15,388 פניות למוקד ער"ן בבאר שבע בשנה שעברה

"ער"ן הוא הססמוגרף של מפלס המצוקה בחברה. כל אירוע משמעותי מקבל ביטוי בקו. כך למשל במבצע "שומר החומות": התקבלו 12,000 פניות (עליה של 20% מהשבועיים שקדמו למבצע)". כך סיפרה ד"ר שירי דניאלס בראיון עם באר שבע נט, זאת לאחר העלייה המשמעותית בפנייה אל מוקד ער"ן ברחבי הארץ, כשגם בבאר שבע, כמות הפניות למוקד עלתה גם היא.

דיכאון הוא הרוצח השקט. פעמים רבות הוא נעלם מין העין, וכשאנחנו מגלים שהקרובים אלינו סובלים ממנו וממצוקה נפשית אמיתית, לעיתים זה כבר מאוחר מידי. השנה וחצי האחרונות היו מהקשות ביותר בשנים האחרונות – מגפת הקורונה שגבתה קורבנות רבים, זאת לצד כמובן החשש הגובר מהידבקות, המרחק החברתי, ועוד אספקטים כמו אבטלה, הפסדים כלכליים והסתגרות בבית העלתה את מפלס הלחץ והחרדה לגבהים חדשים. יחד עם מבצע "שומר החומות", אשר השבית מדינה שלמה, והכניס רבים למתח וחשש, אין ספק ששנת 2020 הייתה לא קלה בלשון המעטה, ויש אף נתונים שמגבים זאת.

נפגשנו עם ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן - אשר נחשב לאחד מהגופים החשובים, אם לא החשוב בהם לטיפול בעזרה נפשית ומחשבות אובדניות בישראל. בשיחה איתה גילינו כי כמות הפניות הארציות לער"ן בשנת 2020 עלתה באופן שלא משתמע לשתי פנים (כ-150,000 פניות יותר מהשנה שקדמה לה). והסיבות לכך רבות, גם אם לרוב לא מדברים עליהן. לטענתה, פנייה לעזרה נפשית במקרה של מצוקה, ואף כשיש מחשבות אובדניות, עדיין נמצאת בגדר טאבו בחברה הישראלית וזאת הסיבה שלרוב הן לא מדווחות – "בישראל בכל שנה מדווחים כ- 500 מקרים של התאבדות, כאשר מעריכים שיש 20% נוספים לפחות שאינם מדווחים. ישנם גורמים רבים להערכת החסר, וביניהם ההשלכות הדתיות, והביטוחיות והסטיגמות, אשר עלולות להשפיע על בעלי תפקידים ובני משפחה ולהביא לכך כי המוות לא יירשם כהתאבדות".

"בנוסף, מקרי התאבדות רבים נותרים תחת ענן אי וודאות, כאשר בסוף לא ניתן להכריע אם המוות נגרם בכוונה או לא. מומחים מעריכים, כי חלק מתאונות הדרכים, תאונות האימונים ומיתות בנסיבות שונות אחרות, הינן למעשה מיתות כתוצאה מהתאבדות".יש לציין כי מה שכביכול אנו מכנים "טריגרים", לטענת שירי, גורם פעמים רבות לתפיסה מוטעית של עניין האובדנות, ואין זה סיבה מספקת לשייך מקרה מסוים למחשבה אובדנית או נקיטת פעולה – "הרבה פעמים עיתונאים מדווחים בצורה מסוכנת, כי הם יוצרים קשר בין הנסיבות והופכים אותן לסיבות. דוגמה לכך הן כותרת כמו 'התאבד בגלל אהבה נכזבת', שמרמזות כי ישנן סיבות לגיטימיות להתאבדות. אני מאמינה כי כתבות על התאבדות יכולות להציל חיים משום שיש להן ערך מניעתי. זה נושא מושתק, בין השאר בגלל שהוא מעורר חרדה ורצון להרחיק אותו מחיינו, אבל צריך לסקר אותו, ולעשות זאת בצורה נכונה. גם ברמה האישית, ככל שלא נפחד לשאול את האדם על המחשבות וליצור שיח אנושי אמיתי על החיים - האדם ירגיש שהוא לא לבד ונוכל למנוע אובדנות".

מנתונים שהגיעו לבאר שבע נט, עולה כי מצב הפניות לער"ן בקרב תושבי באר שבע מדאיג ביותר – מתוך 360,000 פניות שנעשו לער"ן בשנת 2020, כ – 4 אחוז מתוכם הגיעו מבאר שבע, או ליתר דיוק – 15,388. על פי ד"ר דניאלס, "חשוב לעשות הבחנה בין פניות מצוקה אובדניות לבין אובדנות. שכן, מי שפנה לסיוע כבר עשה צעד חשוב. הכי מדאיגים הם אלה שלא פנו".

דניאלס – "בנוסף לגורמי הסיכון עצמם, קיימות גם אוכלוסיות בסיכון שיש להיות ערניים אליהם במיוחד. אוכלוסיות אלה כוללות בני נוער וצעירים, קהילת הלהט"ב, נפגעי/ות תקיפה מינית, אלימות והתעללות, גברים ואבות בודדים וגרושים, עולים וקשישים. הסיכון לאובדנות גדל משמעותית במקרים של ניסיון התאבדות קודם או היסטוריה משפחתית של אובדנות. ככל שגורמי הסיכון רבים יותר, הסיכון לאובדנות עולה. אנשים שונים מגיבים באופן שונה לאירועי חיים משברים. קיומם של  גורמי חוסן אישיים וסביבתיים (יכולת גבוהה של פתרון בעיות, תפיסה אופטימית, מוכנות לבקש ולקבל עזרה, רשת תמיכה) מהווים גורמים מגנים המקטינים את רמת הסיכון, בעוד היעדרם מעלה אותו".

ער"ן מפעילה מוקדים בכל רחבי הארץ, וגם בבאר שבע, כאשר בסניף המקומי ישנם כ-100 מתנדבים. השירות כולל גם מענה טלפוני וגם אונליין – כולל צ'ט, פורום וואטסאפ . יש לער"ן גם שירות ייעודי לחיילים, לניצולי שואה, לקהילה החרדית, לאנשי צוות רפואי ולאומנים ואנשי התרבות. השירות ניתן גם בשפות שונות.

טלפון לפניות ער"ן - 1201

באינטרנט: www.eran.org.il