מחקר מדאיג קובע: צעירות מהפריפריה מתקשות לרכוש השכלה על תיכונית

עולם ההשכלה מייצר תחושת ביטחון, הזדמנות לבחירת מקצוע וקריירה עתידית, במיוחד עבור צעירות מהפריפריה ועל אחת כמה וכמה צעירות הנזקקות לשירותי רווחה. אלא, שדווקא עבור האוכלוסייה הנזקקת ביותר להשכלה על תיכונית, קיימים חסמים רבים, רבים מדי.

399 צעירות התראיינו למחקר שנערך עבור הביטוח הלאומי, מתוכן 248 יהודיות ו-151 בדואיות. הצעירות מתגוררות בפריפריה הדרומית של ישראל, מגדרה ועד אילת, והעידו על חסמים משפחתיים, כלכליים, מוטיבציוניים, אך יותר מכל ובשכיחות גבוהה, נמצאו חסמים מבניים, והבולט ביותר מביניהם היה הצורך לשלב עבודה בזמן הלימודים.

שיעור גבוה של צעירות רווקות מסייעות בפרנסת המשפחה שלהן, 45% אצל היהודיות ו31% אצל הבדואיות- מה שמייצר עבורן חסם נוסף ומשמעותי לרכישת לימודים על תיכוניים. המחקר מצביע על כך שלצעירות בשתי הקבוצות יש מוטיבציה מאוד גבוהה לרכישת לימודים על תיכוניים, כך שזה אינו מה שמהווה את החסם להשכלה. עוד עלה, כי הצורך בהכוונה ללימודים, הן באשר לתחום הלימודים והן באשר למקום הלימודים הינו משמעותי ביותר אצל צעירות אלו. יתכן שכיוון שרבות מהן אינן מתגייסות או מגויסות הן אינן זכאיות לשירותי הקרן להכוונת חיילים משוחררים.

המחקר הציף גם  את האתגרים המיוחדים שחוות צעירות מהמגזר הבדואי בתחום ההשכלה. כך למשל, בשל בעיות תחבורה ולאור העובדה שרובן אינן רשאיות להיות מחוץ לבית בשעות הערב, גם לא לצורך לימודים, הן אינן יכולות ללמוד במוסדות ההשכלה הקיימים. עוד עלה כי לא די בכך שבתי הספר במגזר הבדואי נטולי משאבים, המורים מפלים לרעה ואף מכשילים בנות מול תלמידים בנים, ותלמידים חלשים מול חזקים. נתון חמור ומדאיג שבלט בשכיחותו הגבוהה הינו נושא ההטרדות מיניות בקרב הצעירות יהודיות המקבלות שירותי רווחה שעומד על- 58%. 55% דיווחו על אלימות או פגיעה מינית שחוו. נראה כי מדובר בתופעה רחבה בכלל בחברה הישראלית כיוון ש-50% מהצעירות בקבוצת ההשוואה אף הן דיווחו כי הוטרדו מינית. 

המחקר בחן והשווה את החסמים להשכלה על תיכונית בקרב צעירות המקבלות שירותי רווחה יהודיות ובדואיות והשווה אותן לצעירות יהודיות באוכלוסייה הכללית. נראה שהצעירות המקבלות שירותי רווחה מתמודדות עם מספר רב של מצבי שוליים בתחומי החיים השונים, בכלל זה: מצב כלכלי ירוד ורמת השכלה נמוכה, שכיחות גבוהה של מצבי סיכון וגם תסמיני טראומה וחוויות של אפליה. "זו הפעם הראשונה שמחקר מתמקד באוכלוסיית הנשים הצעירות  ובתוכן בנשים צעירות ממיקומי שוליים חברתיים הן בקרב יהודיות והן בקרב בדואיות", מסבירה ד"ר תהילה רפאלי, מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועורכת המחקר. "ההכרה בכך שישנם סוגים שונים של חסמים להשכלה שעומדים בפני צעירות בתקופה הבגרות הצעירה, מדגישה את הצורך בפיתוח דרכי סיוע לקבוצות ממיקומי שוליים חברתיים".

לצד הצפת הבעיה, קבוצת המחקר גם העלתה הצעות לשיפור. "נראה שהחסמים המבניים והכלכליים הם החסמים העיקריים, ולאו דווקא חסמי המוטיבציה או התפיסות העצמיות של הצעירות. מכאן, שבמידה ותינתן עזרה והחסמים המבניים והכלכליים יצומצמו, לצעירות יינתן סיכוי להצליח בלימודים ולשפר את המוביליות החברתית שלהן", אמרה ד"ר רפאלי.

ומה הפתרון?

כך למשל עלו הצעות ומענים כגון: מלגות מחייה שיסייעו לצעירות לא רק בתשלום שכר הלימוד, אלא בסיוע כלכלי מקיף יותר.  נדרש שינוי מבני מהותי בפיתוח תוכניות לימוד המיועדות לאוכלוסייה זו כך שיאפשרו לעבוד במקביל ללימודים, למשל: פריסת קורסים לזמן ארוך יותר, לימודים בשעות אחר הצהריים והערב, סיום ימי הלימודים בשעה המאפשרת עבודה ועוד. שינוי נוסף הנדרש ממוסדות ההשכלה הגבוהה על מנת לקדם את השתלבותן של הצעירות הוא שינוי במנגנוני הקבלה למוסדות הלימוד. נראה שיש צורך בהקמת מכינה ייעודית לאוכלוסייה זו, בדומה למכינות שונות שהוקמו לקבוצות מיעוטים. מכינה כזו צריכה להתאים את שיטות הלמידה ותוכנית הלימוד לצרכים ולחסמים השונים שעימן הצעירות מתמודדות.

נקודה חשובה נוספת עלתה אודות מערכות החינוך היסודיים והתיכוניים בפריפריה. על מנת לשפר את סיכוייהן של הצעירות להשתלב בהשכלה על תיכונית חשוב לפעול לצמצום הפערים הקיימים בחינוך בין הפריפריה החברתית-גיאוגרפית למרכז. סל השירותים צריך לאפשר העדפה תקציבית עבור תלמידים המגיעים מרקע חברתי כלכלי חלש. פיתוח ההשכלה המקצועית בישראל ועידוד השתלבות בהשכלה על תיכונית מקצועית, גם הוא ראוי שיתחיל כבר במהלך התיכון. יש לפתח תחומים המתאימים לצרכי הנשים הצעירות כך שיוכלו להשתלב גם בתחומי השכלה ותעסוקה הנשלטים כיום על ידי גברים.

כיוון שצעירות אלו­ מטופלות בשירותים החברתיים לעיתים קרובות כבר מילדותן, ניתן כבר בשלב מקדים לאתר אותן ולסייע להן להתמודד עם החסמים שתוארו. סיוע זה יכלול מתן שיעורי עזר וחוגים כבר בגילאי היסודי, עזרה וליווי במימוש זכויותיהן וסנגור עבור הצעירות למול שירותים שונים הקיימים בקהילה. על מנת שניתן יהיה לקדם מהלך כזה ידרשו הקצאת משאבים מתאימים לשירותי רווחה המטפלים בצעירות אלו.

קבוצת המחקר כללה את: ד"ר מיכל קומם, ד"ר רג'דה אלנאבולסי (מכללת רופין), נעם שומן הראל ואגת סולד (דוקטורנטיות באוניברסיטת בן גוריון בנגב). המחקר קיבל מימון מקרן המחקרים של המוסד לביטוח לאומי.