איך בונים אומה?

ישראל מדינה צעירה. רציתי לדעת מה קורה במדינות צעירות אחרות ומה נוכל ללמוד אחד מהשני בהקשר של המושג אומה", אמר ד"ר חריטוס, "האקדמיה העולמית עדיין לא הגדירה את המושג הזה, כך שיש הרבה אפשרויות למחקר בתחום זה".

'מעבדת דוד בן-גוריון - מנהיגות ומחשבה פוליטית' של מרכז עזריאלי ללימודי ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב יזמה סדרת הרצאות בינלאומית מקוונת בנושא 'בינוי אומה במבט השוואתי בינלאומי', אשר תתקיים לאורך השנה בהשתתפות מרצים מאיחוד האמירויות, דרום קוריאה, ברזיל, טורקיה, ארה"ב וזימבבואה.

מטרת הפרויקט החדשני להפגיש בין חוקרים אקדמיים מרחבי העולם, על מנת לדון בתהליכי בינוי אומה המיושמים במדינת ישראל. במהלך שנת הלימודים האקדמית, חוקרים מדרום קוריאה, ארצות הברית, איחוד האמירויות הערביות, זימבבואה, טורקיה וברזיל ירצו על ארצות המומחיות שלהם. בכלל זה ידונו ברקע ההיסטורי, בשינויים שהתרחשו במערכות הפוליטיות, בתפיסה העצמית הלאומית ועוד.

בתום כל הרצאה יתקיים דיון חי בהשתתפות רכז המחקר ויוזם הפרויקט, ד"ר גבריאל חריטוס. ההרצאות יועברו בשידור חי באמצעות זום, וכן ברשתות החברתיות. כל מפגש יוקלט ויהיה זמין בערוץ היוטיוב של המכון.

לוח הזמנים (שעון ישראל) של ההרצאות המקוונות ומידע על המרצים:

"מה בין 'האומה הערבית הגדולה' לבניית האומות באיחוד האמירויות הערביות"?

ד"ר וויליאם גוארישה הוא פרופסור חבר באוניברסיטת וולונגונג בדובאי, שבה הוא מתגורר ומלמד ב-15 השנים האחרונות. את הדוקטורט בהיסטוריה סיים באוניברסיטת טולוז ובשנת 2013 קיבל פוסט-דוקטורט בגיאופוליטיקה בסורבון, פריז. למד בצרפת בסורבון (פריז הראשון) ובאוניברסיטת מארן לה ואלה. הוא לימד ברציפות באוניברסיטה האמריקאית של דובאי (AUD) ובאוניברסיטת אמריקה של האמירות (AUE). כיום הוא מלמד באוניברסיטה האוסטרלית בוולונגונג דובאי (UOWD), שם גוארישה גם מנהל את תוכנית המאסטר ליחסים בינלאומיים. ספרו האחרון, "איחוד האמירויות הערביות, מודרניות ומסורת גיאופוליטית", שראה אור בשנת 2017, בוחן את הנושאים הגיאופוליטיים באמירויות. 

• 13 בינואר 2021, בשעה 12:30 - ד"ר וויליאם גוארישה, איחוד האמירויות

"בניית אומות באמצעות שימוש לרעה בהיסטוריה: טורקיה חדשה?"

פרופ' אומוט עוזר מהאוניברסיטה הטכנית באיסטנבול, כתב ספרים העוסקים בהיסטוריה האינטלקטואלית של לאומיות וזהות טורקית ובמדיניות החוץ הטורקית. הוא פרסם מחקרים על זהות, פוליטיקה ולאומיות אסלאמית בטורקיה וכן על יחסי ישראל וטורקיה בכתבי-עת אקדמיים. לימד בקולג 'סמית' באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת יוטה.

 17 * במרץ 2021, בשעה 12:30 - ד"ר אומוט עוזר, טורקיה

" העשייה בזימבבואה: משחרור למדינה ריבונית ומעוררת מחלוקת, 2020-1965"

איוואן מרובה הוא בעל תואר דוקטור להיסטוריה אפריקאית מאוניברסיטת ביירות, גרמניה. מרצה בכיר במחלקה להיסטוריה, מורשת ומערכות ידע באוניברסיטת זימבבואה. תחומי המחקר שלו עוסקים בהיסטוריות של סילוקים בכפייה, זיכרונות חברתיים והיסטוריות בעל פה, היסטוריית השחרור של זימבבואה והיסטוריה סביבתית. הוא פרסם מאמרים בכתבי-עת ופרקי ספרים על מאבק השחרור של זימבבואה, הנוף, הזיכרון המגדרי והחברתי. המחקר הנוכחי שלו מתמקד בזיכרונות חברתיים של אפריקאים.

• 28 באפריל 2021, בשעה 12:30 - ד"ר איוואן מרובה, זימבבואה

"בניית האומות במאה ה-19 בברזיל: מונרכיה, עבדות וטריטוריה ענקית"

ד"ר מוניק סוצ'אבסקי היא מייסדת שותפה של קבוצת המחקר בנושא המזרח התיכון בברזיל. הקבוצה הוקמה כקואופרטיב מומחים המתמקד בקורסים, מחקר וייעוץ במזרח התיכון עבור ציבור ברזילאים ומקבלי החלטות. סוחצ'בסקי לימדה במשך שנים במוסד האקדמי FGV וריכזה שם את תוכנית הלימודים ביחסים בינלאומיים. היא לימדה בתוכנית הבוגרים למדעי הצבא של מכללת פיקוד הצבא הברזילאי ובמכללת המטה הכללי ושימשה כרכזת אקדמית במרכז הברזילאי ליחסים בינלאומיים. סוחצ'בסקי חיברה את הספרים "מזרח טרופי: הרהורים על ברזיל והמזרח התיכון" ו-"מריו דה ז'ניירו לאיסטנבול: ניגודים וקשרים בין ברזיל לאימפריה העות'מאנית". כמו כן, היא עמיתה במכון הקיץ ללימודי ישראל באוניברסיטת ברנדייס (ארה"ב), במרכז המצוינות של ז'אן מונה בבית הספר למשפטים ב-FGV ומרצה במכללת המלחמה הימית בברזיל.

• 26 במאי 2021, בשעה 20:30-   ד"ר מוניק סוחצ'בסקי, ברזיל

"בניית האומות בעולם" – פרויקט מקוון של מרכז עזריאלי ללימודי ישראל   באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 16  ביוני 2021, בשעה 12:30 - שולחנות עגולים במפגש מקוון.

מרכז עזריאלי ללימודי ישראל (מעל"י) חותר להיכרות מעמיקה ורב-ממדית עם המציאות הישראלית כמרחב רעיוני, פוליטי, חברתי ותרבותי – בעבר ובהווה, ומשמש מסגרת לחדשנות מחקרית. השאיפה היא לקדם שיח מרחיב וכוללני על ישראל, שיביא לידי ביטוי את הממדים המורכבים של המציאות הישראלית, ריבוי גווניה והשקפות העולם הדרות בה בכפיפה אחת.