לקראת פתיחת שנת הלימודים בבן גוריון: כשליש מהסטודנטים משרתים במילואים

כ-19 אלף סטודנטים וסטודנטיות יפתחו את שנת הלימודים החדשה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מתוכם יותר מ-6,000 סטודנטים חדשים.

בצל מלחמת חרבות הברזל, צפוי מספר גבוה מאוד של סטודנטים וסטודנטיות לשלב גם בשנת הלימודים הבאה לימודים עם שירות מילואים. נכון לפתיחת שנת הלימודים עומד מספרם של המגויסים מקרב קהילת האוניברסיטה על 6,864 מתוכם 6,495 סטודנטים וסטודנטיות ו-369 חברות וחברי סגל. כלומר, כשליש ממספר הסטודנטים בבן-גוריון התגייסו למילואים ושיעורם הוא הגבוה ביותר יחסית לשאר האוניברסיטאות בישראל. רובם שירתו, בממוצע, יותר מ-100 ימים במהלך שנת הלימודים הקודמת. 82% מכלל המתגייסים לומדים לתואר ראשון.

עם סיום סמסטר הקיץ המיוחד, שנפתח עבור הסטודנטים המילואימניקים, המפונים וכל מי שנפגע במהלך 7.10 ומלחמת חרבות ברזל, התבררו המספרים המלאים של כמות ושיעורי המגויסים מקרב קהילת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב:

• מספר המגויסות והמגויסים: 6,864
• מתוכם חברות וחברי סגל: 369
• מתוכם סטודנטיות וסטודנטים:  6,495

שיעור המגויסות והמגויסים בחלוקה לפי סוג הלימודים:

• 82% לומדים לתואר ראשון
• 13%  לתואר שני
• 1%  לתואר שלישי
• 4% לימודים אחרים

בחלוקה לפקולטות:

• 40% מהפקולטה להנדסה.
• 19% מהפקולטה למדעי הרוח והחברה.
• 15% מהפקולטה למדעי הטבע.
• 11% מהפקולטה למדעי הבריאות.
• 8.5% מהפקולטה לניהול.
• 5% מהמחלקות הבינתחומיות.
• 1.5% מקמפוס אילת.

בחלוקה על פי ימי שירות:

52% שירתו למעלה מ-100 ימים במהלך שנת הלימודים שחלפה.

23% שירתו 61-99 ימים

12% שירתו 31-60 ימים

13% שירתו עד 30 ימים

עשרות אלפי הנפגעים, במעגלים השונים, והסולידריות החברתית שהתגברה בעקבות השפיעו באופן ניכר על הביקוש למקצועות הטיפוליים: רפואה, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, כמו גם פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות. בכל אחד מן המקצועות הללו נרשמה עלייה חדה בהתעניינות המועמדים. (גידול של  68% נרשם בפיזיותרפיה; 89% בביקוש לריפוי בעיסוק). עלייה זו משתקפת גם בתואר השני, עם צמיחה של 23% בביקוש לתואר שני בפסיכולוגיה וקפיצה של 100% לתואר שני בפיזיותרפיה.

האירועים המטלטלים גם הגדילו את העניין והרצון של מועמדים ומועמדות לתואר בבן-גוריון להבין טוב יותר את הסביבה הגיאופוליטית שבה אנחנו חיים, את הנסיבות שהביאו להשתלשלות האירועים וכן את מקורות החוסן של החברה הישראלית בתקופה קשה זו. בעקבות כך, נרשמה עלייה משמעותית בתחומים רלוונטיים:  צמיחה של 114% בביקוש ללימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה וזינוק של 73% במתעניינים בלימודי המזרח התיכון.

תחומים נוספים במדעי הרוח והחברה שזוכים לפופולריות הם תוכנית הלימודים באומנויות, שקיבלה חיזוק עם פתיחת חטיבה חדשה במוזיקה, והמגמה החדשה בלימודי ארכיאולוגיה דיגיטלית שעושה שימוש בטכנולוגיות מידע גיאוגרפיות (GIS) ותיעוד תלת ממדי. מקצועות הלימוד מעולמות התוכן של התעשיות הביטחוניות זוכים אף הם לעדנה. מדובר במקצועות ליבה של טכנולוגיות רבות, מתעשיית השבבים והמוליכים למחצה, ועד לפיתוחי טכנולוגיה חדשה הדורשת חומרים עמידים, מתקדמים וחדשניים. עלייה משמעותית נרשמה בביקוש להנדסה ביו-רפואית עם זינוק של כ-50% בביקוש, מה שמלמד על התגייסות של המהנדסים לפיתוח פתרונות רפואיים.

שנת הלימודים הקרובה תעמוד בסימן התרחבות בהיקף הפעילות המחקרית וחידושים בתחומי ההוראה והקורסים. שני תחומי ליבה של מדעי הטבע, בדגש על מדעי הים, יילמדו במסגרת תוכנית ראשונה מסוגה שתעניק לבוגריה שני תארים נפרדים - במדעי כדור הארץ והסביבה, ובמדעי החיים במסלול ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית. התוכנית לביוטכנולוגיה ימית נפתחה בקמפוס האוניברסיטה בבאר שבע, בליווי המרכז הימי החדש באשקלון המסונף לבן-גוריון, והכוונה היא להעתיק אותה באופן מלא לקמפוס אילת. במקביל, הוקם מרכז חדש למדעי הרוח הסביבתיים המשלב בין תחומי הקיימות והסביבה ותחומי הרוח והחברה.  שיתוף פעולה בין התוכנית ללימודי מדינת ישראל והמחלקה לתקשורת הוליד את המסלול החדש לדיפלומטיה ציבורית. 

נתונים מעודדים נרשמו בשנת הלימודים תשפ"ד, כאשר בסיומה הוענקו תארים ל-608 דוקטורים חדשים, מתוכם 226 בוגרי בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון.