טור העורך: ''קרב על החיים הליברליים'' - אז על מה באמת הבחירות בבאר שבע?

העיר באר שבע מאז היותי צעיר שמרה על פלורליזם מחשבתי פתוח ונחשבה לעיר חילונית מתפתחת. במיוחד תחת הנהגתו של רוביק, שבכוחו הכריזמאטי והוורבלי, הביא את צופי ומקשיבי המדיה להבין שבאר שבע כבר לא פריפריה מוזנחת אלא עיר מחוז מרכזית, בועטת ומתחדשת. תרבותית, חברתית, פלורליסטית בדעות אך מחוברת חברתית. עובדה זו הפכה לדוגמא את אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע לנדרשת אצל הסטודנטים והשאירה רבים מהם בתום הלימודים, להישאר לחיות בעיר.

בהתעצמות חוסר המשילות הביטחונית משטרתית ברחוב, כשבנות צועדות ברעדה ממקום למקום תוך כדי שהן אוחזות בשיחה עם חברה פנויה כדי שתלווה אותה בדרכה חלילה ינסו להתנכל לה, כשגניבת רכבים או פריצות לבתים הפכו לעניין של מה בכך, לקח לדנילוביץ' זמן בו ניסה להתנער מהלא בטוח עד שהחליט לחבק את הבעיה ומיד קפץ לזירה עם ניסיון לפתרון כמו המשמר העירוני, משמר השכונה ועוד רעיונות אחרים.

חוסר המשילות והפחד ברחובות, דחק הרבה מתושבי העיר אל חיק הימין הפונדמנטלי כך שכשעוברים על תגובות ברשתות השונות תוהים האם זו אותה באר שבע שאנחנו מכירים או שאיבדנו את המצפן. ניתן לראות כבר עכשיו, שתחילת השנה האקדמית 23/24 מצביעה על ירידה גדולה במספר הנרשמים והורים ממרכז הארץ מספרים כי הם חשים אי נוחות וחוסר ביטחון לשלוח את ילדיהם ללמוד אצלנו בדרום. הדרך הזו, לא נגמרת רק בביטחון ובמשילות, באוהבים או לא אוהבים ערבים, שהרי כפי שאנחנו רואים במישור הארצי, הופכת למסע שטוף כח, מסע מטורף לעבר כל מה היה ברור כמו סטטוס קוו בין דת למדינה, יחס כלפי להט"ב, יכול להמשיך לרצון הדתה של התרבות בעיר, יחס לנשים... מקווה שאתם רואים כמוני את הכיוון.

בבחירות הקודמות, יחד עם סיעתו "דרך חדשה" שמר רוביק על יכולת השליטה ולמעט "נפילות" קטנות שמר על הגמוניה ליבראלית בניהול העיר. בבחירות הקודמות היוותה סיעת "דרך חדשה" את הרוב במועצה, מה שנתן לרוביק, קדנציות ארוכות ללא מהמורות בדרך. הבחירות הקרובות ב-31 באוקטובר הינם תעלומה, לא בעניין של מי יהיה ראש העיר אלא מבחינת היכולת של סיעות רחוקות ומתרחקות מליברליזם ופלורליזם להשתלט על המועצה ולהביא לשינוי בחיים של התושבים, בחיים התרבותיים, החילוניים והפתוחים. אל מול מפלגות ההדתה, ומעבר לתנועת "דרך חדשה" הליבראלית של רוביק, קמו עוד 3 קבוצות מתמודדים על הקול הליברלי: צח ברק, עידו אטיאס וטימור מיכאלי וזאת הסכנה, סכנת פיזור קולות המבקשים עיר חילונית ליברלית.

להערכתי אם לא יתקבצו שלושתם לאחד, יבלעו ענייני אגו ויראו את טובת העיר על פני עצמם, יש סבירות גדולה שאף אחד מהם לא יצליח להידחק אל קצה המועצה והשאלה שצריך לשאול את עצמו כל תושב שרואה את החילוניות, דמוקרטיה וליברליזם כדרך חיים, האם לא עדיף לבחור בנודע והידוע, סיעתו של דנילוביץ, "דרך חדשה" או לקחת הימור שסופו בזבוז קולות שיכול לקחת את העיר שנים אחורה.

בין אם לכאן או לכאן, אני תולה תקווה ביכולת של התושבים, למען העיר באר שבע, להתנתק מהלך המחשבה הארצי, מהמפלגה שהצביעו עבורה בבחירות הארציות, להביט אחורה בשנים בערגה, להתרפק עליהם ולרצות עתיד טוב יותר לעיר באר שבע, עתיד של חיים חופשיים, פלורליסטים, ליברלים, לכל אחד באחד באשר הוא ימני, שמאלני, דתי או חילוני. צריך להצביע למען עתיד ילדנו בעיר, מתוך אהבה ושמחה וחלילה לא מתוך כעס... הכי חשוב צאו להצביע.