיוחדת לג׳וניורים חסרי ניסיון אבל בעלי הבנה של בינה מלאכותית ויכולת ללמוד ולהתחדש״.

מיכל עוזיהו, מנהלת פיתוח JNF ארה״ב בישראל, מסרה: ״אנו נרגשים להפגיש מעסיקים, אנשי תעשייה ומנהיגים כדי לדון בשילוב הכוחות בין בינה מלאכותית והזדמנויות תעסוקה בנגב. הועידה משקפת את המחויבות שלנו להעצים את ההון האנושי באזור ולצייד את המעסיקים בכלים ובתובנות הדרושים כדי לנווט בשוק העבודה המתפתח".

אברהם מימון, יו״ר מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים, אמר: ״מרחב דרום מלווה את החברות התעשייתיות באזור בהתמודדות עם אתגרים רבים ומגוונים, אך אתגר ההון האנושי בולט במיוחד בשנים האחרונות. זו הפעם הרביעית שאנו מקיימים יחד כנס מעסיקים והפעם היינו חייבים לדבר על בינה מלאכותית. הבינה המלאכותית כבר מתחילה לשנות את האופן שבו מנוהלת רצפת הייצור במפעלים בדרום וכן חוללה מהפכה בגיוס עובדים. המידע שהועבר והידע ששיתפו באי הכנס זה עם זה, יסייעו לבכירי החברות בדרום להצעיד אותן קדימה״.

קרן כהן, מנהלת מרכז לאודר לקידום תעסוקה בנגב, אמרה: ״בשנים שאני כאן במרכז לאודר, אני רואה איך מתעצמת השותפות בינינו וביניכם המעסיקים, מתוך חזון משותף. חזון שלפיו רק תעסוקה איכותית בנגב תוכל להביא לפיתוחו הכלכלי ולצעירים להקים כאן את ביתם. אנו מייצרים יחד הזדמנויות תעסוקה חדשות באזור, שיתוף הפעולה הוא המנוע לשינוי. אתם כאן, כי בחרתם כמעסיקים לקדם צעירים בנגב ולהנות מההון האנושי המקומי, שמגיע מכל המוסדות האקדמיים באזור. אנו במרכז לאודר שמחים להושיט לכם יד ולאפשר לזה לקרות. יש היום הזדמנויות תעסוקה רבות בנגב וזו תעודת כבוד לשיתוף פעולה אזורי. הבינה המלאכותית מהווה הזדמנות להמשיך ולהרחיב את הזדמנויות התעסוקה הללו״.

אורי כרמל, מנכ״ל עמותת ארץ עיר המפעילה את מרכז לאודר לקידום תעסוקה בנגב, אמר: ״אחד המפתחות המרכזיים להישארותם של צעירים בנגב נעוץ באופקים התעסוקתיים שהאזור יידע להציע להם. חוד החנית למימוש החזון הזה הוא שיתוף הפעולה בין המעסיקים בנגב ושותפינו בכלל המוסדות האקדמיים בנגב. אחד האתגרים האקטואליים ביותר שניצבים בפני המעסיקים כיום הוא שימוש נכון ומותאם בבינה מלאכותית כדי לסייע לנו לבנות יחד עולם תעסוקתי תוסס, מעודכן וחיוני בנגב״.