"זה לא באמת חזרה לשגרה עבור ילדים עם צרכים מיוחדים"

אחרי יותר מחודש בבית בעקבות משבר הקורונה, השבוע חזרו ילדי החינוך המיוחד ללימודים בבתי הספר והגנים בהתאם למתווה של משרד החינוך באישור משרד הבריאות. למרות החזרה למסגרות בחינוך המיוחד, שמענו מהורים לילדים עם צרכים מיוחדים על התחושות בשגרה החדשה. "המפגשים המקוונים לא מתאימים, יש רגרסיה אצל הילדים שלנו, זה מערער להם את העולם, גם החזרה ללימודים במתכונת הזו זה לא השגרה שהם מכירים", כך סיפרה ל'באר שבע נט' עדי רודריגז ברנע, יו"ר עמותת "חברים בנגב", העמותה למען שילוב ילדים עם אוטיזם בחברה.

על פי מתכונת הלמידה שנקבעה והחלה השבוע, הלמידה לילדי החינוך המיוחד מתבצעת לסירוגין בימים שייקבעו מראש לכל תלמיד על פי המערכת האישית שלו או במתכונת של למידה במשמרו, בקבוצות של עד 2-3 תלמידים במרחב הגן/הכיתה, תוך הקפדה על 2 אנשי צוות קבועים שייפגשו עם התלמידים. כל מפגש כזה נמשך בין שעתיים לשלוש. "הבת שלי למשל חזרה לגן תקשורת ביום שלישי, כל פעם השעות בגן אחרות, אין הסעות וזה רחוק מלהיות אידיאלי. אין את המענה הטיפולי שהילדים זקוקים לו מידי יום, יש רק גננת וסייעת וזה לא מספיק עבור ילדים עם צרכים מיוחדים", מסבירה עדי.

עדי, גרה ביישוב עומר, היא אימא לשלושה ילדים, שניים מהם מאובחנים עם אוטיזם, אחד לומד בחינוך משולב ואחת בגן תקשורת. כיום עדי משמשת גם, כאמור, כיו"ר עמותת "חברים בנגב", העמותה למען שילוב ילדים עם אוטיזם בחברה. "אני מקבלת גם פידבקים מהורים אחרים, ההרגשה היא שעדיין אין מענה, נוצר וואקום טיפולי כי אין טיפולים שניתנים בגיל הרך במקצועות הפרא-רפואיים שהילדים מקבלים בדרך כלל למרות החזרה למסגרות החינוך, טיפולים כמו ריפוי בעיסוק וקלינאית תקשורת שקריטיים עבורם. החזרה לשגרה היא יותר מהלך פוליטי בעיני, אין כאן חזרה לשגרה במתן מענה לטיפולים לילדים, זו הבעיה הקשה ביותר", מסבירה עדי. יעל יונה היא אימא לשלושה ילדים, בנה בן ה-21 מאובחן עם אוטיזם. יעל סיפרה ל'באר שבע נט' כי הוא מאוד חיכה לחזרה למסגרת הלימודית, גם אם היא במתכונת מעט שונה: "הוא רצה לחזור ומאוד חיכה לשגרה שהכיר, גם אם חוזרים לכמה שעות בודדות זה יותר טוב מכלום, לראות את המחנכת, חלק מהילדים בכיתה, זה עושה לו טוב".

איך ההורים והילדים מרגישים? מה הפתרון?

יעל: "התקופה הזו הייתה לא פשוטה, זה משפיע על כולנו מבחינה רגשית והתנהגותית. מבחינת הבן שלי השגרה הכי חשובה, גם כשהתחיל משבר הקורונה היה לו חשוב לדעת מתי בדיוק זה הולך להסתיים... אז היו לו לא קל אבל הוא מבין את המצב ומקבל את זה, רואה שכולם בבית, מתגעגע להיות קרוב למשפחה ולחברים... עכשיו עם החזרה הזו למסגרות החינוך זה יותר טוב מכלום אבל לא תמיד אידיאלי, הרבה הורים לא שולחים את הילדים שלהם. אם למשל למשפחה יש שני ילדים בחינוך המיוחד ולכל אחד יש מערכת שעות אחרת, לא פשוט להיערך לזה והעובדה שאין הסעות מקשה עוד יותר. ישנן גם משפחות עם ילדים צעירים יותר עם בעיות התנהגותיות שקשה להם עוד יותר לקבל את המצב והשהות הממושכת בבית, חשוב להושיט להם יד ולסייע".

עדי: "אני שומעת שהילדים לא מצליחים להתחבר ללמידה מרחוק, יש ילדה למשל שחוותה יותר התקפי זעם ואלימות עצמית, יש חוסר שקט, זה מבלבל עבור הילדים. ההתמודדות הזו לא פשוטה גם להורים שצריכים לנסות למצוא תעסוקה לילדים שרגילים לשגרה מסוימת. אני ובן זוגי עובדים חיוניים, אמורים לעבוד במשרה מלאה מהבית כשיש ילדים עם צרכים מיוחדים זה כמעט בלתי אפשרי. גם אין הסעות ולא לכולם יש אפשרות לוגיסטית להביא את הילדים למסגרות... יש הורים שבחרו פשוט להשאיר את הילדים בבית. היה יותר חכם פשוט להביא את המסגרת לילדים, להקצות אנשי מקצוע קבועים שיהיו כל פעם על 2-3 ילדים בתוך הבתים שלהם בלי להוציא אותם. כך האפשרות לעקוב אחרי הדבקה יותר פשוטה, לא צריך לחטא כל פעם את הגן... בצדק הרבה הורים חוששים ולא שולחים את הילדים".

מה היית רוצה להגיד להורים לילדים עם צרכים מיוחדים?

עדי: "אני רוצה לספר להם שיש משאבים שנמצאים ברשת בהם ניתן להיעזר כדי לעבור את התקופה הזו. המרכז הלאומי לחקר אוטיזם בנה מאגר ידע שמכיל סרטונים וטיפים מאנשי מקצוע בתחומים שונים להתמודדות עם מגוון האתגרים שעולים בימי הקורונה, נוסף לקו חם להתייעצות. שם מציעים סרטוני הדרכה, מסבירים איך לקדם תקשורת בבית. בתקווה שנצליח לצאת מהמשבר עם מינימום נזק".