אז "וונדר וומן", בואו נדבר על זה רגע

גילוי נאות, כותב שורות אלה מעריץ של חברת הקומיקס המתחרה- 'מארוול' מושבע, מושבע! שמתי יד "על התנ"ך" והכל, אבל בכל אופן בואו ניגש לעניין.

אם יצא לכם לראות את הסרט כבר, כי תכלס' דיי חיכיתי שתרד ההתלהבות ההתחלתית המוגזמת ממנו, אז אני די בטוח שתסכימו איתי, או שלא, למי אכפת בגדול.

צפו בטריילר: 

הסרט מושקע, השחקנים מהשורה הראשונה, העלילה אפילו די מגניבה למרות שמודה שהיו רגעים בסרט שאמרתי "מה? איך זה קשור? איך הוא קשור? איך הם קשורים? ובמה קשרינן? אבל עדיין, דמות נשית חזקה ודומיננטית בסרט הוליוודי זה לא דבר שמובן מאליו, וקל וחומר, בן בנו של נכד נכדו של 30 דורות קדימה של קל וחומר כשזאת שחקנית ישראלית!! (לא "יהודייה" יא מתים על זה להפוך כל שחקן שפעם עבר ליד מגן דוד ליהודי ישראלי שגדל בקרית גת), פאק***ג ישראלית!! מדהים בעיניי. תחושת הגאווה הלאומית בזמן הסרט עצומה, כמה עצומה? ברמה שעוד רגע דפקתי מירי רגב ונופפתי דגל ישראל 2 מטר על 2 מטר והסתרתי לכולם את המסך. אבל שימו את תחושת הגאווה, הציונות והו כנרת שלי שהיית או חלמתי חלום רגע בצד, ותקבלו סרט בסדר. בסדר. כל כך בסדר, את לא יפה ולא קונפה את בסדר.

גל גדות מהממת, שופעת כריזמה, מייצרת סצנות מחשמלות ומבטא אמזוני (האי הנסתר ממנו באה וונדר וומן מה שמסתדר יופי עם המבטא הישראלי כי מי לעזאזל יודע איך אמזונות מדברות), אבל, וזה אבל גדול (אבלללללללללללל), הסרט קצת מאבד את עצמו אחרי השעה הראשונה. יש 'בילדאפ' לא נורמאלי להפגנת הכוחות האמתיים של גלוש שעד שזה סוף סוף קורה כבר ירד לי דם מהאוזניים.

נכון שDC עושים הכל כדי להיות מגניבים ולדחוף קצת דאחקות בין כיסוח לפצצה אבל לרוב זה פשוט יוצא מביך. הסצנה שבו שחקן המשנה שאיתה הלוא הוא כריס פיין (מ"סטארטרק" ועוד כמה סרטים שלא ראיתם), מנסה להסביר לה איך בעולם האנושי עושים ילדים, הרגשתי כל כך לא בנוח שחשבתי להתנזר ממין באופן כללי.

לסיכום, סרט נחמד ומגניב. מה שבטוח הייתי נכנס בו הרבה יותר אם מאמי שלי לא הייתה בתפקיד הראשי.

וונדר וומן:

3 חרבות מתוך 5, שימו שחקנית אחרת וזה מגרד את ה2 כוכבים מלמטה.