יוזמה מקומית: הפודקאסט המהפכני שישמיע את קולם של שורדי השואה מזווית אחרת

בכל שנה מחדש עולים לכותרות הנתונים המקוממים שמצביעים על הזנחת שורדי השואה בישראל. על פי נתוני המדד לשוויון חברתי, נכון לינואר 2022, חיים בישראל כ- 165,800 שורדי שואה, כאשר 45% מהם חיים בתחושה של בדידות וריחוק חברתי במשך רוב הזמן, זאת על אף שכ-60% מציינים שהם נפגשים עם בני משפחתם לפחות פעם בשבוע. המשמעות היא שכ- 75,000 שורדי שואה סובלים מבדידות יומיומית. הבדידות משפיעה על חייהם של השורדים ומקשה עליהם פיזית ונפשית, היא מהווה אתגר משמעותי בקרב קשישים בכלל, וגוברת בקרב השורדים לאור הטראומות אותן הם נושאים מהעבר.

תחושת הבדידות של שורדי השואה מצטרפת לשורה של אתגרים כלכלים ובריאותיים איתם הם מתמודדים. כמו כן, 25% משורדי השואה בישראל חיים מתחת לקו העוני. לאור הנתונים הקשים הללו, תוכנית "בוחרים מחר לעד" מפעילה מספר תוכניות שמטרתן לתת מענה עבור השורדים, במסגרתה החל פרויקט מהפכני ומיוחד- פודקאסט "שלייקעס", רעיון שהגו 5 מלגאיות בתוכנית, שמטרתו לייצר פודקאסט שישמיע את קולם המשותף של הצעירים והמבוגרים שורדי השואה- יחד.

"יש מקומות שנתפשים כ'לא פוטוגניים' בחברה שלנו, בעיקר בעידן המפולטר בו אנחנו חיים. הפרויקט הזה בא לשים במרכז הבמה ובקדמת המיקרופון את האנשים שבזכותם אנחנו פה וראוי שיישמע סיפורם. בקולם, לכולם". מספרת חן חיימוביץ', בין יוזמות הפרויקט, בריאיון לבאר שבע נט. "יזמנו את הפרויקט הזה יחד מתוך מחשבה לקרב את קהילת שורדי השואה בבאר שבע לקהילה הסטודנטיאלית. רצינו לצאת מהמקום המסורתי שבו אנחנו הצעירים מגיעים רק כדי לשמוע את הסיפור העצוב והקשה של השורדים, אלא לקחת אותו למקום של השראה. אנחנו מבינות שיש לשורדי השואה סיפורים אנושיים מרתקים, יש להם הרבה מה ללמד אותנו הדור הצעיר. הרעיון היה להפגיש את הדורות באופן שכל הצדדים נתרמים ממנו".

מאיפה הגיע הרעיון?

"כחלק מהמלגה שלנו, אנחנו מלווים ומצוותים באופן אישי לשורד או שורדת שואה. עם הזמן הבנו עד כמה האנשים האלה הופכים להיות משמעותיים עבורנו יותר ממה שאנחנו משמעותיים עבורם. כשהבנו את זה, רצינו לצאת מהקירות המתקלפים ומתחושת ההתנדבות, ולא לדבר רק על סיפורי הזוועה. רצינו להפוך את זה, לשים אותם במקום של חוזק. כך נוצר הרעיון הזה של "פודקאסט שלייקעס", לייצר משהו יצירתי, רלוונטי, בתוך פלטפורמה שמעבירה קול של מישהו ומספרת את הסיפור שלו בדרך אחרת".

מהו התהליך שעוברים המשתתפים בפרויקט?

"לאורך הפרויקט מתקיימים 7 מפגשים, כאשר כל מפגש קורה פעם בשבועיים. במהלך המפגשים מגיעה נעמי צורף, מנחת סדנאות כתיבה ומובילה את המפגשים. המטרה שלנו היא שיעלו על השולחן סיפורים גם מהסטודנטים וגם משורדי השואה, והם יפגשו במקום שבו נוצר סיפור. הסיפורים שיעלו לחדר יעלו בכל פעם בנושאים שונים, בהתאם לתרגילי הכתיבה, ואלו יביאו לתוצר שיהיה בצורת פודקאסט.

עדיין לא קבענו בדיוק את הנושאים מכיוון שיש משמעות מאוד גדולה לדרך, לקשר שנוצר בין האנשים, אנחנו בונים את הקשר הזה באמצעות הכתיבה. בכתיבה ואומנות לפעמים יוצאים דברים שהם "בין המילים", והם הדברים החשובים והמעניינים שאנחנו מחפשים. הפודקאסט לא מתוכנן לגעת באופן ישיר בסיפור השואה או מלחמת העולם השנייה, אבל אנחנו מבינים שזה חלק גדול מאוד מהמהות של האנשים האלה, והמכנה המשותף של מי שנמצא שם. אבל לצידו- יש את מי שהם.

הרבה פעמים אנחנו מדברים על לזכור ולא לשכוח, על כל מיני סיסמאות מאוד גדולות, אבל בסוף כשאתה מסתכל בעיניים של בן אדם ושומע את סיפור חייו בלי שזה ממוקד למשהו ספציפי, דווקא זה מה שפותח פתח לכל הסיפורים האמיתיים, על אנושיות שלא הייתה ועל אנושיות שכן יש עכשיו".

ספרי על החוויה האישית שלך מאז שהתחיל הפרויקט

"עד עכשיו היו שלושה מפגשים, נראה שהמשתתפים מאוד מאוד מתרגשים, יוצאים מלאי תחושה אחרת- של משהו שהוא באמת חוויה. המפגש הזה מפגיש בין שני קבוצות גיל משני קצוות של החיים, כאלה שלקראת החלק המשמעותי בחיים שלהם וכאלה שבחלק שאחרי, כשכולם ניגשים לכתיבה יש קסם שקשה להסביר אותו.

היה לנו חשוב לעשות משהו שהוא תהליך, לא מפגש אחד, אלא מסגרת, כמו חוג. משהו שכולם יכולים לתרום בו וכולם באים להיות משמעותיים, מה שכולם יגידו בו יהיה מעניין ויהיה אפשר להוציא סיפור גדול מכל הסיפורים הקטנים יחד".

למה הרגשתן את הצורך לשמוע את הסיפורים מזווית אחרת?

"אני מרגישה שהאנשים האלה סללו עבורנו את הדרך. אנחנו יכולים לשאוב מהם הרבה השראה והם יכולים לתת לנו המון בכל מה שקשור בראיית החיים שלהם, בחוזק שלהם, ביכולת לשרוד דברים שאי אפשר להעלות על הדעת. אני מרגישה שלהיות יחד איתם, להסתכל להם בעיניים, זה מעצים אותי כבן אדם, יהפוך אותי לטובה יותר. כשאנחנו בוחרים לשמוע פרק בפודקאסט זה לא כמו רדיו, יש פה עניין של בחירה ספציפית בתוכן מסוים, אנחנו עושים את זה מתוך מחשבה להעשיר את עצמנו במשהו. אני מודה על הזכות להקשיב למה שיש להם לומר, הרבה מאיתנו זקוקים לדבר הזה כדי להיכנס לפרופורציות ולהיות אנשים יותר טובים במדינה שלנו, שהיא גם ככה מטורפת".

איך עושים את הפודקאסט בפועל?

"המפגשים הראשוניים עוסקים בכתיבה משותפת של שורדים וסטודנטים שמחולקים לזוגות, הקטעים שנכתבים מתגבשים לקטעים שמעובדים יחד והופכים בסוף לפודקאסט שיוקלט על ידי השורדים עצמם, יחד עם הסטודנטים. יצרנו שיתוף פעולה עם רדיו BGU בהובלת ד"ר בוזי רביב, והוא מיד לקח על עצמו לסייע לנו בנושאים הטכניים, ההקלטה והעריכה".

"לא חשבתי בחיים שלי שאני אשתתף בכזה פרויקט". מספר פאול קינן, שורד שואה ומשתתף בפרויקט בריאיון למערכת באר שבע נט. "אני מאוד שמח שהסכמתי להשתתף. זה פתח לי חלונות חדשים שלא הסתכלתי דרכם אף פעם. לא חשבתי שאני יכול לעשות דבר כזה או שאני יכול להשתתף בדבר כזה, כי הייתי בן אדם די סגור, אני מרגיש שזה עזר לי להיפתח".

מה עזר לך להיפתח? ואיך המפגש עם הצעירים גורם לך להרגיש?

"האופן שבו עשינו את זה, ממש ישבנו ולקחנו נושא, כתבנו עליו וחשבנו יחד איך נספר אותו. זה היה מאוד מעניין.

הקשר עם הצעירים נותן לך חיים אחרים. יש לי הרבה חוגים עם אנשים מבוגרים, ואת יודעת, מה שאנחנו מדברים זה רק על דברים של זקנים. כשבאים סטודנטים וסטודנטיות צעירות זה נותן לנו אווירה כאילו אנחנו לא כל כך זקנים, אנחנו יכולים לשבת ולדבר איתם על נושאים, לפתח שיחות שלא חשבתי שאני אוכל לפתח בגיל שלי.

כשאתה זקן ופוגש רק אנשים זקנים אתה מאוד עצוב ואלו החיים. כשאתה פוגש אנשים צעירים ויושבים ביחד, זה נותן לך חוויה משמחת. אני בכל אופן הייתי מאוד מאושר. זה נותן רצון לחיות. הצעירים לא מסתכלים עלי מלמעלה, הייתי מבסוט עד הגג ואני נורא מחכה לזה".

"בוחרים מחר לעד"

התכנית בוחרים מחר לעד, המופעלת ע"י הסוכנות היהודית מזה כ-10 שנים, ופועלת בשותפות קרן היסוד, מפעל הפיס, פדרציית ברוורד, קרן אוברשל, עיריית ב"ש, הקרן לרווחת ניצולי שואה וארגון "עמך" , ליצירת רשת קהילתית צעירה מובילה, יוזמת ומשפיעה הפועלת בקרב ולמען שורדי שואה. ייחודה של התכנית הוא בהיותה נותנת מענים כוללנים לשורדי השואה.

מיום היווסדה, מייצרת "בוחרים מחר", תהליכי שינוי חברתי בקהילות רבות ברחבי המדינה ובפריסה ארצית רחבה. התכנית מגבשת קבוצות סטודנטים המייצרות למשתתפיה תחושת שייכות משמעותיות, מחזקת תודעה חברתית, מעודדת אחריות אזרחית ומציידת את משתתפיה בכלים מעשיים לאזרחות פעילה במהלך הלימודים ובסיומם. לתכנית מעל ל- 1,300 בוגרים ברחבי הארץ.