אביו של שגב כלפון החטוף כבר 20 שבתות: "לא מאחל לאף הורה לחוות את ההרגשה הכי קשה בעולם"
25.02.24 / 09:38
שגב כלפון (26) מדימונה נמצא כבר 141 יום בשבי בעזה (20 שבתות) והמשפחה חיה במציאות מטלטלת בין ייאוש לתקווה, אבל עם אמונה חזקה שהילד עוד יחזור הביתה. באותה שבת שחורה, שגב ברח מפסטיבל הנובה יחד עם חברו הטוב אסף. כשחצה את כביש 232, המחבלים הבחינו בו וחטפו אותו חי ולא פצוע, אבל אף אחד עד עכשיו לא עדכן במצבו. בשיחה שערכנו עם אביו קובי, שסיים את עבודתו במאפייה המשפחתית שבו שגב עוד עבד עמו לפני שנחטף, הוא משתף את הקושי הרב בלחיות באי ודאות, ולקום כל בוקר בתחושת מועקה מבלי לדעת מה מצב הבן.
שגב כלפון הוא ילד סנדוויץ' ולו אח גדול ואחות קטנה שחיים בדימונה בבית מלא חום ואהבה. כולם מתגעגעים לימים שלפני השבת השחורה. שגב היה תמיד אהוב, שנהג להצחיק את כולם ושחבריו ומשפחתו מספרים שהינו בעל לב רחב. במשך שנים עבד שגב במאפייה המשפחתית, כאשר לאחרונה התחיל לבנות לעצמו קריירה עצמאית דרך לימודים בתחום שוק ההון, ועל הדרך גם ליהנות מהחיים עצמם.
משפחתו המסורתית של שגב, לרבות הוריו, לקחה חלק במשלחת חב"ד עם משפחות החטופים, לקיום תפילה במקום קיברו של הרבי מלובביץ' בניו יורק. כמו כן נערכו בעירו דימונה תפילות רבות עם רבנים והפרשות חלה למען שחרורו. מעבר לכך, המשפחה גם ביקרה בוושינגטון ביום של ההפגנה הגדולה למען ישראל, שם נפגשו עם חברי קונגרס.
קובי, מה שלומכם בימים קשים אלה?
"לא מאחל לאף הורה לחוות את ההרגשה הכי קשה בעולם. הרגשה שמשהו נעלם לך מהבית, מהחיים ואתה לא מצליח להחזיר אותו או לעזור לו. הילד שלנו נסע לבלות, לרקוד, לחיות את הרגע ומשם נלקח למקום לא נודע. תנסי לדמיין שלוקחים לך את הילד לשבי, מחזיקים אותו בתוך מרתף, ללא טלפון - מנותק מהעולם".
מה עובר עליכם כמשפחה אחרי 140 ימים בהם אתם לא יודעים מה מצבו של בנכם, מה מחזק אתכם?
"זה שיבש לנו את החיים. 140 ימים שאנחנו מתפללים ומתחננים שזה ייגמר כבר. כל יום שעובר הוא יום ארוך מאוד מאוד עם טלטלה פנימית. יש לי עוד ילדים ואני מחויב אליהם, אבל הכל מתהפך יותר מ-180 מעלות. לא פשוט לקום כל יום עם כבדות ומועקה, בייחוד שזה יום ארוך כל יום. אנחנו אנשים מאמינים והאמונה היא שמחזקת אותנו, כי חייב להיאחז במשהו. באתי מבית עם ערכים ומסורת שדרכם אני נאחז במציאות. הקושי הגדול הוא שהיום לא נגמר לך ואתה לא יודע כלום. כל המשפחה מתמודדת ואנחנו מקווים שיחזור בעזרת השם במהרה".
מה אתם חושבים עובר על שגב ומה מחזק אותו?
"אני מקווה מאוד שהוא מחוספס כהרגלו, כי זה יכול לעזור לו להתמודד. השאלה מה הגבולות להתמודדות מצידו. שימי אדם מחוספס כמוהו בתנאים שאת לא יודעת מה התנאים שלו, ואת בעיקר לא יודעת מה הוא אוכל, איך הוא ישן, איפה נמצא - יודעים שהוא נחטף חי. מעבר לזה קשה מאוד להתמודד עם החוסר ודאות. מדובר באי ודאות שבלקסיקון הרפואי זו מחלה חדשה".
תספר לי על אותה שבת שחורה
"היינו איתו באון ליין כשהתברר שהחלו ירי טילים. אשתי גלית ביקשה שיתחיל להתארגן ויחזור הביתה לדימונה, וזה בדיוק מה שהוא עשה - עלה לרכב ולפי האיתורן הבנו שהוא נסע לאט, כנראה היה בפקק. אחרי כמה דקות הוא אמר לאשתי גלית שהוא נמצא ליד שוטרים ואין מה לדאוג. גם לא חשבנו בכלל שיש פה סיפור על מחבלים, רק אזעקות שיחלפו. למרות ששמרנו שבת, הדלקנו טלוויזיה כדי להבין מה קורה, ואז ראיתי את הטנדר הלבן עם המחבלים בשדרות. צלצלתי לשגב כדי להזהיר אותו שיש חדירת מחבלים, ושמעתי אותו תוך כדי ריצה שיש יריות והוא יחזור אלינו אחר כך. הילדים שלי עשו בדיקה אם מי הוא נסע למסיבה, והסתבר שאיתו נמצא החבר הטוב שלו אסף שרצו יחד. אסף ניצל ושגב נחטף".
מה הבנתם שקרה?
"ברגע שהחלו יריות הם יצאו מהרכב, כי הבינו שהמקרה חמור ואי אפשר לנהוג. השאירו אותו בצד ורצו לשדה חרוש מול המסיבה. 600 מטר רצו. אסף החליט לקפוץ על שיח ושגב החליט לחצות את הכביש. אסף קרא שמע ישראל, הרים את הראש וראה טנדר לבן עוצר וחוטף את שגב לתוכו. החלטה ששינתה הכל, ושגב היה זה שניווט".
מתי ידעתם שהוא נחטף?
"אני הגעתי לבית חולים 'סורוקה' וראיתי תוהו ובוהו, מלא פצועים מגיעים מהמסיבה ואני שואל שם מי ראה את שגב. בסוף הבן שלי צלצל ואמר לי לחזור לדימונה כי אסף חזר והוא ראה שחוטפים את שגב חי ולא פצוע, אבל חטוף".
נשארה האמונה?
"אני מאמין שקדוש ברוך הוא איתנו והוא לא יכול להתעלם מנפש יהודי. יש פסוק מתהילים שמלווה אותי מיום החטיפה, בפרק כ' פסוק ב', שמייחד את שגב. בפסוק א' רשום: 'למנצח מזמור לדוד', ובפסוק ב' רשום: 'יענך יהוה ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב' - במילה ישגבך רשומה המילה ושמו של שגב'.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
