מה הסיכוי שתקראו את כל הרומנים שנכתבו בעברית?

המאגר שיוצרת ד"ר יעל דקל צפוי לכלול נתונים ספרותיים, נושאיים והיסטוריים לגבי כל הרומנים העבריים שנכתבו אי-פעם (מהמאה ה-19 ועד ימינו), כעשרת אלפי כותרים על פי הערכה.

מטרת המאגר היא לאפשר מחקר מעמיק של הרומן העברי כמכלול, כתופעה אחת גדולה. "חוקרים רבים קראו הרבה רומנים ופיתחו תיאוריות לגבי הספרות העברית על אגפיה השונים", מספרת דקל, "אבל ככל הידוע לנו אף לא אחד מהם החזיק מאגר מידע ששיקף את הקורפוס כולו – וזו מטרת הפרויקט שלנו".

הפרויקט הנושא את השם "רומן מפתח: קריאה רחוקה ברומן העברי", צובר תאוצה בקרב חוקרים, אנשי ספרות וקוראים רבים. אלו עונים על שאלון לאחר קריאה ברומן עברי – כל רומן, מכל תקופה ובלבד ששפת המקור שלו היא עברית. בכך למעשה הופך ציבור הקוראים לשותף במחקר, שכן מאגר המידע לא מתבסס על קריאתם של חוקרים בודדים (כמו במחקר ספרות שגרתי), אלא על קריאת ההמונים.

כמו כן, הפרויקט הוקם לפני כשנה כאשר ד"ר דקל הציעה את המיזם לד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי, מייסד וראש המעבדה הספרותית במחלקה לספרות עברית. מאז, השניים פיתחו את השאלון המהווה כלי משמעותי לאיסוף המידע. "אפשר להעריך בזהירות שתוך שנתיים-שלוש יעמוד לרשותנו מאגר מקיף, ראשון מסוגו בארץ ואפילו בעולם", שיתף מרינברג-מיליקובסקי. 

מהשאלונים שנאספו עד כה עולים, בינתיים, כיווני מחקר מעניינים. למשל: העיר היא מרחב ההתרחשות המרכזי בעלילותיהם של רב רובם של הרומנים. מכאן עולה השאלה – האם הרומן העברי הוא רומן עירוני? עוד עולה כי קצב ההתרחשות העלילתית ברב הרומנים הוא מהיר. האם הקצב המהיר קשור למרחב העירוני? כיצד? הנתונים ממשיכים להיאסף ובאמצעותם ייערך חקר מקיף אודות הרומן העברי.

ימי הקורונה מאפשרים לכולם להיות שותפים למחקר. מוזמנים לענות על השאלון:

https://www.lit-lab.bgu.ac.il/the-hebrew-novel.