פרחים, גוגל, ויקיפדיה ומה שביניהם

טכנולוגיות חדשות גורמות לנו לחוות דברים בצורה שונה ולתקשר עם העולם – משפחה, חברים וגם עם הטבע, בדרכים חדשות. תחום מחקר חדש הנקרא 'תרבותנות לשמירת טבע' Conservation culturomics)) משתמש במאגרי מידע אינטרנטיים גדולים על מנת לחקור ולהבין את הזיקה של האדם לטבע ואיך אפשר לרתום אותה לטובת שמירת על הטבע.

מחקר חדש של הדוקטורנטית רעות ורדי וד"ר אורי רול מהמכונים לחקר המדבר וביה"ס לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן גוריון בנגב השתמש בכלים מעולם התרבותנות בכדי להבין עניין של אנשים בצמחי ארץ-ישראל. החוקרים בדקו אילו צמחים זוכים למספר החיפושים הרב ביותר בגוגל ועל אילו צמחים אנשים קוראים יותר בוויקיפדיה, בניסיון להבין אילו תכונות גורמות לצמח להיות יותר פופולרי ברשת, ומהם ההבדלים בין גוגל וויקיפדיה.

המחקר, שהתפרסם בכתב העת המדעי Conservation biology, שיקף את העובדה שהעניין שלנו בצמחים משתנה בהתאם לפלטפורמה בה אנו משתמשים. כך למשל, צמחים בעלי פרחים קטנים זכו לחיפושים רבים יותר בגוגל בעוד שצמחים בעלי פרחים גדולים, קיבלו יותר תשומת לב בוויקיפדיה. עוד עלה במחקר, שהצמחים הפופולאריים בגוגל נטו להיות צמחי מאכל, תבלין ומרפא (כגון: חרדל מצוי או כמנון האניס), בעוד שבוויקיפדיה בלטו יותר צמחים סמליים בעלי חשיבות לתרבות הישראלית (כמו: דם המכבים או חצב מצוי). מכאן עולה שהאינטראקציה הדיגיטלית שלנו עם הטבע עשויה להשתנות בין מאגרי המידע. עם זאת, חיפוש צמחים שהם סמלי תרבות שלנו, כדוגמת הכלנית או השושן הצחור, זכו לעניין הרב ביותר בקרב הציבור הרחב הן בחיפושים בגוגל והן בקריאת דפי הוויקיפדיה.

מידע תרבותני כמותי הפך לכלי חיוני במאמצי השמירה על הטבע", אמר ד"ר אורי רול מהמחלקה לאקולוגיה מדברית במכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין וחבר סגל בביה"ס לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "הנתונים אודות מודעות הציבור ורמת העניין שלו בנושאי טבע יכולים לסייע בתכנון וניטור קמפיינים לשמירת טבע בזמן אמת. תוצאות מחקר זה מהווים בסיס משמעותי לרתימת פרטים וארגונים לנושאי שמירת טבע ואף להעלאת מודעות לזני צמחים וחשיבותם".