בעקבות הכתבה בבאר שבע נט: פראמדיקית מד"א זיהתה את מתן זנטי ז"ל כמי שטיפלה בו
22.10.23 / 15:04
התרגשות בצל הכאב: ניצן פרחן, פראמדיקית מד"א, שהייתה בין באי פסטיבל נובה ב'רעים', קראה את הכתבה שערכנו עם יוני אביו של מתן זנטי מדימונה, שהיה בין ראשוני הנרצחים במסיבה, שבה סיפר שבנו היה שרוע ומדמם במשך 18 שעות עד שכוחות ההצלה הגיעו אליו - ועיניה נפקחו לרווחה. היא זיהתה את השם והקעקועים מהתמונה וכמי שטיפלה בו בשטח ונאבקה על חייו, והדבר הכי חשוב מבחינתה היה לשוחח עם האבא ולספר לו שמתן לא היה לבד במשך אותן השעות והיא עשתה הכל כדי להצילו, בזמן שעיניו עוד היו חצי פקוחות
מתן זנטי היה בין הראשונים שברחו מאותה מסיבת דמים לתוך הרכב ביחד עם חבריו. כשהחלו בנסיעה, קבוצת מחבלים יצרה מחסום סביבם והם החלו לטבוח ללא רחם בכל יושבי הרכב. מתן נפגע כאשר הגן בגופו על בת זוגו וספג את הירי. למעשה כל יושבי הרכב נפגעו, אך הצליחו להימלט על נפשם. הוריו של מתן חשבו בצערם שבנם נשאר לבדו פצוע ומדמם במשך 18 שעות, עד ששיחה אחת שינתה להם את קו המחשבה וניחמה מעט את הלב הדואב.
ניצן פרחן הגיעה לבלות בפסטיבל ולא תיארה לעצמה שתצטרך להיות בסיטואציה הקשה בחייה. למזלה הגדול היא הצליחה להינצל מאותו ארוע תופת. ברגע שקראה את הראיון שערכנו עם יוני זנטי, אביו של מתן ז"ל, שסיפר על מה שארע לבנו - החליטה מיד ליצור קשר כדי לספר לו שמתן לא היה לבד והיא זו שניסתה להציל את חייו באותה מסיבת דמים. "היא זיהתה את מתן לפי הקעקועים שהיו בגוף" משתף יוני. "ניצן זיהתה את השם ואת הקעקועים שהיו לו בגוף ובמיוחד את קעקוע המאזניים שמצויר לו בחזה. היא צלצלה וממש התרגשתי, בזכותה הבנו שמתן לא היה לבד והוא ידע שהיא מנסה להציל אותו".
תספר לנו על אותה שיחה מרגשת
"סיפרה שהיא ברחה לתחנת דלק ליד מושב מסלול עד שראתה קבוצת חיילים מטפלת בפצוע שוכב וניגשה לעזור, כי היא פראמדיקית. אמרו לה ללכת כי יורים מכל עבר והיא לא הסכימה, רצתה לעזור ולעשות כל שביכולתה. היא זיהתה את הפנים של מתן ושלחה תמונה לחברים משותפים כדי שיזהו שהוא אכן מתן. ברגע שזיהו היא ישר החלה לפעול".
מה היא ראתה?
"ניצן זיהתה פצע ירי גדול מעל המרפק ועוד פצע יציאה בגב שהיה גדול מאוד וממנו נזל דם. היא ניסתה בכל האמצעים של הצבא שעמדו לרשותה, כמו חוסם עורקים ופדים, לעצור את הדימום. היא אמרה שהעיניים של מתן היו חצי פקוחות והוא היה בהכרה מעורפת, אבל לא הצליח לדבר. היא כן אמרה לו שהיא מטפלת בו וביקשה שיישאר איתה כמו שהוא, הבטיחה לו שיעשו הכל כדי שהוא יהיה בסדר".
מתן הצליח להגיב?
"הוא רק הביט בה ולא היה יכול להגיב. הם נלחמו עליו עד שיגיע אמבולנס וסחבו אותו על אלונקה לכביש הראשי, ומשם עד לבית חולים 'סורוקה'. אני כבר חיכית שם וראיתי את כל האמבולנסים מגיעים, לא ידעתי שהוא יהיה שם כי חברה שלו אמרה לנו שהוא הצליח לברוח. הייתי בטוח שמתן יצליח לברוח, אבל הוא לא הספיק. פגשתי שם במקרה את החברה של מתן שסיפרה שלי שירו בו והוא נשאר ברכב. איך שיצאנו היא החלה לצעוק הנה הוא, זיהתה לפי הקעקועים, ראינו אותו נסחב בפנים תוך כדי פעולות החייאה ורצנו אחריו לחדר טראומה".
מה אתה זוכר מאותם רגעים?
"שם התחלתי להתפרק, כשחיכיתי לו ליד הדלת. אחרי שעה יצא הרופא והסביר שהם הצליחו להחזיר לו את הדופק, אבל המצב אנוש והם מכניסים אותו לניתוח כדי לחסום את הדם. הם עשו את הניתוח ומשם מתן עבר לטיפול נמרץ. בשעה עשר בלילה הרופא הראשי ביקש מאיתנו להיכנס ולהיות לידו. ראינו אותו מונשם ומחובר לכל המכשור הרפואי. שאלתי את הרופא אם הוא קרא לנו כדי להיפרד ממנו, והוא ענה בעיניים כבויות שהוא מצטער, עשו הכל כדי להצילו ולמרות שיש תמיד תקווה - כדאי שנהיה איתו ברגעיו האחרונים".
מה אומרים לילד ברגעיו האחרונים?
"ארבע שעות היינו אני, אמא של מתן, האחים והחברה צמודים עד שהמוניטור הראה קו רציף וככה נדם ליבו. עם כל הכאב העצום שבו איבדנו את היקר מכל, אנחנו מרגישים יחידי סגולה שיכולנו להיות איתו ברגעיו האחרונים ולהיפרד כמו שצריך, לא לחיות באי ודאות מבלי לדעת מה עלה בגורלו ולא לקבור אותו בארון, כי הוא נקבר שלם ויפה. לא נשרף ולא הושחת. ניצן השלימה לנו פאזל חסר וזה מאוד מנחם בימים קשים אלה".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
