הדרך היחידה לניצחון והחזרת הכבוד

אלברט איינשטיין אמר - "אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות".

בשנים האחרונות השיטה של צה"ל להתמודד מול עזה חוזרת על עצמה כתקליט שבור, מאכזבת שוב ושוב, וגורמת לאויב רק להתחזק יותר ולהיות מורתעת פחות.

מה לא ברור שזו לא הדרך? מה לא ברור שהאויב הקטן מהדרום מגחך ושם אותנו ללעג פנימה והחוצה - בזמן שראש הממשלה משתמש במילים מאוד גבוהות של איומים והפחדה  כדי שהם לא יעזו - אנו יורים על מבנים ריקים, מתקיפים בסטריליות של היפוכנדר טבעוני, ממהרים לעצור כשרק מבקשים מאיתנו יפה ותוקפים בשיטת ההתגברות - מתחילים חלש עד רפה ומשתדלים לעלות בקצב הפצצות בלי שחלילה ציפור תפגע ואגב סליחה אם המטוסים עשו רעש והפריעו למי מהם לישון.

מה לא ברור שלא יכול להיות שמאות אלפי תושבי ישראל יהיה שבויים בידי מצב הרוח של ארגוני טרור וצבא קטן בדרג ג' ? מה לא ברור שהפכנו כאישה מוכה החוששת שבעלה ישתה משהו ויוציא עליה את שכרון כוחו...מה לא ברור שהשיטה הנוכחית לא עובדת, להפך! שכשראש הממשלה מאיים הם נקרעים מצחוק ומעבירים עלינו בדיחות....מה לא ברור שהסכנה הגדולה של מדינת ישראל היא איבוד ההרתעה של כוח המגן שלה??

אז בואו נחשב מסלול מחדש ונראה איך פותרים את הבעיה.

יהיה המחיר אשר יהיה הוא טוב יותר ממצב בו אבדנו את השליטה, ההרתעה ואפילו את הריבונות.

בקיצור - די לעשות רעש של נער מתבגר, תחשבו פוטין!

שלב א ' השלב ההצהרתי לאויב ולעולם כולו

ראש הממשלה, הרמטכ"ל ושר הביטחון מקיימים מסיבת עיתונאים ממלכתית ומודיעים לעולם על שינוי המדיניות של צה"ל.

כל ירי לעבר ישראל – יענה מעתה בהשמדה טוטאלית של כל קילומטר מרובע מהאזור ממנו נורה הטיל . גם אם הדבר יביא למאות הרוגים מהצד השני.

ישראל מודיעה לעולם לבקש מכל אנשי התקשורת, נציגיהם ועוד לצאת מעזה שכן הטילים שנשלח לא יבדילו בין מחבל , אזרח, עיתונאי, תייר או נציג דיפלומטי זר – טיל יענה בעשרות טילים שמטרתם אחת – השמדה טוטאלית של כל האזור ממנו בוצע הירי.

אם עד היום צה"ל המתין בסבלנות שאנשים יצאו ממבנה ורק לאחר מכן ירה... לא עוד!! שהם ישלמו את המחיר על פעולה שעשו לא אנחנו – האחריות על היורה לכך שחבריו, משפחתו ואזרחים חפים מפשע יהרגו בעקבות הירי שלו.

שלב ב' האכזריות:

מבחן המציאות יגיע – וההצלחה תבוא לידי ביטוי רק אם לא נמצמץ – צה"ל ישיב אש בשיטת "בעל הבית השתגע" – העולם יזעק ממאות ההרוגים, החמאס ימשיך לירות בכל העוצמה אבל צה"ל ישמיד את כל סביבת הירי – יהיו כבר אלפי הרוגים, רבים מהם חפים מפשע, ילדים, נשים ועוד והכאב יהיה גדול – הלחץ על ישראל ילך ויגבר אבל דווקא ברגעים הכי קשים האלו כשגם המצפון יבער מבית – נהיה חייבים להמשיך לדהור כמו סוס עיוור – בלי להתנצל, בלי לעצור – המשימה – השמדת האויב!

שלב ג':

לאחר סבב כזה – כשכולם זועקים ומגנים את האכזריות של ישראל – דווקא אז נצא בהצהרה ש.... בפעם הבאה יהיה יותר גרוע – לא נשלים עם ירי על ישראל – יבינו זאת בלבנון, בעזה ובאיראן.

ורק כך – לא תהיה הפעם הבאה.

הכעס בעזה יופנה לחמאס, הפחד מהסבב הבא ישתלט על כולם שיחפשו הסדר אחר עם ישראל.

יש שלא יהיו מוכנים לשלם את מחיר האכזריות (ויש מחיר) ויהיו מוכנים לספוג השפה והפסד במלחמה במקום לפגוע במצפונם , אבל לפחות שידעו - זו הדרך היחידה להשיג הכרעה - עכשיו נותרה רק ההחלטה