גודTalk
15.02.22 / 10:26
הם מפזזים על הבמה, משננים טקסטים על גבי טקסטים ועובדים לילות כימים בניסיון להיות השחקנים והשחקניות הטובים ביותר. בנוסף לכך, חלקם יהוו בשנים הבאות חלק בלתי נפרד מעולם התרבות הישראלי. אז עוד לפני כן, חשבנו ששווה להכיר אותם מקרוב
אנחנו כאן בבאר שבע נט אוהבים לעלות על הבמה (תרתי משמע), ולתת חשיפה לעשייה תרבותית כאן בעיר. אז ישבנו, חשבנו והחלטנו על פינה חדשה - גודTalk שמה, במסגרתה נכיר פעם בשבוע סטודנט/סטודנטית מבית הספר למשחק "גודמן - בית ספר למשחק בנגב".
והיום, תכירו את נעה שינפלד בת ה-27, במקור מפרדסיה שבאזור השרון וכיום מתגוררת בבאר שבע. כעת היא בשנתה השלישית והאחרונה בגודמן.
מתי הכרת את עולם המשחק לראשונה?
"זה תמיד היה שם. כשהייתי קטנה אמא שלי לקחה את אחי ואותי להצגות, סרטים, ואני זוכרת שזה מאוד מצא חן בעיניי. אהבתי להופיע מול סבא וסבתא, הייתי מושיבה אותם על הספה, לפעמים גם מציידת אותם בחפצים ומפעילה אותם. נתתי לזה ביטוי בתא המשפחתי ומול הקרובים.ות אליי. כשהייתי צריכה לבחור מגמות לתיכון הלכתי עם חברה לשמוע על מגמת תיאטרון. כשנאמר שנדרש אודישן מבחינתי באותו הרגע זה נגמר. החברה שהייתה איתי אמרה לי "את חייבת לנסות. את ה-לא כבר יש לך." נבחנתי והתקבלתי".
ממי ספגת השראה בתור ילדה?
''אמא שלי אוהבת מאוד מוזיקה, והיא הייתה לוקחת את אחי ואותי להצגות שמוזיקה הייתה מוטיב מרכזי בהן, כמו ספר הג'ונגל, קרנבל החיות, מיומנה. אז במידה מסוימת אני מאמינה שלאמא שלי יש קשר למשיכה שלי לעולם המשחק".
מה התפקיד שהכי תרצי לשחק?
"נכון להיום אין לי תפקיד ספציפי שארצה לשחק, מה שיעניין ואראה בו אתגר והנאה".
השחקן/שחקנית שהכי תרצי לשחק לצידם?
"הייתי שמחה לשחק לצד מיקי קם, אסי כהן ואדיר מילר. אני חושבת ששלושתם עושים קומדיה מצוינת וגם דרמה מעולה ומשלושתם הייתי שמחה ללמוד".
איך נראים הלימודים בגודמן? תארי לנו יום "טיפוסי" בחייך.
"בשנה ג' מספר השעות הלימודיות קטן ביחס לשנה א' וב'. בין הקורסים הנלמדים ישנם קורסים שמוכוונים לקראת היציאה החוצה, כמו קורס הכנה לשוק. יום "טיפוסי" בחיי יכלול בתוכו חזרות להפקות הקרובות עם הבמאי.ת והקאסט, חזרות בין אישיות ואישיות להגשות ולתחרויות. יש ימים בהם אני גם עובדת כמאמנת כושר אישית וכסדרנית בתיאטרון גבעתיים, ויש ימים בהם אני מוצאת זמן גם להתאוורר. שנה ג' בגודמן מאפשרת מבחינתי עדיין להיות בתוך מסגרת לימודית, לספוג ולהנות ממה שיש לה להציע, ובמקביל להתנהל עצמאית עם הזמן ולמלא אותו תוך איזון בין מה שקשור למקצוע לבין החיים הפרטים. השנה הזאת היא מין מקפצה לחיים האמיתיים.
מה הכי רחוק שתיהי מוכנה ללכת על הבמה? האם יש גבולות אומנותיים?
"חשוב לי להיות נאמנה לעצמי, לעקרונות, ערכים והאמונות עליהם גדלתי ואותם אימצתי במהלך השנים. לצאת מאזורי הנוחות זה דבר מבורך. אבל יחד עם זאת גבולות הם דבר נחוץ בעיניי והשיח הפנימי עליהם הוא תמידי ונוכח. חשוב לי לשמור על מי שאני. אני מוכרחה להודות שאצלי זה גם תלוי במקום שאני נמצאת בו מבחינה נפשית, במוכנות ובאינטואיציה".
אם היו נותנים לך לבחור - תיאטרון/טלוויזיה/קולנוע?
"בגודמן נחשפתי למשחק מול מצלמה. יש משהו באינטימיות מול המצלמה שמסקרן אותי. על הבמה כל מפגש חי עם קהל הוא שונה, מתבל כל הצגה ומציג אותך כשחקנית בצורה קצת אחרת. אני עדיין סטודנטית למשחק, עוד לא סיימתי את המסלול שלי. אז אני לא יודעת איך דברים יתנהלו בחוץ, כשאת בתוך בית ספר למשחק – את בבועה, בחממה. אבל אני מאחלת לעצמי לעשות הכל: תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע. שילוב כזה שיאתגר, שיתרום בהתפתחות שלי כשחקנית ובשמירה על הכושר בשלוש המדיות האלו, אבל מה שיגיע ברוך הבא".
החלק הכי קשה בלימודי משחק?
"בעיני הקושי הוא הסנטר. זה אנושי ונחוץ ללכת לאיבוד. אבל זה לא נעים ואני לא רוצה שזה יקרה לי. אני חוששת מתחושת איבוד השליטה. יש לי חשש שאם אזרום איתה, משהו רע יקרה. לפעמים אני באמת מרגישה שאני עושה לעצמי עוול בזה שאני יותר מדי מורידה לעצמי רק כדי לא להרגיש שאני מפנה גב למקום שהגעתי ממנו ולעצמי. ברור לי שזה עניין של פרספקטיבה, ואני עובדת על זה. מאחלת לעצמי למצוא איזון ואת הסנטר בתוך תחושת איבוד השליטה".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
