צל"ש השבוע: אלבז אמנה אחמד
16.10.20 / 11:24
היא לא האמינה שחודשיים אחרי שהתחילה לעבוד כאחות במחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי סורוקה, תגיע הקורונה ואיתה אתגרים רבים על בסיס יומיומי. צל"ש השבוע הולך לאלבז אמנה אחמד אחות במיון!
"התחלתי את החיים המקצועיים שלי במחלקה לרפואה דחופה בסורוקה וחודשיים אחרי התחילה מגפת הקורונה. זו תקופה לא פשוטה, עם סיטואציות לא מוכרות, מצב חדש שבהתחלה היה מורכב לכלל הצוות להתמודד אתו", כך סיפרה ל'באר שבע נט' אלבז אמנה אחמד, אחות במיון במרכז הרפואי סורוקה, "הייתי צריכה ללמוד הכל בקצב מאוד מהיר, כדי שאוכל לעבוד באופן עצמאי, בכל אגפי המיון, במיון הנשימתי, שאליו מופנים כל החשודים בקורונה וגם בקבלת חולי קורונה מאומתים. זו תקופה מאתגרת ביותר".
צל"ש השבוע של 'באר שבע נט' הולך לאלבז אמנה אחמד, אחות במיון בסורוקה, בת 23 מכפר תל שבע בנגב, בעלת תואר ראשון בסיעוד מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, ולכלל הצוותים הרפואיים במרכז הרפואי סורוקה! אלבז אמנה אחמד עובדת במחלקה לרפואה דחופה וגם במיון הנשימתי במחלקת הקורונה, כשהיא עושה כל שביכולתה לעזור לכל המטופלים.
"אני עובדת לא מעט משמרות במיון הנשימתי (קורונה), אבל לא אשכח את המפגש הראשון שלי עם חולה קורונה. מתחת לחלוק הכחול הזעתי והתנשמתי יותר מהמטופל עצמו. לא פחדתי שאני אהיה חולה, אלא דאגתי שאני לא אדביק חלילה את הוריי. אחרי עבודה ממושכת ותרגול, ידעתי שעם מיגון נכון, הקפדה ועבודה על פי ההנחיות, אין לי ממה לחשוש", היא סיפרה, "בזכות הצוות המקצועי והמלוכד במיון סורוקה, העזרה, התמיכה והעידוד אחד של השני, הצלחנו עד כה להתמודד עם כל השינויים הדינמיים באופן מרשים, ונמשיך לעשות זאת בעזרת השם".
בתפקיד שלכם חשוב הקשר האישי עם המטופלים?
"חלק מאוד משמעותי בתפקיד שלנו הוא יצירת קשר ושפה משותפת עם המטופל, במיוחד במיון! נכון שאנחנו פוגשים אינספור מטופלים, אבל עדיין, כל מטופל חושב, ובצדק, שהוא הכי חשוב כרגע ושהבעיה שלו היא הכי דחופה, במיוחד במיון שמדובר ברפואה דחופה. זמני השהייה הקצרים ביותר בארץ הוא במיון סורוקה, המוביל במדד זה כבר מספר שנים למרות שישנם מטופלים החושבים אחרת. הצוות שלנו עושה את מירב המאמצים על מנת להבין את המטופלים, להכיל אותם ולהעניק להם יחס מכבד ומקצועי. כשלפעמים שתי מילים יכולות להפוך עולמות. בעיני קשר עם המטופלים מאוד חשוב למהלך הטיפול. אני יוצרת קשר עם רוב החולים שאני פוגשת, לא אישי, אבל קשר שיספק מענה לצרכים שלהם באותו זמן נתון. משתדלת לגשת מיד למטופלים ולהציג את עצמי, כדי שתהיה להם לפחות כתובת שיפנו אליה, וכדי שלא ירגישו לבד".
צוותי המיון מתמודדים עם לחץ רב במשמרת ומקרים לא פשוטים שמצריכים טיפול דחוף. ספרי על העשייה במיון
"במחלקה לרפואה דחופה אנו עובדים לפי רמת דחיפות. חדר המיון בסורוקה הוא הגדול בארץ ונותן מענה לאוכלוסייה גדולה ומגוונת. לא מעט פעמים אני פוגשת מטופלים שמגיעים לקבל טיפול במיון שאינם מבינים שישנם מקרים עם רמת דחיפות גדולה יותר. הם חשים תסכול שלא בצדק, משום שלכל בעיה איתה פונים למיון יש דרגות חומרה ודחיפות רפואית שונה ועלינו לתת מענה מידי על פי רמת החומרה. יש לנו אחריות על כל המטופלים ועלינו לדאוג לכולם אך לעשות את זה נכון ועל פי מה שנדרש. יש משמרות מאוד עמוסות עם מקרים מאוד מורכבים. יש משמרות שבהן אני לא מספיקה להכין משהו לאכול או לשתות כי המטופלים עומדים לנגד עיני.
את מרגישה שיש הערכה לעבודה שלכם?
"כשמטופל או בן משפחה מפרגן על עבודתי זה מחזק אותי ואני מעריכה את זה מאוד, כיף לדעת שיש מישהו שמעריך את מה שאנחנו עושים. כמה דוגמאות ממה ששמעתי בשבוע האחרון שאנשים אמרו לנו למשל: "וואי וואי כמה קשה אתם עובדים, שהאל יברך אתכם כדי שתוכלו להמשיך לטפל בעוד אנשים", "אתם עובדים מכל הלב". במיוחד בחדרי בידוד, לשם אני מגיעה תמיד אפילו אם לא נדרש כדי לוודא שהכל בסדר. למרות העומס המטורף במיון, מילה אחת של הערכה, הופכת לי את כל המשמרת ונותנת לי פוש, אני נושמת עמוק, אומרת תודה וממשיכה בכל הכוח עם מוטיבציה מאוד גבוה".
מה היית רוצה להגיד לכל עמיתייך בסורוקה או לתושבי באר שבע שקוראים את הכתבה?
"מילה טובה אף פעם לא תזיק, הן מהצד של המטפל והן מהצד של המטופל. לעמיתי בסורוקה, ובכל בתי החולים, אני יודעת שאנחנו עובדים מאוד קשה! חשוב שנהיה שלמים עם עצמינו, שאנחנו עושים את העבודה כמו שצריך ושנהיה תמיד מספר 1".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
