מַה נִּשְּׁתַּנָה - על שינוי בתזונה ואורחות חיים
19.03.21 / 12:56
מַה נִּשְּׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? את אחד הקטעים המוכרים של ליל הסדר אנו מתחילים דווקא בשאלה. זו שאלה ידועה מראש הנשאלת בכל שנה ושנה אך בכל זאת היא תמיד נשאלת. אם נתבונן, נגלה כי עניין הקושיות מלווה את ליל הסדר כולו ובאופן מסוים הוא משמש כמעין עמוד שדרה של ההגדה כולה וישנה סיבה סמלית לכך.
חג הפסח הוא חג החירות ואין חירות גדולה יותר מן היכולת לשאול שאלות. עבדים אינם שואלים, עבדים פשוט מבצעים. אדם חופשי באמת, הוא אדם המסוגל לשאול ולחקור באופן חופשי ומבלי לתת דין וחשבון ואם נעמיק ניווכח כי שאילת שאלות היא הדרך המרכזית 'ליילד' רעיונות ותובנות.
כשנשאל כיצד הגיע לכדי זכיה בפרס הנובל לפיזיקה, נהג איזידור אייזק רבי לספר כי בשכונה היהודית בה גדל בברוקלין, כאשר חזרו חבריו מבית הספר, אימותיהם היו שואלות אותם: "מה למדת היום בבית הספר?", אך אמו הייתה שואלת אותו: "אילו שאלות טובות שאלת היום בבית הספר".
גם בענייני תזונה, אחד הכלים העוצמתיים ביותר הקיימים כדי להוביל לשינוי תזונתי הוא 'שאילת שאלות טובות', שאלה טובה יכולה להביא לידי שינוי עמוק. שאלה יכולה להביא לידי הרגשת חירות ואע"פ שאנו חושבים כי אנו מכירים את השאלה ויודעים את התשובה, ננהג כבליל הסדר ונשאל את השאלה הזו שוב ושוב מבלי לפחד להתמודד עמה.
נשאל עצמנו: מה מוביל אותנו לבחור כך, האם טוב ונכון לנו עם הבחירות שלנו, ומה היינו בוחרים לשנות להבא. בדרך זו נוכל להתבונן בבחירות התזונה שלנו ולהביא לידי שינוי אמיתי.
אז בואו נשאל שאלה, שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה - חשבתם פעם מדוע דווקא המצה היא המאכל המסמל חירות? הרי המצה נוצרה דווקא כתוצאה מהלחץ והדוחק של בני ישראל להזדרז ולצאת ממצרים, כך שבצקם לא הספיק להחמיץ. כך גם בהכנת מצות עד היום - הכל מהיר ולחוץ מכיוון שאם 'יחמיצו' את הרגע כל מלאכתם תרד לטמיון.
במקרה שלנו, השאלה היא גם התשובה. המצה היא מאכל החירות דווקא מהסיבה שהיא לא מפספסת ולא מחמיצה הזדמנויות. היא מהירה, היא מכירה את חלונות הזמן שניתנו לה ויודעת לנהלם ו'למצותם' בהתאם.
רבים מאיתנו שבויים בתוך חוסר היכולת להתחיל תהליכים. במקום מסוים חלקנו מרגישים גם מעט משועבדים. חלונות הזדמנות נפתחים מידי פעם בפעם ואנו מבטיחים לעצמינו כי ממחר נתחיל להתאמן או נתחיל לאכול מזין יותר אך למחרת 'מחמיצים' את ההנעה הפנימית ונשארים באותו המקום. השתהות מול הזדמנות היא בעצם פספוס ההזדמנות.
לקראת חג החירות הקרב ובא, נבטיח לעצמינו כי בפעם הבאה שחלון ההזדמנות יפתח אנו ננהג אחרת. לא נפספס את ההזדמנות אלא נאחוז בה בשתי ידיים, ונפעל בזריזות ובגבורה.
ואם במצה עסקינן, נקנח בטיפ תזונתי קטן: דעו כי מצה אחת שוות ערך ל2 פרוסות לחם אך פחות משביעה מהם. לכן העדיפו להוסיף למצה ממרח שומני או חלבוני כמו גבינה או אבוקדו והרבו בירקות בצד כדי להעלות את תחושת השובע.
אז מה נשנה הלילה הזה?
חג שמח,
עדי אבייב
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]