בלב המשבר - צמצום ימי החופשה של התלמידים/מורים ביסודי בהתאם להורים - מה דעתכם?

במרכז המשבר במשא ומתן בין משרד האוצר להסתדרות המורים - עומדת סוגיית החופשות:הפער בין חופשות הילדים לחופשות ההורים העובדים.

עודף החופשות למורים משמעותו - עודף חופשות לתלמידי בתי הספר היסודיים, בזמן הוריהם אמורים לצאת לעבודה.

הקושי שנגרם להורים בעקבות פער זה, גם מבחינת ניהול משק הבית וגם מבחינת הזמן המשפחתי, יש הטוענים כי לפער זה השלכות כלכליות שליליות ברמת המשק בכללותו, כיוון שפריון העבודה נפגע ומפחית את היקף התוצר.

בהנהגת ההורים הארצית מסבירים כי לאורך שנים ישנה התנגדות גורפת של הסתדרות המורים לגעת בימי החופשה של המורים. הדרישה של הנהגת ההורים היא לעשות התאמה בין ימי חופשה של המורים לימי החופשה של כלל המשק, כדי לצמצם בין היתר נזק של מיליארדים שעולה כל יום חופש כזה שמשבית את מרבית המשק ובעיקר יוצר בעיה להורים הצעירים לילדים בגילאי 3- 11 אל מול מקומות העבודה שלהם.

ההצעה שכעת עומדת על הפרק היא הורדת ימי האסרו חג, חמישה במספר, שלטענת ארגון הנהגת ההורים אינם ימים קדושים ואין הצדקה שיהיה יום חופש.

תחילה יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד לא הסכימה לדון בנושא, אך בחדרי חדרים ישנה ההבנה שיש צורך להוריד את הימים הללו מלוח ימי החופשה.

נכון שמדובר רק בחמישה ימי חופשה, ועדיין יש פער גדול בין חופשות המורים לכלל המשק, אבל מבחינת ארגון הנהגת ההורים זו כבר התחלה טובה והם מקווים שהמשא ומתן יצליח.

ממסמך שהפיק מרכז המחקר של הכנסת עולה כי הפער בין חופשות ההורים במשק לחופשות הילדים בבתי הספר הוא 64 ימים.

יש לציין כי עבור הורי ילדי כיתות א'-ג', הלוקחים חלק בבית הספר של החופש והחגים, הפער עומד על 39 יום – ועבור הורי ילדי הגנים, שלא נכללו עד לשנה זו בבתי הספר של החופש הגדול, עומד הפער על 54 ימים, "ככל שתוכניות בתי הספר של החופשים ממשיכות להתקיים כסדרן.

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, חברת הכנסת שרן השכל, מקדמת מהלך בחקיקה לשינוי מבנה שנת הלימודים, כך שתתחיל בכ"ג בתשרי (בסוף חגי תשרי) ותסתיים בכ"ג באב.

אולם, צריך לזכור כי הכנסת ה-24 צפויה להתפזר בימים הקרובים. בתשובה על פניית מרכז המחקר בכנסת ציין משרד האוצר כי הוא שואף לצמצם את ימי הפער בין ימי החופשה במערכת החינוך לבין ימי החופשה במשק – שכן הפגיעה בתוצר כתוצאה מהמצב היא משמעותית: "התוכניות שגובשו יוצגו בקרוב למקבלי ההחלטות".

מספר ימי הלימוד מול מספר השעות:

ישראל מצד אחד מובילה במספר ימי הלימודים לשנה בחינוך היסודי, אולם בישראל לומדים שישה ימים בשבוע. אם יום הלימודים היה מתקצר לחמישה ימים, מספר ימי הלימודים היה יורד דרמטית אל מתחת לממוצע מדינות ה-OECD.

מבחינת מספר שעות הלימוד בשנה ישראל מדורגת שביעית בין מדינות ה-OECD, עם 958 שעות, כאשר הממוצע עומד על 804.

אלא שבכל הקשור למספר ימי החופשה להורים בישראל, המצב הרבה הרבה פחות מזהיר. לפי הדו"ח ישראל נמצאת רק במקום ה-31 במספר ימי החופשה השנתית בשנה על פי חוק, ורק במקום ה-30 במספר ימי חופשות החג. בשתי הקטגוריות נמצאת ישראל מתחת לממוצע ה-OECD.

על פי ההערכה של בנק ישראל, הפער בימי החופשה כאחד הגורמים לכך שפריון העבודה בישראל נמוך משמעותית. על פי הערכות חוקרי בנק ישראל, פער ימי החופשה משפיע ישירות על 28% ממשקי הבית עם ילדים בגילי 11-3.

מסקר של בנק ישראל שבחן את דרכי ההתמודדות של הורים עובדים עם החופשות של ילדיהם עלה כי כמחצית מההורים לקחו חופשה מהעבודה בל"ג בעומר ובימי אסרו חג, וכ-40% בחופשות חנוכה ופסח.

העלות להורים 

 30% שלחו את ילדיהם לבתי הספר של החופש הגדול בחופשת הקיץ ובחופשות הפסח והחנוכה. כ-36% דיווחו כי שלחו את ילדיהם למסגרת פרטית בתשלום בקיץ.

כרבע עד שליש מההורים נזקקו לסיוע של סבא וסבתא בהשגחה על הילדים וכ-14 עד 17 אחוזים מהם השאירו את הילדים עם אחיהם הגדולים. בין 16 ל-19 אחוזים נאלצו לקחת את הילדים לעבודה.

במסמך נכתב כי כמה מדרכי ההתמודדות של ההורים עשויות לפגוע בעבודתם, ובאופן כללי יותר, בפריון העבודה במשק.

יו"ר ועדת החינוך ח"כ השכל אמרה אתמול:

"אנו בעיצומו של משבר בחינוך שכעת הגענו לשיאו עם שביתה כללית. מלבד ארגוני המורים, כולנו בדעה אחת שהעלאת השכר למורים מתחילים היא החשובה ביותר. אנו מבינים שמערכת החינוך, שבמשך עשרות שנים לא השתנה, חייבת לעבור שינוי רוחבי שתואם לעידן בו אנו חיים ותחילה להקל על ההורים, התלמידים והמורים ולהתאים את לוח החופשות בבתי הספר לימי העבודה במשק. לסייע להורים שקורסים בשל ריבוי החופשים וחווים פגיעה כלכלית ואישית".