לבשל בירה במדבר

תרבות שתיית הבירה היא לאו דווקא עסק למביני עניין, ומסתבר שיש מי שמאמינים כי בירה איכותית היא דווקא זו שתבשל בבית שלך, כשיד שמאל מחזיקה את הילד ויד ימין מערבבת חומרי גלם. בירה כזו שאתה שוקד עלייה שעות רבות, מחכה שלושה שבועות מרגע סיום ההכנה, ועם פתיחת הבקבוק מגיע שלב שחרור האנחה ורגע של עונג צרוף. כלומר, העונג מגיע רק בתנאי אכן עקבת ויישמת בדיוק רב את אופן ההכנה.

גלעד נאמן (32) ותומר רונן (35), שניהם נשואים עם ילד, הם לא סתם עוד שני אנשים שאוהבים בירה. תומר הגיע לעסק הזה מהעולם המקצועי, מאחר והוא עבד במבשלות בירה בשש השנים האחרונות, וגלעד הביא איתו את הפן הביתי, לאחר שבמשך שנים קיבץ סביבו קהילה של מבשלי בירה ביתיים. האהבה של תומר לבירה התחילה אי שם בילדות, כשפה ושם היה מגניב שלוקים חפוזים מכוס הבירה של אביו, "אני באתי למקום הזה מאוד ממקום של טעם. תמיד היה בבית את השיח הזה... על טעמים" אמר תומר.

אצל גלעד, לעומת זאת, הסיפור קצת יותר רומנטי. לפני מספר שנים הוא קנה לאחיו ערכה לבישול בירה כדי שיפתח תחביב בזמן שעבד בעבודה מועדפת. לבסוף, האח פרש כנפיים וטס לדרום אמריקה, וגלעד היה זה שנשאר עם הערכה. את הערכה הוא לקח לקומונה שלו, ויחד עם החברים שלו הוא הכין את הבירה הראשונה שלו, ש... איך נאמר? לא הייתה הצלחה גדולה. עם הזמן הוא שכלל את הידע שלו בתחום, השתתף בתחרויות בירה שונות, פנה לקהילות של מבשלים, עד שפגש את תומר- והשאר היסטוריה.

בואו נחזור קצת אחורה... איך שניכם הכרתם?

גלעד: "אהההה.. איך הכרנו? מדור פנויים פנויות..." (צוחק).

תומר: "בגדול, ההכרות הראשונית נעשתה לפני שלוש שנים בערך באיזה פורום אינטרנטי של מבשלי בירה, ששנינו הגענו לשם מהמקום היותר מקצועי. אני ניהלתי את מערך הייצור של מבשלת "הנגב", ומשם, מהמקום המקצועי, אני מאוד אוהב לשתף ולחלוק, ואני לא חושב שצריך לשמור בסוד את כל הידע לכן בפורום הזה חלקתי את כל הידע המקצועי. גלעד, מהצד שלו, עם ההתנסויות שלו ועם הידע שלו, שיתף גם הוא את הידע שברשותו ממקום אחר. אחר כך נפגשנו ואז השיח היה מאוד טבעי".

גלעד: "זה היה מפגש של האנשים מהפורום של המבשלים. העניין של הבישול בירה בארץ, מעבר ליצירה, הוא גם עניין מאוד חברתי. יש מפגשים סביב נושא הבירות ויש אירועים של טעימות בירות, אז אתה נפגש עם אנשים, עושה מינגלינג ואתה מתחיל ללכד סביבך לאט לאט את האנשים שמעניינים אותך. אני ותומר מצאנו איזה קו מאוד מחבר, גם בחזון וגם בבחירה של החיים, בצורה לא צינית, לעסוק בבירה".

מה זה אומר 'בית מלאכה לבירה'?

גלעד: "בית מלאכה לבירה זה מיזם משותף שלי ושל תומר שמטרת העל שלו היא לקדם את תרבות הבירה בדרום. מבשלת בירה זה רק חלק מהסיטואציה, בגלל זה אנחנו עובדים בכמה רבדים, כשאחד מהם הוא מכירת חומרי גלם לבירה. בישראל בפרט ובעולם בכלל עולה מגמה של קידום בישול בירה ביתית, שם הבירה מקבלת כל מיני אינטרפרטציות אישיות".

את בית המלאכה שלהם לבירה, Brew shop, הם פתחו לפני כשנתיים בעזרתם של "המאיץ" ליזמות חברתית-עסקית של ארגון PresenTense בדרום הארץ. רק לפני חצי שנה הם סיימו את תהליך ההרצה שלהם. בית המלאכה שלהם מכיל בתוכו כל יצירה הקשורה במשקה הצונן- גלעד ותומר מחזיקים במותג בירה משלהם (בירת "החלוץ" ובירת "הדג הלבן"), הם מקיימים סדנאות לבישול בירה, נותנים ליווי צמוד בכל תהליך ההכנה והם גם משווקים חומרי גלם וציוד להכנת בירה ביתית. ואם תשאלו את השניים- להכין בירה בבית זה עסק די פשוט, הכל תלוי באהבה שלך למשקה.

"יש תופעה חדשה, שהולכת ותופסת תאוצה, יותר ויותר אנשים, לא רק בעולם הבירה, הולכים ויוצרים דברים בבית. הרבה מאסו במוצר התעשייתי, כי חסר שם את הפן האישי. אנשים מתגעגעים ליצור בעצמם ומתגעגעים לטעמים שהלכו ונעלמו" אמר תומר. כמו כן, מסתבר שמעבר להנאה שבהכנת בירה ומעבר לחוויה הכרוכה בכך שאדם יוצר בעצמו בירה על פי טעמו האישית, בישול בירה ביתית מסתמן גם כעסק שמוזיל עלויות צריכה, מדובר בכ-2.5 שקלים לשליש בירה ביתית לעומת 6-8 שקלים לשליש בירה תעשייתית.

אז מה בעצם סדר היום שלכם? קמים בבוקר ומכינים בירה?

תומר: "אנחנו בתהליך שאנחנו רוצים לבחון איך אנחנו מגיעים למצב בו אנחנו מתפרנסים מזה בצורה מלאה. אני נכנסתי לעולם הבירה כבר לפני 5-6 שנים במבשלת "הנגב" שנסגרה. היום אני קם בבוקר, וקודם כל יש את האישה הילד שאני מקדיש להם זמן וזה מה שנותן את האנרגיות למשך כל היום. משם אני נוסע למבשלת "שריגים" ועובד שם- בין היתר גם על המותג שלנו. בנוסף אני נותן היום שירותים מקצועיים למבשלות".

על אף שגם גלעד חי את עולם הבירה בכל רמ"ח איבריו, ביום יום הוא עובד כמורה ומחנך בתיכון בבאר שבע, אך הוא עדיין דואג לשלב את האהבה שלו גם בסביבת העבודה שלו, "אני מורה להיסטוריה ואזרחות. דווקא בגלל החיבור עם הבירה מצאתי את עצמי לא מעט עם מגמת ביוטכנולוגיה, עשינו כל מיני סדנאות וניסויים שקשורים להכנת בירה, כלומר, לקחנו את הפן המדעי של זה, כמו לפרק את הכנת הבירה לתהליכים. אחרי הבית ספר אני מגיע הביתה ואנחנו מתחילים לעבוד על הבירה עד שיוצאת הנשמה, היום נסגר בחצות הליל ואז למחרת מתחיל יום חדש".

מה זה אומר "להתחיל לעבוד על הבירה"? במה זה מתבטא?

גלעד: "אז למשל יש פה (בבית של גלעד) את החנות שלנו של חומרי הגלם לבירה, יש קהילה של מבשלי בירה בבאר שבע ובכלל בדרום שאנחנו ספקי חומרי הגלם היחידים שיש פה. כך שיוצא שעל בסיס יומי אנשים מגיעים לכאן, לוקחים סחורה, עושים הזמנות, ואז הם יושבים, פותחים יחד בקבוק, אחר כך הם חוזרים ומביאים אפילו את הבירות שלהם כדי שנטעם... בנוסף יש לנו גם את המותגים של הבירה שלנו שאנחנו מקדמים גם אותם ואנחנו עובדים גם בהפקות של אירועי בירה".

אתם נכנסתם לפרויקט של "מאיץ היזמות" כתכנית חברתית. איך המושג "תכנית חברתית" באה לידי ביטוי בעסק שלכם?

תומר: "איפה רוב האנשים נפגשים כדי לשתות בירה? הרי זה תמיד 'בוא ניפגש ונשב על בירה'. את לוקחת בירה לים, לעל האש, גם בפרסומות שאת רואה- הבירות תמיד יהיו במקום חברתי, ציבורי, סביב קהילה, סביב כיף".

גלעד: "אנחנו רוצים להוציא את העוקץ מהעניין של 'בואו נשב על בירה ונשתכר', ולהפוך את זה ל'בואו נשב על בירה שהיא מעניינת'. ככה המפגש החברתי הוא גם עניין מרכזי, אבל פתאום גם העניין של היצירה של הבירה מקבל מקום".

תומר: "יש נטייה בארץ לשייך את המילה 'קהילתיות' ל'מסכנות'. כלומר, רק אם אתה פותח עסק ומשלב בו אנשים עם מוגבלויות אז אתה עסק קהילתי חברתי. אם אני לוקח אנשים שאני מחבר ביניהם לקבוצה עם תחביב חדש, זה לא קהילתי? יש מקומות שהבירה הוציאה אנשים מהמופנמות שלהם. היום אנחנו נוגעים ב-300-400 איש ואני מניח שזה רק ילך ויגדל- זו קהילה וזו החברתיות! ובואי נשים את זה על השולחן- היום בעידן הפייסבוק, אם גרמת לאנשים לצאת מהבית ולהיפגש- כבר השגת יעד חברתי!".

בעתיד הם מתכננים לפתוח מפעל קטן לייצור מותג הבירה שלהם, אבל עד אז הם מייצרים אותו במבשלות חיצוניות ("שריגים", לדוגמא) שעושות בשבילם את העבודה, כשתומר נמצא שם לרוב כדי לפקח ולוודא שהכל עובד כמו שצריך. כיום הם נמצאים בשיתוף פעולה עם מגוון עסקים בעיר, ביניהם פאב "פרלה" של איתי פרל, "מסעדת שושנה" על סמדי בומבה, מסעדת "החומוס של טחינה", הפאב "פולה", ולאחרונה הם גם סגרו שיתוף פעולה מיוחד עם מסעדת "פיש אנד צ'יפס" ברינגלבלום, להם הם הולכים להכין בירה ייחודית, שתתאים לתפריט המוצע במסעדה.

איך אתם מרגישים שהפרויקט של מאיץ היזמות עזר לכם?

תומר: "המאיץ הוא קורס יזמות עסקית אבל לארגונים חברתיים, אז הוא נתן את המיקוד ליזמויות החברתיות. אנחנו הגענו למאיץ די מגובשים וזה עזר לנו מאוד לבחון את עצמנו".

גלעד: "המאיץ חידד לנו את הרעיונות שכבר היו קיימים לנו בראש, זה עזר לנו גם בנט-וורקינג, זה שופך אור על הבנה של בידול לקוחות ואפיון לקוחות".

אתם מרגישים שיש בבאר שבע קהל שצמא לפתח תרבות של יצירת בירה?

גלעד: "היופי בבאר שבע הוא שיש הרבה דברים כאן שהם חברתיים. לפני כמה שנים השתתפתי בתחרות של מבשלי בירה ופתאום קלטתי שהרבה מהמשתתפים הם מבאר שבע, אז הכרנו ואמרנו 'יאללה בואו ניפגש'. ככה נוסד מועדון מבשלי בירה בבאר שבע. היום המועדון הזה הוא מאוד פעיל, אפשר להגיד שהוא מונה יותר מ-200 איש. יש פה קהל לעשות את זה".

מה מיוחד בסדנאות של הבישול שאתם מעבירים?

גלעד: "אנחנו מגבילים את הסדנאות לשישה אנשים כי אנחנו רוצים את זה אינטימי ומקצועי. כל הרעיון הוא שאחד יהיה עם השק של הגרעינים, אחד יערבב... זה נותן אווירה של עשייה. היו פעמים שאנשים הביאו למפגש השני מחברות. גם בסדנא יש זמן של המתנה, אז אנחנו נותנים להם לטעום בירות שונות כדי לפתוח להם את החך ולהראות להם לאילו בירות הם מסוגלים להגיע. אנחנו גם שומרים על הקשר עם הלקוחות של הסדנאות גם אחרי שהסדנא נגמרת. יש התכתבויות באמצע בלילה" 'גלעד אני צריך להתייעץ איתך, אני בדיוק עם המתכון'. אנחנו מלמדים איך לעשות את זה נכון, כי אם אתה מפשל- זה יוצא רע".

תומר: "המטרה שלנו היא שבן אדם שיוצא מהסדנא יידע להכין בירה בעצמו בבית. אם לא השגנו את המטרה- פישלנו. אם החוויה הראשונה שלך בהכנת בירה היא מוצלחת, סביר להניח שתמשיך עם זה. יש אנשים שמתקשרים אלינו שהם עשו בירה עם ג'ינג'ר, סברס, דובדבן, כורכום.. מה לא, אבל הכל תלוי בבסיס שהם מקבלים".