אז ידחו או לא ידחו את הבחירות המקומיות?

היוזמה לקידום דחיית הבחירות המוניציפליות מה-30 לינואר ל-27 בפברואר תקועה לפי שעה בכנסת, ולא ברור כלל אם תקודם. 

לוח הזמנים לשינויים מתקצר ועל מנת להוביל את מהלך החוקי נותר פחות משבועיים.

יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ' מאוד מעוניין ולוחץ לדחיית הבחירות המקומיות בישראל מסוף ינואר לסוף פברואר לפחות ואם אפשר עד לסיום הלחימה בעזה.

סמוטריץ' לוחץ לאשר את דחיית הבחירות לנוכח מצבה הירוד בסקרים של הציונות הדתית והחשש שרבים מתומכיה לא יגיעו להצבעה, גם עקב שרות מילואים.

אך ממול עומדים החרדים שמעוניינים שהבחירות יוקדמו ככל האפשר מאחר ואחוז הצבעה נמוך מתאים להם מאוד, שכן מצביעיהם יגיעו לקלפי בכל סיטואציה ורובם גם לא משרתים במילואים ומכאן שאחוז הצבעה נמוך של כלל הציבור יקפיץ את מעמדם משמעותית.

סמוטריץ' יצר דיל עם אריה דרעי, יו"ר ש"ס, על הארכת הפטור ממס על משקאות ממותקים בתמורה להסכמתו לדחיית הבחירות המוניציפליות ולא ברור עם הדיל יתפוס.

כיום קיימים 2 מנגנונים לדחיית הבחירות המוניציפליות ובשניהם אין כעת רוב לקידום הדחייה. האחד, על שר הפנים של ש"ס משה ארבל שצריך לשגר צו לאישור ועדת הפנים. אישור הצו מחייב ברוב של שלושת רבעים מחבריה. אך שר הפנים מתנגד בתקיפות לדחיית הבחירות המוניציפליות.

לפיכך, הוא לא מתכוון לחתום על צו ולשגרו לוועדת הפנים. ארבל הבהיר שלשום ש"אין דיל" והודיע כי ״לא תקודם חקיקה ממשלתית לדחיית מועד הבחירות.

המסלול לדחיית הבחירות המוניציפליות בחודש, מינואר לפברואר, נחקק בחוק לדחיית הבחירות לרשויות מאוקטובר 2023 לסוף החודש הבא. בדיוני ועדת הפנים על הצעת החוק הממשלתית לדחיית הבחירות, הוסיף אשר הסמכה לשר הפנים לדחות את הבחירות בחודש נוסף לתאריך ה-27.2, בכפוף לאישור ועדת הפנים, זאת מתוך הבנה כי המצב הביטחוני לנוכח מלחמת "חרבות ברזל" אינו ודאי ומחייב מתן גמישות.

אולי בג"ץ יכריע?

במקביל לפעילות בכנסת שתקועה, ארבעה קצינים בכירים במילואים עתרו השבוע לבג"ץ בדרישה לדחות את הבחירות המקומיות.  

בעתירה טוענים הקצינים שמתמודדים בעצמם לרשויות מקומיות שונות ונמצאים כיום בלב הלחימה, כי קיום הבחירות המקומיות במועד שנקבע הינו מעשה חסר הגיון ומהווה סטירת לחי לאנשי המילואים הנמצאים בלב המלחמה. לטענתם, החלטת שר הפנים מתעלמת מהמצב המורכב בו נמצאים אנשי צבא המתמודדים ברשויות המקומיות, ומעמידה אותם בדילמות מוסריות וערכיות הנוגדות את תפיסות עולמם.

עו"ד גיא שמואלי, המייצג את העותרים, אמר כי "לא יתכן כי בשעה שכוחות צה"ל הנמצאים תחת פיקודם של העותרים ממשיכים לסכן את חייהם בשטחי הלחימה, המפקדים, המתמודדים בבחירות המקומיות, יאלצו להשתחרר על מנת שיוכלו לנהל קמפיין".

אנשי המילואים מבקשים מבג"צ כי הבחירות המקומיות ידחו בחודשים ספורים או עד שהלחימה בחזיתות השונות תגיע לסיומה, וזאת על מנת לאפשר לאנשי צה"ל למלא את חובתם הראשונה, והיא להילחם על מדינת ישראל בשעתה הדרמטית.

לטענת העותרים, לא ייתכן כי הזכות לבחור ולהיבחר גוברת על הזכות והחובה של שרות מילואים משמעותי בעת מלחמה רב זירתית, שלה משמעויות אדירות לעתיד המדינה.

לדבריהם, בקשת שר הפנים לשחרר את אנשי המילואים המתמודדים ברשויות השונות מעמידה את אנשי המילואים במצב בלתי אפשרי בו הם נדרשים לבחור בין חובתם למשימות המלחמה, לבין הצורך בקיום קמפיין פוליטי. לדבריהם "קיום הבחירות במועד המבקש שר הפנים לא ישרת את מטרות מערכת הבחירות, והיא להביא אל הקלפיות אחוז גבוה של ציבור אשר ייקח חלק במעשה הדמוקרטי. ליבו ומחשבותיו של הציבור בישראל נתון לאתגרים האדירים שנמצאים כוחות צה"ל, כמו גם הציבור בעורף".

בנוסף, מונחת על שולחן בית המשפט עתירה נוספת בשמה של רשימת האיחוד הירושלמי והמועמד לראשות העיר ירושלים, עו"ד יוסי חביליו בדרישה לדחות את הבחירות לסוף חודש פברואר. סגן ראש העיר, עו"ד חביליו, מציין בעתירה שקביעת מועד הבחירות המקומיות לחודש ינואר נותנת העדפה לציבורים שלא משרתים.

בגוף הבקשה מציין חביליו כי קיומן של בחירות בעת שמאות אלפי חיילים מגויסים למילואים, זו הטיית בחירות, פגיעה בטוהר הבחירות ופגיעה בזכות לבחור ולהיבחר, ובעיר כמו ירושלמים המושתת על מרקם אוכלוסייה מגוון שכולל ציבורים שמתגייסים וציבורים שאינם מתגייסים, אי דחיית הבחירות תביא להטייה לטובת הציבורים שלא משרתים.