ניתוח נדיר סורוקה

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('11b14762-4527-406c-833f-c63146d2beb3','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,36411,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('11b14762-4527-406c-833f-c63146d2beb3','/dyncontent/2024/11/4/aecd05a0-16c9-4fec-aca7-e7d716289eef.jpg',18646,'גם וגן אייטם כתבה ',525,78,true,36411,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('11b14762-4527-406c-833f-c63146d2beb3','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,36411,'Image','');},7]]);})

שיתוף פעולה בין הצוותים הכירורגים והאורולוגים בבית החולים סורוקה הוביל לביצוע פרוצדורה של ריסוק מלעורי של אבני דרכי מרה בלייזר

הצוות הרפואי של סורוקה לצידה של מרים סרור | צילום: רחל דוד סורוקה

אבנים בכיס מרה הן תופעה שממנה סובלת כ- 10% מהאוכלוסייה. כיס המרה שוכן בצמוד לכבד ומשמש לאגירת נוזלי המרה המיוצרים בכבד והם מופרשים ממנו למעי בזמן הארוחות. מיצי המרה עוזרים בפירוק של מוצרי המזון השונים ובעיקר שומנים. במקרים שבהם נוצר חוסר איזון בהרכב של מיצי המרה, נוצרים בכיס המרה משקעים שהופכים בהמשך לאבני מרה.

רובם המוחלט של האנשים שסובלים מאבנים בכיס המרה, לא יסבלו מסימפטומים כלשהם במהלך חייהם. ואולם, אצל חלקם מופיעים סימפטומים הקשורים לבעיה, כמו: כאבים כרונים בבטן העליונה, דלקת חריפה בלבלב ודלקת חריפה של כיס המרה, ולהם מוצע ניתוח לכריתת כיס המרה.

הניתוח פותר לרוב את הבעייה של אבני המרה, אך במקרים נדירים נוצרות לאחר הניתוח אבני מרה בדרכי המרה עצמן. במקרים אלה, ניתן בדרך כלל לחלץ את האבנים שנוצרו באופן אנדוסקופי בהליך שמבוצע דרך הפה (ERCP). לאחרונה בוצע בסורוקה הליך של ריסוק של אבן גדולה בדרכי המרה, באמצעות אנרגיית לייזר.

אצל המטופלת, מרים סרור, תושבת באר שבע בת 79, שעברה לפני יותר מ-25 שנים ניתוח להסרת כיס המרה, נוצרה בדרכי המר עם אבן מרה גדולה שחסמה את זרימת המרה מהכבד למעי. לא ניתן היה לחלץ את האבן ולפתור את החסימה באמצעים אנדוסקופיים, על רקע ניתוח עבר ושחזור מערכת העיכול שעברה שירור. הניתוח עבר בהצלחה, היא חשה בטוב ושוחררה לביתה. בניתוח השתתף צוות רב מקצועי: ד"ר יקיר עוז, אחראי על השירות לניתוחי כבד ולבלב בבית החולים סורוקה, פרופ' ניקולא מבג'יש, מנהל המחלקה לאורולוגיה בסורוקה, צוות מרדימים ואחיות חדר ניתוח.

פרופ' ניקולא מבג'יש ציין: "הניסיון שלנו בשימוש בטכנולוגיות זעיר פולשניות לרסק אבנים בכליות בגישה אנדוסקופית ו/או מלעורית בעזרת לייזר אפשר לנו ליישם שיטה דומה במקרה זה".

ד"ר יקיר עוז הוסיף: "בשנים האחרונות משנה הכירורגיה ההפטוביליארית (כבד ולבלב) בסורוקה את פניה והשירות הוא אחד ממרכזי המצויינות בבית החולים, עם היקף ניתוחים מהגדולים בארץ. שיתוף הפעולה המוצלח בין הצוות הכירורגי והצוות האורולוגי בראשותו של פרופ' מבג'יש, אפשר לבצע את הפרוצדורה על הצד הטוב ביותר והחלמה מהירה ביותר וללא סיבוכים למטופלת".

המטופלת, מרים סרור סיכמה: "אני מודה לצוות הרפואי והסיעודי על הטיפול המסור שקיבלתי ועל תשומת הלב המיוחדת שגרמו לי להרגשה טובה לאורך כל האשפוז. אני אדם מאמין וקיבלתי את הליווי ואת ברכתו של הרב ניר בן ארצי לבצע את הפרוצדורה שהצליחה לשמחתי הרבה".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('3b9f432b-2d4c-4f79-93e6-784eeff04ed5','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,36412,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('3b9f432b-2d4c-4f79-93e6-784eeff04ed5','/dyncontent/2024/11/3/ac81ec96-25dd-4f87-aa99-8d29304535b3.jpg',18614,'קותאי 1124 אייטם',525,78,true,36412,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה