שבוע אושפיזין בקמפוס: תא "אופק"

תא "אופק" בן גוריון, תא סטודנטיאלי הפועל ברוח ערכי מפלגת העבודה, הוקם רשמית לפני 6 שנים, בעקבות פגישה של חברת הכנסת מיכל בירן, אז יושבת הראש של המשמרת הצעירה, עם מספר סטודנטים שהיו פקודי המפלגה. מאותו רגע הוא הלך וגדל, והיום הוא אחד משני תאי אופק הגדולים ברחבי הארץ, יחד עם תא "אופק" שבאוניברסיטה העברית שבירושלים.

בחודש יוני האחרון חגג התא בערב חגיגי את סיום פעילותו לשנה הנוכחית, כשבמסגרתו גם נערכו הבחירות לבעלי התפקידים בתא. לתפקיד מזכירת התא, או במילים פשוטות, סגנית יושב הראש, נבחרה טליה שי, בת 25, סטודנטית שנה ב' ללימודי פוליטיקה וממשל ולימודי מזרחת תיכון, ולתפקיד יושב ראש התא נבחר יובל דגן, בן 25, סטודנט שנה ג' ללימודי פוליטיקה וממשל, מדינת ישראל ולימודי אירופה.

"תנועת העבודה היא גוף שהוא הרבה יותר רחב ממפלגת העבודה. מפלגת העבודה היא איזה שהוא ביטוי פוליטי של התנועה האידאולוגית הראשונה שצמחה בציונות, ואנחנו איזשהו ביטוי אחר שלו" אמר יובל. לדבריו, הוסיפה טליה כי "יש בין המפלגה לתא איזשהו שיתוף פעולה, אבל מבחינת האוטונומיה שלנו בתוך הקמפוס ובתוך העיר, זה תמיד יהיה בחירת מאבקים שלנו, בחירת הנושאים בהם אנו מתעסקים היא שלנו, ואנחנו לאו דווקא מתעסקים במה שהמפלגה מתעסקת בו".

אז איך אתם בוחרים את המאבקים שתא אופק נלחם למענם?

טליה: "מה שמנחה אותנו, לפחות את תא אופק בן גוריון, אלו ערכי הסוציאל-דמוקרטיה ומתוכם גם הנגזרות שלהם".

באילו מאבקים מרכזיים בחרתם לעסוק השנה?

יובל: "קודם כל- מאבק מתווה הגז, שתא אופק הפך לגוף שמוביל אותו בבאר שבע. זה היה מאבק משמעותי מכל הבחינות. בעקבות המאבק התא הגדיל את עצמו מאוד, כולם ידעו שאם צריך משהו אז תא אופק נמצא שם. זה היה מאבק משמעותי גם מבחינת רמת הידע שנצבר אצלנו הפעילים, אבל הכי חשוב- מתווה הגז לא עבר ונשלח חזרה לממשלה לתיקונים, שזה משהו שהוא מאוד מאוד גדול ולא בטוח שהוא היה קורה בלי המאבק הציבורי מסביב".

טליה: "גם מאבק עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון הוא מאבק שעסקנו בו והוא עדיין נמשך וייקח זמן למצוא לו פתרון אולטימטיבי. אבל ברמת העלאת המודעות- הראנו לאוניברסיטה שיש קבוצת סטודנטים שאכפת לה. גם עכשיו, לאורך הקיץ, אנחנו במעקב בנושא. חשוב לציין שהמאבק הזה בוצע גם עם שיתופי פעולה מאוד חזקים עם גופים נוספים, שלאו דווקא משויכים לתא מסוים. לצערי המאבק עדיין לא נמצא במקום של הצלחה".

זה ידוע שתאי אופק זוכים לשיתוף הפעולה הגדול ביותר מהמפלגה שלהם יותר מכל תא סטודנטיאלי-מפלגתי אחר. איך הוא בא לידי ביטוי בכל המאבקים הללו?

טליה: "חברי הכנסת עצמם מאוד תומכים בפעילות שלנו, זה מתבטא בזה שהם מגיעים לפה לשיחות תא, לפעילויות כמו "ח"כ על הבר", הם תמיד שואלים אותנו מה מעניין אותנו. גם לקראת סוף מושב הכנסת האחרון פעילה מתא אופק הציעה הצעת חוק דרך חברת הכנסת מיכל בירן".

יובל: "חשוב להבין שאנחנו לא עושי דברו של איש במפלגה. גם אם חבר כנסת מעוניין לקדם אג'נדה דרכנו, אנחנו לא ישר מתייצבים לטובת זה וכולם במפלגה מודעים לעניין. בסופו של דבר המילה האחרונה היא שלנו".

טליה: "יש הרבה תמיכה מצדנו בחברי כנסת אם הם עושים איזה צעד שאנחנו מאמינים בו, אבל אפשר גם לקחת לדוגמא את ניסיון הכניסה של חבר הכנסת ב'וזי הרצוג לממשלה, שיצאנו נגד הצעד הזה בתוקף. יובל הוציא בשנה שעברה כמה ניירות עמדה שמשקפים את מה אנחנו חושבים בנושא".

זאת אומרת שיש לכם, כתא סטודנטים, מקום לבוא ולבקר את הפעילות של המפלגה מבלי שזה יתקבל כצעד לא במקום?

יובל: "בוודאי. זה מקובל מאוד בתאי אופק ובמפלגה. יש פעמים שנבחר לתמוך במאבקים בפומבי ויש מקרים שנהיה נגד".

שיתוף הפעולה ההדוק עם המפלגה משליך על שיתוף הפעולה עם האוניברסיטה? אתם בעצם מנסים לפרוץ את גבולותיה ולהיות גוף חוץ אוניברסיטאי יותר?

יובל: "חשוב לנו שיתוף הפעולה עם אגודת הסטודנטים ועם האוניברסיטה, ואפשר להגיד לזכותם שהם מאוד מפרגנים לפעילויות שלנו. חלק מזה בגלל העובדה שאנחנו תא שיודע לעבוד ומשתדל לעשות פעילויות מחוץ לאוניברסיטה כדי למנוע חיכוכים. תפיסתית, תא אופק החליט שעל אף שהתא הוא עם אוריינטציה סטודנטיאלית, בסופו של דבר נעדיף לפעול בקהילה שלנו בעיר. לכן, הרבה מאוד מהפעילויות שלנו בכלל לא קורות באוניברסיטה".

נראה שבניגוד לסיעת המחנה הציוני, שבשנה האחרונה איבדה הרבה מהתמיכה שלה בקרב הציבור, דווקא התא שלכם מאוד התחזק, בין אם מבחינת כמות פעילים או בין אם ברמת ההכרה. איך אתם מסבירים את זה?

טליה: "זו לא פעם ראשונה שהמפלגה הייתה עם כזה מספר מנדטים ובדרך כלל, בין בחירות לבחירות, זה מצב המנדטים שאנחנו נמצאים בו. בסופו של דבר, כשאדם מגיע לקלפי, יש את כל העניין של ההצבעה השבטית, והבן אדם שם את הפתק של מה שמרגיש לו הכי מוכר. ברור שמבחינת מפלגת העבודה יש הרבה על מה לעבוד. מהמקום שאני רואה את זה- הפערים הם לא כל כך גדולים".

אתם חושבים שיש לאוניברסיטה את המקום להכניס סוגיות פוליטיות למרחב האקדמי? נניח, הכנס שהיה בבן גוריון, שהתארחו בו פעילים מארגון "שוברים שתיקה" או לחילופין המקרה בו נשיאת האוניברסיטה, רבקה כרמי, ביטלה את מתן התרומה לארגון.

טליה: "ההאשמות נגד רבקה כרמי בנטיות כאלה ואחרות בגלל תורמים הן מגוחכות. היא בן אדם מאוד פלורליסט ולא נראה לי שהייתה פעם שארגון רצה להיכנס לאוניברסיטה ולהשמיע את קולו והיא לא הסכימה. כשאני בדקתי מה מהות הפרס ואילו ארגונים קיבלו את הפרס מהמחלקה ללימודי מזרח תיכון בשנים קודמות, אז בעיניי, בתור טליה, ל'שוברים שתיקה' לא הגיע לקבל את הפרס. ולא בגלל שהם ארגון שמאלני או ארגון שהוא 'עוכר ישראל' שמשחיר את שמנו בחו"ל, אלא בגלל שהארגון לא עונה על ההגדרות של הפרס. הפרס היה צריך להינתן לגוף שמקדם יחסים בין יהודים לערבים, וזה ממש לא חלק מהמהות של ארגון 'שוברים שתיקה' והוא עצמו גם לא מגדיר את עצמו ככה".

יובל: "אישית, אני פחות מתחבר לארגון 'שוברים שתיקה' ולעשייה שלו, אבל אני לא מוכן לסבול את זה שינסו לסתום לאיזשהו ארגון את הפה ויבטלו אירועים באיומים ובאלימות. לדברים כאלה אני לא מוכן, ואם אני אשמע שדבר כזה קורה, גם אם מדובר ב'שוברים שתיקה', אני בהחלט ארצה להוביל את התא למקום של להתערב ולעזור לאירוע להתקיים".

איזה פעילויות מתוכננות לשנה הקרובה בתא אופק בן גוריון?

יובל: "החודש הראשון מוקדש לגיוסים של התא. ביום שבת לפני תחילת הלימודים אנחנו מתכננים פוייקה לפעילי התא, בוגרי התא ושאר חברים וחברות. אנחנו מאמינים שתא אופק הוא קודם כל קבוצה שהיא חברית, לכן הרבה אירועים שלנו הם חברתיים ועם המון כיף. אחר כך יהיה את שבוע הגיוסים, שיהיו בו מלא פעילויות. לאחר מכן יש לנו את אירוע פתיחת השנה עם חברת הכנסת מרב מיכאלי וראש מועצת ירוחם מיכאל ביטון, שמגיעים לדבר על למה השתתפות פוליטית היא חשובה, למה דווקא בשמאל ולמה דווקא בתקופת הלימודים. יש לנו גם ערב זרקור לשתי פעילויות שאנחנו מכינים השנה- האחת היא תכנית "אופק לכנסת", שרצה כבר כמה שנים ובמסגרתה אנחנו שולחים פעילים להתמחויות בלשכות חברי הכנסת. התכנית השנייה היא תכנית פיילוט, והיא ליצור שיתוף פעולה בין תאי אופק לתאים מקבילים לנו בחו"ל".

כיו"ר ומזכירת התא, מה הציפיות האישיות שלכם מהפעילות בשנה הקרובה?

טליה: "לי אישית חשובה המעורבות של הסטודנטים, כי בעיניי יש צורך גדול שהשכבות הצעירות יתערבבו בפוליטיקה, אפילו אם זה מפחיד ואפילו אם אנחנו דור ה-Y ודור דפוק. אנחנו הפנים של העתיד. לכן השאיפה שלי היא שבאמת נגייס כמה שיותר אנשים שמאמינים בערכי מפלגת העבודה מתוך הקמפוס ובייחוד גם מתוך העיר. שנצליח לחבר את הפעילים שלנו למה שקורה בתוך באר שבע, שנרגיש חלק מהעיר".

יובל: "אני הייתי רוצה מאוד שנמשיך במגמת הגדילה שלנו וגם הייתי רוצה שנשמר את הפעילות ונמשיך להיות גוף פעיל ומעורב כמו שהיינו עד עכשיו".