ד"ר אורית אלפי: "החזרה ההדרגתית לשגרת חירום היא הגורם המרפא ביותר"

אירועי השבעה לאוקטובר והמציאות שנכפתה על כולנו, שבעקבותיהם נחשפו אזרחי ישראל לרוע ואכזריות שלא ידעו כמותם -  ילדי ישראל, שחלקם כבר נחשפו בעבר למציאות של אזעקות ומבצעים, נחשפו הפעם גם למושגים חדשים כמו חטופים ומפונים. לכן גם ההורים שבינינו, צריכים לדעת איך להתמודד למולם או איך לענות להם בצורה מקצועית ורגישה. ד"ר אורית אלפי, מנהלת השירות הפסיכולוגי חינוכי בבאר שבע, מייעצת ומסבירה איך לרפא את נפשם של הילדים בעקבות ההתמודדויות החדשות בתקופת המלחמה.

הורים אמורים להגן על הילדים ולא לתת להם לשמוע חדשות?

"גם מי שהוריהם מגנים עליהם מחדשות וסרטונים, רואים במרחב הציבורי מיצגים שממחישים את הפגיעה בילדים, נשים וקשישים. כל אלה, יחד עם הקטיעה הדרמטית בשגרה, המעבר לסדרי למידה משתנים והשינוי בהרגלי החיים, עלולים בהחלט לטלטל את נפשם של הילדים ולהעלות על פני השטח חרדות ומצוקה".

"לצד זאת" מבהירה ד"ר אלפי "חשוב לדעת שקיימות דרכים להקל על הפגיעה בנפש ולעזור לילדים לעבור את התקופה הזאת בצורה שתשמור על נפשם, ובמקרים מסוימים בטווח הארוך אפילו תחזק אותם. ההצעות כאן מתייחסות לילדים שלא היו קורבנות ישירים של המלחמה ואליהם נדרשת התייחסות אחרת, אלא לילדים שהנפש שלהם נפגעה מעצם החשיפה למציאות הכללית שסביבם".

מהם הכללים?

"ראשית, כושר ההתאוששות של ילדים הוא טוב יותר משל מבוגרים בתחום הנפשי כמו בתחום הגופני. הנפש נוטה לאחות את עצמה באופן טבעי, ברוב המקרים, גם ללא התערבות מקצועית כחלק מכוח החיים שמצוי אצלנו מלידה.

לפי דברי ד"ר אורית אלפי, החזרה ההדרגתית לשגרת חירום בכפוף להנחיות פיקוד העורף היא הגורם המרפא ביותר. אם טראומה מסמלת קטיעה ברצף החיים (שבירה של ההרגלים אותם הכרנו) החזרה אל אותם הרגלים מסמנת לנפש שניתן להירגע. "כולנו נחשפנו לתמונתו של אוהד מונדר שחזר מהשבי ובמהרה ניתנה לו קובייה הונגרית שיפתור אותה" מסבירה ד"ר אלפי"החזרה להרגל היא שמירה על השפיות והרצפים. לכן, כל הרגל שניתן להחזיר כמו למידה, חוגים, חברים, מפגשים משפחתיים ועוד הם ברכה. במקרה של ילדים שמגלים אצלם פאסיביות ונטייה להשתולל יותר מהרגיל, כדאי לדחוף באופן אקטיבי לחזרה לשיגרה ולא להמתין לזמן שיעשה את שלו. אם ילדים פיתחו הימנעויות (למשל הימנעות מלישון לבד) סביב המלחמה, הסבירות היא שככל שההימנעות תימשך זמן רב יותר - יהיה קשה יותר להיגמל ממנה".

מה זה דורש מההורים?

"זה כמובן דורש גם בשלות מצד ההורים. לילדים יש רדארים רגישים ביותר לקלוט את החרדות של ההורים שלהם. אם ההורים חרדים בעצמם מהחזרה לשגרה, בסבירות גבוהה גם ילדיהם יגלו חרדה. אם ההורים מצליחים לנהל את החרדות של עצמם בצורה טובה מספיק, שמאפשרת להם לחזור לשגרות חייהם - יעבירו את המודל הזה גם לילדים".   

"באופן טבעי יש לילדים כמו למבוגרים" מסבירה ד"ר אלפי "שאלות ומחשבות על המצב. היכולת של המבוגרים לתת לילדים תשובות מותאמות לגיל היא חיונית. ההמלצה הכללית היא להפחית חשיפה של ילדים לחדשות ולדימויים מעוררי חרדה. זו המלצה נכונה. לצד זאת, לפעמים נקלעים להגנת יתר על הילדים ומנסים להסתיר מהם את המציאות בצורה שעוד יותר מעוררת חרדה. יוצרי ארץ נהדרת היטיבו לתאר זאת במערכון "אימהות מגוננות" שבו אחת האימהות מוצגת כמי שמספרת לילדיה שתמונות הילדים החטופים היא למעשה תמונה של ילדים שחוגגים יום הולדת בחודש הזה".

איך מסבירים נכון לילדים?

"חשוב לתווך ולהסביר לילדים את המצב בצורה שמותאמת אליהם אישית. הכוונה היא לא לתת להם מידע שהם לא מבקשים, אלא לבדוק איתם מה הם יודעים ומה הם רוצים לדעת. כך למשל הסבר לגילאים הצעירים יכול להתייחס לכך שכמו שאנשים לא תמיד מסתדרים אחד עם השני, יש גם קבוצות שלא מסתדרות אחת עם השנייה. כרגע, מדינת ישראל חשופה למאבק עם אויבים שרוצים לנצח אותה. האויבים מנסים לפגוע במדינה ולצערנו הם גם הצליחו, אבל מדינת ישראל נלחמת בהם ומחזירה את הביטחון לכל התושבים. זה אולי ייקח קצת זמן, אבל ההיסטוריה מלמדת שיש לנו כוחות ואנחנו ננצח"

מה עושים כשילדים מעלים חשש לגביי עצמם?

"כאשר ילדים מעלים באופן אישי חשש שיקרו להם דברים רעים מאד, חשוב לאפשר להם להביע את החשש. להודות להם על כך שהם משתפים ולתת להם את ההרגשה שהפחד מובן ושאפילו אנחנו כמבוגרים פוחדים לפעמים. לצד זה יש להדגיש את הגורמים המגוננים עלינו: על העובדה שכרגע מדינת ישראל כולה מגויסת לשמירה על האזרחים, שיש הנחיות של פיקוד העורף שמסבירות לנו בדיוק כיצד צריך לנהוג בשעת חירום. נכון שבצל הכשלים שהתגלו במערכה הנוכחית, גם אנחנו כמבוגרים פחות בטוחים בהנחות היסוד שאולי היו לנו לגבי הביטחון האישי, אבל גם לעצמנו צריך להזכיר שלקחים נלמדו והעורף נוקט כרגע משנה ביטחון. זהו זמן טוב לחזק את תחושת הביחד סביב הילדים, לתת להם תחושה שהם חלק ממשפחה וחלק מקהילה"

חום ואהבה זה מה נכון לעשות תמיד?

"כאשר ילדים מרגישים עטופים באהבה ובחום, ההתמודדות שלהם הופכת לקלה יותר. חשוב להעביר מסר של אחדות ותמיכה גם אם המערכות החינוכיות של הילדים. כאשר ילדים חשופים למתחים בין המבוגרים שסביבם, ההתמודדות שלהם הופכת למורכבת יותר".

עוד הוסיפה ד"ר אלפי: "לבסוף, המציאות הכואבת שאליה נחשפנו אמנם מעלה את המודעות של כולנו לרוע ולאכזריות שקיימת מסביבנו, אבל דווקא בשעה הזו למען תהליך ריפוי הנפש - חייבים להפנות את תשומת הלב שלנו ושל הילדים גם לצד האחר. נוכח המציאות הקשה התגלו אזרחי ישראל, יהודים וערבים בגילויי סולידאריות ועזרה לזולת. אנשים מסייעים זה לזה בדרכים שונות, החל מהשבת השחורה ועד היום. גם ילדים הם לעיתים קרובות חלק מהמאמץ לתרום וזה מאד מיטיב איתם. כאשר ילדים פועלים באופן אקטיבי לסייע לאחרים בציורים, בתרומות, בהפניית תשומת לב - הם עוברים מתחושת חוסר אונים לתחושת משמעות ונתינה".

חשוב לציין: בשירות הפסיכולוגי חינוכי בבאר שבע פיתחו את מודל קש"ת – קבלה, שינוי תקוה. המודל מדבר על שלושת המרכיבים החשובים ביותר להתמודדות עם מציאות כואבת. הקבלה משמעותה – יכולת להשלים עם אירועי החיים הקשים. קבלה של העובדה שהתרחשו במציאות דברים נוראיים, שאנחנו כבר לא יכולים לצערנו לשנות. לצד הקבלה, מרכיב השינוי מדבר על כך שאנחנו יכולים להשפיע על ההווה ועל העתיד. אנחנו יכולים לבחור בערוצי מחשבה ופעילות שיגבירו את ההכרה בטוב ויפחיתו את הסבל הנפשי. התקווה משמעותה תזכורת בלתי פוסקת לכך שגם נוכח תקופות קשות חשוב לזכור שכמו שאחרי המבול הופיעה הקשת בענן, שגם אנחנו עוד נחזור לצחוק, להאמין ולקוות.  זה אולי נראה קשה בעת הזאת, אך ההיסטוריה מלמדת שהטוב גובר בסופו של דבר על הרע ושלכולנו ובוודאי לילדינו, יש כוחות נפש חזקים הרבה יותר ממה שניתן לדמיין. 

בעיתוי הנוכחי  שבו עדיין כולנו נמצאים בחוסר וודאות לגבי העתיד בקרוב, עוד מוקדם לצפות להחלמה וריפוי. לכן, תופעות של חרדה ונסיגה בקרב ילדים הן ברוב המקרים נורמליות וסביר להניח שזמניות. אנחנו כמבוגרים צריכים להחזיק את התקווה והאמונה שהשגרה עוד תחזור למחוזותינו ואיתה גם כוח הריפוי הטבעי שקיים בכולנו.

כמובן שבכל מקרה של דאגה מסימפטומים חריגים - מומלץ לפנות אל אנשי המקצוע להתייעצות אישית