צל"ש השבוע: ד"ר אורי גלנטה

הצוותים הרפואיים עובדים בתקופה האחרונה מסביב לשעון בכדי לסייע לכולנו גם בימי שגרה וגם במלחמה בנגיף הקורונה. השבוע נחלק את 'צל"ש השבוע' לצוותים הרפואיים במרכז הרפואי סורוקה שעושים כל שביכולתם על מנת להציל חיים 24/7, ונפרגן לד"ר אורי גלנטה, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ פנימי ובמחלקה פנימית א' במרכז הרפואי סורוקה.

ד"ר אורי גלנטה, בן 46 ואב לארבעה, כיום גר בקיבוץ משמר הנגב. הוא נולד בבאר שבע להורים סטודנטים, גדל באשקלון ואחרי הצבא חזר לבירת הנגב ללימודי הרפואה. כיום הוא רופא בטיפול נמרץ במרכז הרפואי סורוקה ועובד יחד עם עמיתיו ללא הפסקה כדי לסייע לתושבי הנגב. שמענו ממנו על תקופת הקורונה, על האתגרים והקשיים, החששות מגל הדבקה שני ועל הרגעים המרגשים במסגרת תפקידו.

"בבית החולים היתה זו תקופה מורכבת הדורשת התארגנות ושינוי מחשבתי. אנו הרופאים המורגלים לשבת לצד מיטת החולה ולהחזיק את ידו נאלצים כעת לבצע את רוב הטיפול מרחוק דרך מסך טלוויזיה", סיפר ד"ר גלנטה ל'באר שבע נט', "כרופא טיפול נמרץ, אני מקפיד בימים כתיקונם לשבת לשיחה יומית עם משפחות החולים, להסתכל בגובה העיניים, לספר, לתמוך, לעזור ולנחם. כעת השיחה היא שיחת וידאו טלפונית". הוא משתף כי בזמן שהיה בעבודה בבית החולים בת זוגתו, ליאת, הייתה זו שנשארה בבית עם הילדים וטיפלה בשתי בנותיהם הקטנות, "בעיני היא הגיבורה האמיתית".

מה המקרה הכי מאתגר שהתמודדת איתו בקורונה?

"כרופא טיפול נמרץ אני מורגל למקרים קשים ומאתגרים. עם זאת העבודה תחת המיגון גורמת  לכל פעולה להיות קשה יותר, תחת המיגון חם מאוד. ביצוע פעולות סטריליות מורכבות כמו חיבור חולה למכשיר אקמו (הדורש החדרת צנתרים גדולים עד ליבו של החולה) או החייאה ממושכת גורמות לקושי פיזי לא פשוט".

יש לא מעט חששות מגל הדבקה שני, איך מתכוננים אליו, מה אתה ממליץ לציבור לעשות?

"נגיף הקורונה הוא כאן ויישאר כאן. החוכמה היא לחזור לחיי שגרה עד כמה שניתן אך זאת יחד עם הקפדה על אמצעי זהירות. עטיית מסיכה, הימנעות מהתקהלות של אנשים רבים ואחריות אישית על בידוד עצמי במידה ומרגישים לא טוב, הם אמצעי הזהירות החשובים ביותר".

במסגרת התפקיד אתם חשופים לא פעם לחולים ועומדים בפני סכנת הידבקות, האם מבחינתך אין פחד להידבק ברמה האישית? 

"התפקיד שלנו כצוות רפואי הוא לעזור ולטפל באנשים. לפעמים הדבר דורש סיכון עצמי. אנחנו חיים בצל הסיכון הזה כל הזמן לא רק בימי הקורונה. אנו בסורוקה נוקטים בכל האמצעים הנדרשים כדי לשמור על בטיחות הצוות המטפל ולהגן עליו. עם זאת ההד התקשורתי סביב הקורונה אכן משפיע. אני גאה מאוד בצוות שלי שחלקו מורכב מאנשים עם מחלות רקע וגורמי סיכון לפתח מחלה קשה. למרות זאת הם עבדו ללא לאות בתך המחלקה המזוהמת בלי תלונות, בלי נסיון להתחמק".

"ממשיכים להגן על בריאות תושבי הדרום"

לא פעם התמודדו הצוותים בסורוקה עם מקרים קשים ועם שלל אתגרים, אך חלק מהרגעים בבית החולים הצליחו לרגש לא פעם את אנשי הצוות. "לאחרונה נפטר לצערי, במחלה איש קשיש שסבל גם מקורונה. המציאות החדשה אינה מאפשרת לבני המשפחה להיפרד מאהובם כפי שאנו מאפשרים בימים רגילים. למרות זאת אפשרנו לבנו להיכנס למחלקה תחת אמצעי מיגון, לשבת ולהחזיק את ידו", סיפר ד"ר גלנטה, "אשתו של החולה היתה מאושפזת גם היא במחלקה חולת קורונה בעצמה, והיינו צריכים לספר לה שבעלה איתו היא חיה עשרות שנים עומד למות... התמונה של האישה היושבת ליד בעלה, הבן המחזיק את ידו של אביו ושני בנים נוספים צופים במסכי הטלוויזיה באביהם הגוסס ובוכים העלתה דמעות בעיני".

אתה מרגיש שמשבר הקורונה גרם לציבור להעריך הרבה יותר את העשייה של הצוותים הרפואיים ואנשי בית החולים? 

"המשבר גרם לציבור להבין ולהפנים שוב, שצוותים רפואיים עובדים בתנאים מאתגרים, כמו למשל מחסור במיטות טיפול נמרץ בארץ ולמרות זאת יעשו כל שביכולתם על מנת לעזור לכל מי שנזקק בכל שעה ביממה מתוך אהבה ושליחות. עם זאת אני יודע שהזיכרון הציבורי הוא קצר וכבר חזרו לצערי תופעות של אלימות נגד צוותים רפואיים".

מה היית רוצה להגיד לכל עמיתייך בסורוקה או לתושבי באר שבע שקוראים את הכתבה?

"לתושבי באר שבע אומר: המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה על כל אנשיו, עושים הכל וממשיכים להילחם ולהגן על בריאותם של תושבי הדרום ותושבי המדינה בכלל. מאחורי כל רופא ואחות עומדים עשרות אנשי צוות טכני, מחשוב, משנעים, עובדי מעבדה ועוד... כולם עבדו ועובדים לילות כימים למענכם. לעמיתי בבית החולים אומר:  תודה".