אם החייל שנרצח בנאום קורע לב: ''השקט שהשארת אחרייך הוא נוראי''

אמש, התכנסו תושבי ותושבות העיר ברחבת אנדרטת הנופלים והנרצחים של בירת הנגב, לציין שנה למתקפת החמאס האכזרית. על הבמה, עמדו בתורם תושבים ששכלו את בני משפחתם וסיפרו את סיפורם.

אחת מהן היא קטיה בייזר, אימו של רב"ט ניק בייזר ז"ל בן ה-19, ששירת בתור נהג במת"ק עזה ונחטף באותו הבוקר יחד עם רון שרמן ז"ל מלהבים. השניים, יחד עם אליה טולדנו ז"ל שנחטף משטח הנובה - הוחזקו במנהרה בצפון הרצועה ובחודש דצמבר אישר דובר צה"ל כי הם אינם בחיים. 

נאומה אמש של אימו של ניק, לא הותיר עין אחת יבשה בקרב יושבי הקהל ורבים פרצו בבכי לדבריה של האם שכולה. זהו הנאום המלא כפי שמובא הבוקר כאן בבאר שבע נט:

ניק שלי
אני מתגעגעת אליך.
כְּמוֹ שֶׁהַיָּד וְהָרֹאשׁ שֶׁלָּךְ הָיוּ אָז מֻנָּחִים עָלַי, ביום המאושר בו בישרתי לך שהנה אתה עוד מעט הופך להיות אח גדול.
אני מתגעגעת אליך.
אני מתגעגעת לחיבוק החזק שלך, לכתפיים הרחבות שלך,
לחיוך המדהים והכובש שלך ולדברים הפשוטים שהיו רק שלנו: להתכתבויות בכל בוקר, להודעות שלך.
עד עכשיו אני שולחת לך "בוקר טוב ילד שלי, תשמור על עצמך" רק שאתה כבר לא עונה.
אני מתגעגעת לבישולים המשותפים שלנו.
תמיד שאלתי מה אתה רוצה שאכין לך ואמרת "שום דבר. אני רוצה שנבשל ביחד" ואז היינו מבשלים את אותם הדברים המדויקים והטעימים שלך.
אני מתגעגעת לדברים הגדולים:
לבלאגן שהיית משאיר אחריך
אני מתגעגעת לאורות הדולקים שהיית משאיר בכל הבית
כי כבר שנה שהחושך שולט בכל מקום.
אני מתגעגעת לרעש בבית, למסיבות עם החברים, לקריוקי, לשמוע אותך שר, לראות אותך מאושר
כי השקט שהשארת אחרייך הוא נוראי.
אני מתגעגעת לכביסות של סופ"ש,
איך שהייתי מכבסת ומגהצת חולצות ומדים ירוקים בגאווה.
אני מתגעגעת לעוד המון דברים - ערב שלם לא יספיק כדי להגיד את כולם אבל אני בעיקר –מתגעגעת אליך,
אבא גם וניקול כמובן, סבא וסבתא והחברים כולם
אף אחד לא מבין איך אדם כמוך פשוט נעלם,
זה שובר לנו את הלב כל יום, כל שעה, כל הזמן.
מאותו בוקר ארור שנחטפת מהבסיס ועד אותו בוקר ארור שדפקו אצלנו בדלת אני פשוט מתגעגעת אליך.