צל"ש השבוע: מתנדב "עמך" צחי רם
09.04.21 / 10:41
ברוח יום הזיכרון לשואה ולגבורה, צל"ש השבוע של 'באר שבע נט' הולך לצחי רם אשר מתנדב שנים בסניף באר שבע של עמותת "עמך" ובעצמו בן לניצולת שואה, ולכל מתנדבי העמותה. צחי משתף: "הם עברו חוויות שקשה לתאר, זה פצע שכואב בכל יום. חשוב לתת מעצמנו לאלה שאיבדו כל כך הרבה בחיים שלהם"
"הרגשתי בשלב מסוים בחיים שלי שאני חייב לעזור, ניצולי השואה הם הרבה פעמים בודדים, הם עברו חווית שלא ברא השטן, חוויות שקשה לתאר, כל אחד והשואה שלו. אז אנחנו חייבים קצת להקל על סיבלם, לא להשאיר אותם בודדים בתקופה שהם מבוגרים, לתת משהו לאלה שאיבדו כל כך הרבה בחיים שלהם", כך סיפר ל'באר שבע נט' צחי רם שמתנדב בשנים האחרונות בעמותת "עמך" סניף באר שבע ובעצמו בן לניצולת שואה.
צל"ש השבוע של 'באר שבע נט' הולך השבוע, בציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לצחי ולכל מתנדבי "עמך" שמסייעים יום יום לאותם אנשים יקרים בחברה הישראלית. צחי חבר בקיבוץ רביבים שבדרום, נשוי ואב לארבעה ילדים, הוא מתנדב ב"עמך" מעל ל-8 שנים כשהוא מלווה את ניצולת השואה יונה אברבוך מבאר שבע. צחי הוא דור שני לניצולת שואה ודואג לעשות כל שביכולתו על מנת לעזור להם.
עמותת עמך - המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה ובדור השני היא עמותה ללא מטרות רווח אשר מעניקה טיפול נפשי ותמיכה חברתית לכ-20,000 ניצולי השואה ובני משפחותיהם. העמותה פועלת באמצעות רשת של 15 מרכזים הפזורים בכל רחבי הארץ, מנהריה בצפון ועד לבאר שבע ושדרות בדרום, כמו גם לבתיהם של ניצולים מרותקים.
מתי אתה התחלת להתנדב בעמך? מה אתה עושה בהתנדבות?
"בעמך אני מלווה ניצולת שואה בשם יונה אברבוך כבר שמונה שנים. ברוב המקרים אנחנו נפגשים פעם בשבוע בצורה קבועה, אני מגיע אליה, אנחנו יושבים ומדברים ואני מעודד את רוחה. לפעמים יש פרויקטים מיוחדים שהיא מבקשת בהם עזרה, למשל לטפל בגינה, לעזור בעבודות אחזקה של הבית, אני משתמש בכישורים האישיים שלי כדי לעזור לה ואני גם עוזר במועדון עמך בבאר שבע במה שאני יכול. בקורונה בהתחלה שמרנו על קשר מרחוק אבל אז קיבלנו אישור לעשות ביקורים, החשיבות של הביקורים של ניצולי השואה היא עצומה. אם אני לא אבקר אותה היא נשארת לבד, הביקור הזה מייצר עבורם שיח, קשר טוב ותחושה שאין בדידות".
אתה בעצמך בן לניצולת שואה, תרצה לשתף בסיפור המשפחתי?
"אמא שלי הייתה ילדה בשואה, ממשפחה של שבעה אחים ואחיות ושני הורים נשארו בחיים היא ואמה שלה. הם גרו בעיירה קטנה מצפון לוורשה בפולין, וכל אחד התגלגל אחרת ולא שרד. אמא שלי הייתה כילדה בגטו וורשה ואז העבירו אותם לגטו לודווישן, יש לה סיפור בריחה מיוחד. היא הייתה רק בת חמש וחצי אבל החליטה שהיא רוצה לחיות, לקחה את אחותה הגדולה ואמרה לה בואי נברח, הן הצליחו לצאת מהגטו, זחלו בשדה כמה שעות עד שהגיעו לפרטיזנים. היא הייתה עדה לאונס אחותה על ידי איכר פולני שהיה ביער... בהמשך הן העבירו אותה לאחוזה בה אמא שלה עבדה והחביאו אותה בבור. יום אחד היא רצתה לצאת החוצה לשחק עם ילדה שראתה וכך המחבוא התגלה. היא חיה בהמשך בבית הקברות היהודי בוורשה, בתאי שירותים בתחנת הרכבת... עד שסבתא שלי הצליחה להכניס אותה לבית יתומים, בעזרתה של שותפה של יאנוש קורצ'אק, היא הייתה עם חזות נוצרית וככה ניצלה. אמא שלה מצאה אותה אחרי המלחמה ואז הן עלו לארץ בשנת 1956".
השבוע ציינו את יום הזיכרון לשואה, איך היום הזה עבורך גם כמתנדב וגם כבן לניצולת השואה?
"זה יום כבד בשבילי, אני לא עובד ביום הזה כבר שנים, אני מתייחד עם הזיכרון, רואה תכניות, קורא ספרים בנושא. אני גם נותן עדויות לסיפור שלי ושל המשפחה של אמא שלי, יש קבוצה של 'דור שני' בעמך בה אנחנו עשינו תהליך כתיבה של הסיפור שלנו. הפצע הזה לא נרפא, הוא עבר מאימא אליי, הוא כואב בכל יום. לא חשבתי שזה יהיה ככה כשהייתי ילד אבל זה הפך להיות חלק משמעותי מהחיים שלי בתור דור שני, זה פצע פתוח. יצא לי ללוות בעבר משלחות נוער לפולין וזה היה מאוד משמעותי, זה המריץ אותי לחפש את הסיפור של המשפחה שלי גם כן".
מה החשיבות בעיניך של עשייה למען האחר ועזרה לקהילה?
"זה עולם שלם בפני עצמו בחיים שלי, מלבד ההתנדבות בעמך אני מרכז בקיבוץ שלי את צוות האחריות החברתית, מוביל התנדבויות, אני גם במג"ב בתור מתנדב במדים, בקיבוץ יש לנו המון עשייה למען החברה הישראלית. אם זה גרעין צבר שקולט חיילים בודדים ועוד פרויקט שאני גאה בו שהקמנו בית לבעלי צרכים מיוחדים בתוך הקהילה. באופן כללי הנתינה נותנת לנו יותר מאשר אנחנו נותנים לאחרים, הנתינה היא חלק חשוב בתרבות היהודית, משהו שאנחנו עושים למען החברה שאנחנו חיים בה. חשוב לתת למען האחר, כל אחד שנותן גם עוזר למישהו אחר אבל גם פותח מקום אליו עצמו, זו תחושה של משמעות, רצינות, עשייה טובה, אני מרגיש שאני מקבל יותר מאשר אני נותן".
קו פתוח - "עמך" בטלפון: 1-800-27-66-55
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
