נדחתה תביעת לשון הרע של ראש מועצת מיתר לשעבר נגד יריבו הפוליטי

הסאגה הגיעה לסיומה, לבינתיים: בפסק דין שעסק בסכסוך פוליטי חריף במועצה המקומית מיתר, דחה השבוע בית המשפט תביעה שהגיש שמעון מזוז, ראש המועצה לשעבר, נגד יריבו הפוליטי, שמעון פרץ, המשמש כיום כראש המועצה. מזוז תבע פיצוי בסך 770,000 ש"ח בטענה כי פרץ, יחד עם עוזי שוקרון והמועצה המקומית, הפיצו 50 פרסומים פוגעניים המהווים לשון הרע.

התביעה התייחסה לתקופה שלאחר בחירות 2018, בהן נבחר מזוז לכהן כראש המועצה לאחר שניצח את פרץ בסיבוב השני. לאחר הבחירות, פרץ כיהן כחבר מועצה והוביל את האופוזיציה. מזוז טען בעתירתו לבית המשפט, כי פרץ הפיץ שורת פרסומים ברשתות החברתיות שהכפישו את שמו והאשימו אותו במעשי שחיתות, אלימות פיזית ומילולית, שימוש במשרד יחסי ציבור לצרכים אישיים, עבירות על החוק, השמדת ראיות, שיפוצים מיותרים בלשכתו ושימוש פסול בכספי ציבור. מזוז הדגיש כי רבים מהפרסומים כללו רמיזות ותמונות שנועדו להטעות את הציבור.

הנתבעים מנגד, בראשות פרץ, טענו כי מדובר בביקורת פוליטית לגיטימית החוסה תחת ההגנות הקבועות בחוק לשון הרע. הם הדגישו כי פרסומיהם נגעו לנושאים ציבוריים מהותיים, וכי השיח הפוליטי מחייב ביקורת נוקבת על התנהלות נבחרי ציבור.

בית המשפט השלום בבאר שבע, בראשות השופט עמית יריב, בחן את כל 50 הפרסומים לגופם וקבע כי מדובר בביקורת ציבורית לגיטימית, גם אם אינה מחמיאה. השופט הדגיש כי הביקורת שהוטחה במזוז קשורה באופן ישיר למילוי תפקידו הציבורי, ולכן מוגנת על פי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, המעניק הגנה על פרסומים שנעשו בתום לב ובמסגרת ביקורת על נושאי משרה ציבורית.

השופט ציין כי "לקיומה של אופוזיציה אפקטיבית יש משמעות דרמטית במשטר דמוקרטי," והבהיר שחובת השקיפות והביקורת כלפי נבחרי ציבור אינה ניתנת לערעור. בית המשפט הדגיש כי במערכת פוליטית, במיוחד ברמה המקומית שבה המשאבים של האופוזיציה מוגבלים, חופש הביטוי הוא כלי חיוני למנוע התנהלות בלתי שקופה.

למרות דחיית התביעה, השופט העיר לפרץ על טון השיח וטען: "ייתכן שראוי היה לנהל את השיח הציבורי באווירה רגועה ומכבדת יותר. האשמות של שימוש פסול בכספי ציבור לא תמיד מוכיחות את עצמן כיעילות." עם זאת, הוא קבע כי גם אם הניהול של מזוז לא היה מושלם, אין בכך עילה לתביעה בגין לשון הרע.

בסופו של דבר, לאור המסקנה כי כל 50 הפרסומים עסקו בנושאים מהותיים הראויים לבחינה ציבורית, בית המשפט דחה את התביעה במלואה וחייב את מזוז לשלם 62,500 ש"ח כהוצאות משפט ושכר טרחה לנתבעים.