כיצד התפרצויות שמש מפחיתות קרינה רדיואקטיבית?

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('a211422e-1f8d-44d6-8a44-0ea3861e581b','/dyncontent/2024/11/4/aecd05a0-16c9-4fec-aca7-e7d716289eef.jpg',18646,'גם וגן אייטם כתבה ',525,78,true,33969,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('a211422e-1f8d-44d6-8a44-0ea3861e581b','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,33969,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('a211422e-1f8d-44d6-8a44-0ea3861e581b','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,33969,'Image','');},7]]);})

מחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת בן גוריון בנגב הוליד פריצת דרך מדעית, לפיה חומר רדיואקטיבי מושפע ישירות מהתפרצויות שמש. התגלית מעלה שאלות לגבי תפיסת הזמן שלנו, גילו של כדור הארץ וגילם של שרידי הדינוזאורים

תגלית חדשה מרעישה את הקהילה המדעית- עד היום נטען כי החומר הזעיר בטבע, ניטרינו, חסר מטען ולכן אין אפשרות לזהות אותו בתצפיות אלא באמצעות שימוש במאות טון של חומר נקי. עם זאת, קבוצת מחקר בראשותו של פרופ' יצחק אוריון מהיחידה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, נקטה באמצעים מינימליים והצליחה להגיע למסקנות מרחיקות לכת.

באמצעות סדרת ניסויים בה הציבו גלאי בגודל של בקבוק ליטר וחצי ובסמוך לו הניחו חומרים רדיואקטיביים בגודל קטן עד מזערי, הצליחו לאשש לא רק שחומר רדיואקטיבי מושפע ישירות מהתפרצויות שמש, אלא שעקב שינויים בשטף הניטרינו מהשמש, משתנה זמן מחצית החיים של החומר. 

צילום אילוסטרציה Shutterstock

מטרת המחקר הייתה לבדוק באם קיימת מחזוריות בתגובת החומר הרדיואקטיבי. לאחר בדיקות חוזרות ונשנות גילו החוקרים התאמה בין תגובות החומר הרדיואקטיבי לבין התפרצויות שמש המדווחות באתר של נאס"א. לאחר מספר רב של מדידות וניסויים החלה הקבוצה לבחון את השלכות המחקר על תיארוך גיאולוגי המבוסס על מקורות רדיואקטיביים. הממצאים החדשים מטילים ספק באמינות שיטות התיארוך שננקטו עד כה מכיוון שפעילות השמש משתנה לאורך זמן כאשר השמש עוברת תהליך אבולוציוני.

תיארוך גיאולוגי בשיטות רדיואקטיביות עושה שימוש בזמני מחצית חיים של חומרים רדיואקטיביים. הנחת היסוד העומדת בבסיס שיטת התיארוך הגיאולוגי הוא שזמן מחצית חיים הוא קבוע שאינו מושפע מדבר שהוא, אך לאור הממצאים החדשים עולה השאלה- האם כך הוא באמת?

"הגיאולוגיה נתקלת לא מעט בקשיים בגלל אי התאמה בין גילאי סלעים דרך תיארוך גיאולוגי לבין הממצאים בשטח", מסביר פרופ' יצחק אוריון, "יתכן ופריצת הדרך המדעית שהושגה כאן תכניס סדר חדש בנושא התיארוך הגיאולוגי, לא רק בדבר הגיל האמיתי של הדינוזאורים, אלא בכל מה שאנו יודעים היום על הכרונולוגיה של כדור הארץ".

המחקר החל כשיתוף פעולה עם ד"ר גדעון שטייניץ ז"ל מהמכון הגיאולוגי לישראל ולצוות שותפים גם הדוקטורנט, יונתן ואלך והסטודנטים לתואר שני, אנטולי רודינאנסקי ויעל פלג, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

המאמר פורסם בכתב העת המחקרי- GSC.

פרופ' יצחק אוריון. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('57806858-4b98-41fd-8de6-efd25dfc8872','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,33971,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('57806858-4b98-41fd-8de6-efd25dfc8872','/dyncontent/2024/11/3/ac81ec96-25dd-4f87-aa99-8d29304535b3.jpg',18614,'קותאי 1124 אייטם',525,78,true,33971,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה