"קיים אינטרס ציבורי בהגנה על שרידי מורשת תרבותית"

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('d25925d1-a479-469b-8534-f872ca5bc57c','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,33969,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('d25925d1-a479-469b-8534-f872ca5bc57c','/dyncontent/2024/11/4/aecd05a0-16c9-4fec-aca7-e7d716289eef.jpg',18646,'גם וגן אייטם כתבה ',525,78,true,33969,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('d25925d1-a479-469b-8534-f872ca5bc57c','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,33969,'Image','');},7]]);})

מחקר משותף של אוניברסיטת בן גוריון בנגב והאקדמיה לאומנויות בווינה יוצא לדרך. המחקר עוסק בשימור אתרי מורשת עתיקים מפני תהליכי פירוק על ידי מיקרואורגניזמים. פרופ' אריאל קושמרו: "עלינו להבין אילו גורמים פיזיים, כימיים וביולוגיים פוגעים בשרידים תרבותיים ויש לפתח הגנה מפניהם בעתיד"

"קיים אינטרס ציבורי בהגנה על שרידי מורשת תרבותית בעלי ערך היסטורי וארכיאולוגי. לשם כך עלינו להבין אילו גורמים פיזיים, כימיים וביולוגיים פוגעים בשרידים תרבותיים אלה, בסביבות שונות, ויש לפתח הגנה מפניהם בעתיד", הסביר פרופ' אריאל קושמרו מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.

אתרי מורשת ובהם שרידים ארכיאולוגיים ומבני אבן היסטוריים, עשויים להיפגע בצורה משמעותית בשל פעילות מיקרואורגניזמים במהלך הזמן.  פרופ' אריאל קושמרו מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, יחד עם פרופ' קטיה סטרפלינגר, יו"ר המכון למדעי הטבע והטכנולוגיה באומנויות באקדמיה לאומנויות בווינה, חברו למחקר משותף שמטרתו אפיון פעילותם של מיקרואורגניזמים באתרי חרותות סלע בנגב ובאוסטריה. הסמלים, הדמויות והכתובות החרותות בסלע משקפים תרבויות והיסטוריה אנושית מקומית. מכאן, חשיבותן והדאגה לשלמותם.

תמ​ונת סצנת צייד פארק החרותות- הר מחייה. צילום: אירית ניר

התוכנית הראשונה אי פעם למימון מחקרים מש​ותפים בין משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי לבין הקרן האוסטרית למדעים (FWF) יצאה לדרך לאחרונה והם שבחרו להעניק למחקר זה מימון מכובד למשך שלוש שנים.

אם כן, המחקר יכלול ניתוח כימי ומינרלי של דגימות סלע ויישום שיטות מחקר מיקרוסקופיות ומולקולריות לאפיון אוכלוסיות המיקרואורגניזמים ופעילותם. לאחר דיגום בשטח, יועברו הדגימות בין המעבדות וכל צוות מחקר יתרום את המומחיות שלו, כאשר התוצאות יפורסמו במשותף בהמשך.

"האפשרות לשיתוף פעולה עם הקבוצה האוסטרית, האמונה על מחקרים דומים באתרי אמנות ומורשת, מהווה הזדמנות להמשך פיתוח תחום מחקר ייחודי זה, הנמצא בארץ בתחילת דרכו. מטרתנו להציג את הממצאים לרשויות העוסקות בשימור אתרים היסטוריים ולכלול מסקנות והמלצות לדרכי פעולה עתידיים, תוך דיון משותף", סיכמה אירית ניר, דוקטורנטית במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, במחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('4c12b2a4-703f-4b6d-af21-52788474d616','/dyncontent/2024/11/3/ac81ec96-25dd-4f87-aa99-8d29304535b3.jpg',18614,'קותאי 1124 אייטם',525,78,true,33971,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('4c12b2a4-703f-4b6d-af21-52788474d616','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,33971,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה