בואו לחגוג תרבות דרומית באירוע 'תרבות בתנועה': "כל אחד מהאמנים יוצר מהמקום הביתי שלו ומביא אמירה דרומית"

תוכנית מנדל למנהיגות תרבות בנגב מבקשת לתרום לשיפור ולהעשרה של שדה התרבות והיצירה בנגב. התוכנית פועלת במסגרת מרכז מנדל למנהיגות בנגב וחותרת להשפיע לטובה על המציאות בנגב באמצעות טיפוח ופיתוח של מנהיגות מעולה בשדה התרבות. 

התוכנית פונה לאנשי ונשות תרבות מכלל יישובי הנגב, שיש להם לא רק פוטנציאל השפעה אלא גם מחויבות לקידום החיים בנגב. במהלך התוכנית יוצאים כל עמית ועמיתה, אבל גם הקבוצה כקבוצה, ל"מסע" של בירור ולמידה שמטרתו קידום העשייה בתחומי התרבות והיצירה. המהלך שמציעה התוכנית נועד לסייע לעמיתים ולעמיתות לברר את השקפת עולמם ולהכיר דמויות, גופי ידע, כלים ומושגים שיעצימו את היכולת שלהם ושלהן להגות, לפעול, להוביל ולממש רעיונות מעשיים בשדה התרבות בנגב. 

"האנשים שאני יוצרת איתם ומולם לא גרים בנגב, אז החוויה שלי בנגב כיוצרת היא בודדה. עד לא מזמן לא הרגשתי שיש לי הרבה קולגות מהדרום. אז עבורי להיות בקבוצה של אמנים דרומיים זו הייתה חוויה מדהימה, אלה היו אנשים שמדברים את השפה שלי בלי להתאמץ"

ב-12 בספטמבר 2022 בשעות 20:30-17:30 יקיימו בוגרי ובוגרות מחזור ד' של התוכנית אירוע תרבות במתחם פארק ההייטק בבאר שבע (בניין 3).  האירוע "תרבות בתנועה", אותו מפיקות ליטל אמסלם אוזן והילה זנסקר פז, מפנה זרקור אל הזיקה בין אמנות, טכנולוגיה ותעשייה, ונותן ביטוי לפוטנציאל הגלום בשיתופי פעולה, במפגשים יצירתיים ובחלומות על אופקים חדשים. שיתוף הפעולה עם פארק ההייטק, שהוא מקור גאווה ותקווה באר-שבעית, נולד מתוך רצון לעיין באופנים שבהם יכולה האמנות להעמיק את החיבור בין הפארק – על מגוון המשמעויות שהוא מייצג – ובין תושבי העיר באר שבע והנגב בכלל. 

האירוע פתוח לקהל הרחב ויכלול תערוכות צילומים, מיצגים, הופעה מוזיקלית, תצוגת אופנה, פרפורמנס ועוד. כולם מוזמנים להגיע ולחגוג איתנו תרבות נגב שמחברת בין בני הקהילות השונות החיות ופועלות במרחב. רגע לפני שחגיגת התרבות הייחודית יוצאת לדרך, שניים מהאמנים בתכנית סיפרו ל'באר שבע נט' על העשייה שלהם.

"ערב אחד תוכלו לבוא לראות יצירות אומנות מעניינות, מאתגרות וכאלו ששואלות שאלות לגבי הדרום ומביאות אמירה דרומית. כל מי שאוהב אומנות או מתעניין בתרבות יהיה לו מעניין"

ניקולס סמירנוב (1979), צלם, בוגר בצלאל, מנהל הסטודיו ובית הספר לצילום ״ארט ספוט״, באר שבע. מרצה לצילום, עוסק בצילום עסקי ומפיק סרטי תדמית ושיווק ועוסק בצילום מוצר ואדריכלות.

No Man’s Land, 2022. צילום נוף מדברי עם קוליסים, הזרקת דיו על מדבקה. "בעבודה זו אני מעוניין לבטא את הדיסוננס שבין הנוף המקומי – נגבי – גולמי לבין נוף אשלייתי, בועתי, מיובא, שמקיף אותנו במרחב הציבורי העירוני. אני רוצה להצביע על הפערים בין המרחבים העירוניים המטופלים, לבין החצר האחורית, ולהנכיח את נקודות העיוורון של בני האדם לגבי המרחב שהם חיים בתוכו. הפרחת השממה... האמנם?".

ספר על תכנית מנדל למנהיגות תרבות בנגב בה אתה לוקח חלק

"השנה שעברתי יחד עם הקבוצה הזו בתכנית מנדל הייתה מטלטלת, עוצמתית וממש מושכת לפעולה. היה בה המון תוכן חשוב ומעניין מבחינה אקדמית ולא רק, יש שם גם עשייה, התנסות והתמודדות עם כל מיני אספקטים של מה זה מנהיגות, קהילה והחיבור ביניהן ברמה התרבותית. האירוע המסכם של השנה בעיני הוא ביטוי ויזואלי של מה שקרה בתכנית והמטרות שרצינו להשיג. כל אחד מהאמנים יוצר מהמקום הביתי שלו".

באירוע תרבות בתנועה אתה תציג לקהל צילומים שלך- ספר על היצירה

"מנקודת מבטי אני שאלתי שאלות של מקום, העבודה שלי באירוע הולכת להיות צילום שמודפס ומודבק על כל החזית של הבניין, על הוויטרינה מהצד הפנימי שלה, ככה שכל מי שירד במעלית או נכנס ויוצא רואה את זה. מתוך הרצון שנסתכל רגע מהבפנים החוצה, לנסות להבין מה זה הנוף שעומד מולך, האגם, הגשר, העצים... זה להסתכל גם מעבר, שמצד אחד האדם מהנדס לעצמו את הסביבה הקרובה שלו שיהיה לו נוח ויפה, וכמה מטרים החוצה יש ערימות זבל במדבר, איזור רכיבה לאופנועי שטח... התחושה היא שאיך שלא יהיה הנגב הוא סוג של 'קח מה שאתה צריך וזרוק מה שלא', שמאוד נעים לנו בחצר הקדמית שלנו אבל שימו לב לפער שיש בינה לבין החצר האחורית. אז צילמתי נוף שנמצא דרומית לרמת חובב, שם אפשר לראות קוליסים וגם הרבה פסולת וזבל. אז בצילומים את רואה נוף אחד ומאחורי הוויטרינה מבצבצים צמרות העצים שמזכירים את הדיסוננס הצורם בין מה שיצרנו למה שקיים".

במה אתה מרגיש שזה תורם לך כאמן וצלם?

"אני חושב שזה נתן לי סוג של ביטחון. שנים שאני עמוס בעבודה, מתנדב ועובד עם הקהילה, עם מרכז אילן, יש הרבה עשייה... אבל זה גם אומר שלא נשאר לי פנאי ליצור אומנות, ליצור משהו שמשלב בין אמירה חברתית מעניינת ויצירתית, קצת התרחקתי מזה בשנים האחרונות וזה החזיר לי את הפן הזה. גם החיבור עם האנשים בתכנית, עבורי זה אחד הנכסים החשובים שקיבלתי. יצרתי קשרים וחברויות, עד עכשיו הרגשתי סוג של בודד בתחומי אז פתאום זכיתי להכיר אמנים מדיסיפלינות שונות".

אתה רוצה בנימה אישית להזמין את הבאר שבעים להגיע לאירוע?

"זה הולך להיות אירוע מאוד מיוחד, עבודות אומנות פר אקסלנס. ערב אחד תוכלו לבוא לראות יצירות אומנות מעניינות, מאתגרות וכאלו ששואלות שאלות לגבי הדרום, כל יוצר מביא גם אמירה דרומית. כל מי שאוהב אומנות או מתעניין בתרבות יהיה לו מעניין להגיע ולראות את היצירות. כמובן שכולם מוזמנים ונשמח לראות כמה שיותר אנשים".

תהילה אזולאי שאול, יוצרת תיאטרון אקטיביסטית, באר שבעית במקור. שחקנית כותבת ומנחת סדנאות כתיבה. בעלת שני תארים בתיאטרון מאוני' ת"א, מלמדת תיאטרון וכתיבה בנגב.

בדרך הביתה- תערוכת שירים וספוקן וורד- "אני תמיד כותבת על בית. גם כשאני לא שם, גם כשהוא כבר לא שם. גם כשאני בדרך אליו ולא יודעת מתי אגיע ואיך אדע שהגעתי... הבית הזה כנראה תמיד יהיה הסיפור שלי, וקצת הסיפור של כולנו. הרעיון של גשר שמוביל הביתה, בין בניין המשרדים- לחניה משך אותי כדימוי. בחרתי להניח שירים שעוסקים , כל אחד מזווית אחרת ומתקופה אחרת בחיים- בדרך שלנו – הביתה".

ספרי על תכנית מנדל למנהיגות תרבות בנגב בה את לוקחת חלק

"זו הייתה חוויה מטורפת גם כיוצרת תיאטרון וגם כיוצרת תיאטרון שחיה ונולדה בנגב. האנשים שאני יוצרת איתם ומולם לא גרים בנגב, אז החוויה שלי בנגב כיוצרת היא בודדה, של חיים בבועה. עד לא מזמן לא הרגשתי שיש לי הרבה קולגות מהדרום. אז עבורי להיות בקבוצה של אמנים דרומיים זו הייתה חוויה מדהימה, אלה היו אנשים שמדברים את השפה שלי בלי להתאמץ. היו גם הרבה סוגים של אמנים בתוך הקבוצה שחווים תחושת שליחות גדולה. היינו קבוצה של 15 מופרעי קשב, מצחיקים, חדים, זה היה כמו להיות על ספידים, הרגשתי שיש שם הפריה הדדית ואפשרות לשיתופי פעולה. פתאום היה לי מקום להגיע אליו בו הרגשתי שייכות, מקום שבו לא הפסיקו להגיד לנו כמה אנחנו טובים וראויים. נותנים לך שנה שלמה כנפיים ואומרים לך עופי על עצמך, תראי מה המציאות סביבך צריכה ומה את יכולה לתת לה וזה מדהים".

במה את מרגישה שזה תרם לך כאמנית?

"נפגשנו עם אנשים משמעותיים, הכרנו תחומי עשייה שונים ולמדנו להסתכל על מערכות תרבות, על הצד הרחב של הדברים ואיזה כלים יש לי כדי לפעול. אנחנו מחוברים כל אחד לאומנות שלו בנימים, אבל אנחנו יוצרים פרויקטים בתוך מרחבים גיאוגרפיים ותרבותיים אז למדנו כיצד להשתמש במשאבים שלרשותנו כדי ליצור אומנות. אני יוצרת אקטיביסטית אבל המבט הזה על הדברים מלמעלה אז לי כמנהיגה. היו לנו שתי מנחות מדהימות שידעו איך לכוון ולהקשיב".

באירוע תרבות בתנועה את תציגי לקהל שירים שלך- ספרי על היצירה ועל הקשר שלה לבאר שבע

"כשהגעתי למקום האירוע תפס אותי הגשר הרחב בפארק ההייטק, הוא היה מן אי קשור ולא קשור לבניין ולמרחב, והאיזור בין הבניין לחניה תפס אותי. המילים 'בדרך הביתה' הדהדו אצלי ובחרתי כמה שירים שעוסקים בדרך, בבית, חלקם מדברים על הילדות בבאר שבע. אבא שלי עלה ארצה לעיר ממרוקו בגיל 14 וגר בה כל חייו ולי יש מערכת יחסים מורכבת עם באר שבע. זה מטורף אבל הבית שלו בבאר שבע היה מול המשרדים שבהם היינו בתכנית מנדל. בחצי שנה הראשונה הייתי הולכת לבקר אותו כשהגעתי ואז הוא נפטר... זו הייתה מורכבות מוזרה. בתור ילדתי גרתי מול המכתש בשכונה ד', והזיכרון הכי חזק שלי מהמקום הזה הוא של יום שבת, היינו יורדים לטיל במכתש והייתה כתובת ענקית על הקיר 'הפנתרים השחורים' ואני בתור ילדה הייתי בטוחה שבאמת יש פנתרים שם וכתבתי על זה שיר. באירוע 'תרבות בתנועה' השירים שלי יהיו תלויים לאורך הגשר, הם יופצו על גלויות ובצד השני יהיו תמונות של כל האמנים שלמדו איתי בתכנית, בכל שיר יופיע אמן אחר בתמונה שתייצר דיאלוג עם השיר".

את רוצה בנימה אישית להזמין את הבאר שבעים להגיע?

"כן בהחלט, כולם מוזמנים להגיע ולראות את החיבורים שנוצרו כאן. לא רק שיתופי פעולה בין אמנים אלא גם בין אנשים ושורשים. בתחילת השנה הרגשתי שאני לא בהכרח רוצה ליצור בתוך באר שבע בגלל התחושה שאין מרחב לאנשים כמוני בעיר. אבל עברתי תהליך בשנה הזו ושינוי, נחשפתי לשפה התרבותית בבאר שבע, יש כאן תרבות אחרת ומתחדשת. בתור יוצרת תרבות בנגב לא ידעתי שיש כאן הרבה פרויקטים ומרחב ליצירה. ככל שיהיו יותר חיבורים בין החלקים השונים של העיר, כמו בין פארק ההייטק לשכונות הוותיקות, זה יצור תחושת שייכות".

מאת תהילה אזולאי שאול

הִיא פַּחְדָּה מֵהַמִּלִּים

"הַפַּנְתֵּרִים הַשְּׁחֹרִים"

שֶׁהָיוּ כְּתוּבוֹת בְּשָׁחֹר וּבַגְּדוֹל עַל קִירוֹת הַמַּכְתֵּשׁ שֶׁהָיָה מוּל הַבַּיִת שֶׁלָּהּ

בְּמִשְׁעוֹל מוֹדִיעִין,

דֶּרֶךְ מְצָדָה ,

בִּבְאֵר שֶׁבַע.

הִיא לֹא יָדְעָה אָז שֶׁהִיא פַנְתְּרָה,

הִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהִיא שְׁחוֹרָה,

הִיא לֹא יָדְעָה אָז שֶׁמְּכַתְּשִׁים הֵם דָּבָר נָדִיר מְאֹד.

 וְשֶׁדְּבָרִים נְדִירִים קוֹרִים.

הִיא לֹא יָדְעָה שֶׁיּוֹם אֶחָד יִתְפָּרֵק לָהּ הַבַּיִת וְיִהְיֶה מִתַּחְתָּיו מְכַתֵּשׁ.

וְשֶׁדַּוְקָא הַמִּלִּים

 "הַפַּנְתֵּרִים הַשְּׁחֹרִים"

יַעֲשׂוּ לָהּ ,כְּמוֹ מְרַק חֵ'רִירֳה בְּבֶטֶן,

חַם וְנָעִים

וְרֵיחַ שֶׁל בֵּית .

אירוע סיום תוכנית מנדל למנהיגות תרבות בנגב, מחזור ד'.

12 בספטמבר 2022, יום שני, 17:30-20:30
במתחם פארק ההייטק בבאר שבע (בניין 3).

תרבות בתנועה | תקצירי יוצרות.ים

1.יוסרא אבו כף, אמנית ויוצרת אקטיביסטית. בעלת תואר ראשון בתרבות, יצירה והפקה מהמכללה האקדמית ספיר. מתגוררת באום בטין שבמועצה האזורית אלקסום.

2.תהילה אזולאי שאול, יוצרת תיאטרון אקטיביסטית. שחקנית כותבת ומנחת סדנאות כתיבה. בעלת שני תארים בתיאטרון מאוני' ת"א, מלמדת תיאטרון וכתיבה בנגב.

3.אורן אטיאס, שחקן במאי מאלתר ומורה לתיאטרון. משחק בתיאטרון הפרינג' באר שבע, מלמד ומביים בבית הספר למשחק גודמן ובתיאטרון באר שבע.

4.סופי ברזון מקאי (1984), אמנית חזותית, מנחת Photo Voice, אוצרת הצילום של גלריה בארי לאמנות עכשווית.

5.יער טייכברג, מעצבת ויוצרת רב תחומית. בוגרת המכון הטכנולוגי חולון (HIT) ומסלול הסבת אקדמאים להוראה בתחומי האמנות ממכון כרם לחינוך הומניסטי. מנהלת ידע ולמידה בארגון הג'וינט.

6. עמי למדן, פרוייקטור לקידום רהט כמטרופולין ייחודית וכמרכז חברתי, תרבותי וכלכלי בנגב. בעל תואר ראשון בתיאטרון ופילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב.

7. יואב מאיר (1982), מעצב אופנה בוגר שנקר, איש תקשורת ואקטיביסט גאה.

8. ניקולס סמירנוב (1979), צלם, בוגר בצלאל, מנהל הסטודיו ובית הספר לצילום ״ארט ספוט״, באר שבע. מרצה לצילום, עוסק בצילום עסקי ומפיק סרטי תדמית ושיווק ועוסק בצילום מוצר ואדריכלות.

9.דני רועי שפירא, אמן באר שבעי, שחקן ומוסיקאי. מתופף בלהקת הקאלט-פאנק "צנזורה", שחקן בתיאטרון באר שבע ובוגר גודמן בית הספר למשחק בנגב. אחד ממייסדי תיאטרון ה"קומץ".