בן גוריון נגד הכרזת נציב שירות המדינה: "נמשיך להשתמש בשפה מגדרית"

בעקבות הודעת נציב שירות המדינה בנושא לשון הפניה במכרזים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הבהירה כי היא מחויבת לשוויון מגדרי ומגוון ובהתאם לסעיף 8א בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה וכי היא תמשיך לפרסם מכרזים הפונים לנשים וגברים באופן שוויוני ומכבד. כמו כן, האוניברסיטה הצהירה כי תמשיך להוציא פרסומים רשמיים בשפה מכילה מגדרית.

הצהרת האוניברסיטה מגיעה בעקבות מכתב ששיגר נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ לחברי הנהלת הנציבות, שבו הורה להחיל את סעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון עברית תשי"ג 1953 על הממשלה, מחלקותיה, מוסדותיה ועל הרשויות המקומיות, כאשר המשמעות היא הפסקת השימוש בלשון מגדרית הפונה לשני המינים ומעבר לשימוש בלשון זכר בלבד ללא לוכסנים במסמכים רשמיים, לרבות מכרזים לתפקידים וחוזרים שונים. חשוב להדגיש כי בכל מכתב שכזה תיתוסף הערה בולטת כי המסמך מנוסח בלשון זכר עפ"י כללי השפה ופונה לכלל המינים.

במכתב נימקו את ההחלטה בכך שעל פי כללי האקדמיה ללשון עברית, צורת הזכר הינה הצורה התקנית והניטרלית וכי שימוש בלוכסנים מסרבל את הכתוב, מקשה על הקריאה ואף יוצר שיבושים לשוניים.

נדמה כי ההחלטה מצטרפת לשורה של החלטות ממשלה שהתקבלו לאחרונה שיש רבים שיטענו כי הן פוגעות במעמדן של נשים. אחת מהן הינה רצון הממשלה לפרק את הרשות לקידום מעמד האישה כגוף עצמאי ולהקים במקומו גוף אחר שיהיה כפוף לשרה לקידום מעמד האישה מאי גולן, דבר שלטענת חברי אופוזיציה וארגוני המחאה יהפוך את הגוף מעצמאי ומקצועי לפוליטי ולכלי שרת הכפוף לאינטרסים פוליטיים ולמפעל למינוי ג'ובים לשרה מאי גולן. לטענת המתנגדים, מהלך זה יפגע באמינותו ובכוחו של הגוף המקצועי היחיד שאחראי על קידום נשים ומניעת אפלייתן בישראל.

כמו כן לימור סון הר מלך הקימה שדולה בכנסת למען האישה החרדית והדתית ובדיון שהתקיים לאחרונה בנושא "הזכות להפרדה מגדרית", משמע הפרדה בין נשים לגברים במופעי תרבות ובאירועים ציבוריים, סירבו לתת לארגוני נשים ליברליים להשתתף.

כמובן שאסור לשכוח את חוק האיזוק האלקטרוני שנפל לפני כארבעה חודשים לבקשתו של בן גביר שטען כי יש להביא חוק מאוזן יותר שלא יגרום לתלונות שווא, כאשר מטרתה העיקרית של הקואליציה הייתה לאפשר להצמיד אזיק אלקטרוני רק לאדם שהורשע לפחות פעם אחת בעבר ושעבר הערכת מסוכנות. מהלך זה זכה לביקורת משמעותית מגורמי מקצוע בתחום, בטענה שזה ירוקן את החוק מתוכן – ויפגעו ביכולתו להגן על נשים שנמצאות בסכנה, מאחר שבמקרים רבים לא קיימת הרשעה קודמת.

ואכן לבסוף בן גביר הותיר סעיף שמאפשר לשופטים להטיל איזוק על פי שיקול דעתם - ובפועל הוחל דין רציפות על החוק של הממשלה הקודמת, כך שמדובר באותו החוק שאושר בממשלה הקודמת, רק בנוסח "מרוכך יותר". לטענת המתנגדים, העיכוב שנוצר בחקיקה עקב הפלת החוק החשוב שיכול להגן על הרבה נשים ואנשים היה מיותר שכן בפועל החוק לא השתנה מהותית והעיכוב למעשה נבע מסיבות פוליטיות ולא ענייניות. כזכור, החוק היה אמור לעבור כבר לפני מרץ. 

אך האם הוספת נטייה אחרי כל מילה זה אכן מה שיעשה את ההבדל במעמד האישה?

ישנו וויכוח עז בנושא ומדובר על נושא טעון ושנוי במחלוקת. בקרב אנשים התומכים במהלך נטען כי מדובר על עניין שולי בחשיבותו וכי אנשים צריכים לזכות במכרזים על סמך ביצועים והתאמה לתפקיד ולא על סמך מגדר וכי למרות שהכלה ושוויון זה חשוב, זה נורא מעייף לקרוא מסמכים המכילים ניסוח הפונה לשני המינים.

עוד נטען כי חוקי השפה העברית ברורים וכתיבה עם נקודות וסלשים באמצע מילה, עבור 'רבים רבות' וכדומה מהווים למעשה הטעייה וכתיבה שגויה וכי מצופה מאוניברסיטה בישראל לכתוב בעברית תקינה לא משנה במי הם חושבים שזה יכול לפגוע. התומכים במהלך טוענים כי עיקר הבעייתיות מבחינתם בכתיב הרב מגדרי הוא לא שהכתיב פונה גם לנשים, אלא שהכתיב הזה אינו קריא וכי מבחינתם ניתן לכתוב הכול בלשון נקבה. 

מנגד, בקרב המתנגדים למהלך נטען כי ההחלטה להוציא מכרזים לנציבות רק בלשון זכר מייצרת הלכה למעשה חסם כניסה לנשים. לטענתם הוכח כבר שכאשר המודעה פונה לשני המינים, נשים מגישות יותר קורות חיים ומתקבלות יותר. לדעת המתנגדים, למרות שברירת המחדל בישראל היא לשון זכר והוספת המשפט "ההודעה מופנית לשתי המינים", צורת כתיבה זו משדרת לנשים את המסר "אתן לא מעניינות ויצאנו לידי חובה" וכי למעשה מדובר על נושא חשוב התורם רבות לשוויון מגדרי כפי שהוכח במחקרים רבים לפיהם פנייה מגדרית עשוייה להשפיע על הישיגיהם האקדמיים של נשים.