המיזם למען עובדות הניקיון: "נשים בדואיות מכפרים לא מוכרים נהיות מנהלות"

קואופרטיב הניקיון הוקם בשנת 2017, כאשר קבוצה של צעירים ניסו למצוא שרותי ניקיון בגבעת חביבה לצורך סמינר שהתקיים במקום, והבינו שיהיה עליהם לעבור דרך חברת הקבלן בכדי לספק את השירות. מכאן נולד הרעיון של הקמת מיזם שהוקם כאלטרנטיבה לתופעת הניצול של חברות הקבלן בענף הניקיון. הקואופרטיב מציע לעסקים ומוסדות אפשרות חדשה של התקשרות עם גוף שמקדם אחריות חברתית ותאגידית, מאפשר העסקה הוגנת ובעיקר אי ניצול ורמיסת זכויות של העובדות. "שמענו מעובדות רבות שלנו כיצד קבלנים ניצלו אותם" שיתפה ענבר מרציני. "לא שילמו להן זכויות מלאות כחוק, כמו קרן פנסיה ושעות נוספות - ניצלו את היותן נשים מוחלשות. והקואופרטיב קם ואומר לא עוד".

ענבר, ספרי לנו על תחילת הדרך

"בתחילת הדרך היה לא קל לרכוש את אמונם של הלקוחות, כיוון שזה שוק קשה ודרוש ניסיון ומספר רב של עובדות. הלקוחות אהבו את הרעיון, אבל חששו מהיישום שלו בתוך ענף שהוא קשה ומשברי ותהו איך נצליח לתפעל את הארגון עם האג'נדה החברתית שבתוכו. עם הזמן עבדנו קשה מאוד שלקוחות הראשונים ירכשו את אמוננו והקואופרטיב הלך וצמח".

ענבר הצטרפה לקואופרטיב הניקיון בחודשים האחרונים. לפני כן עבדה בכנסת כיועצת פרלמנטרית, אבל משהו בתוך עמקי נשמתה חיפש משהו אחר. בעיקר כזה שיעניק לה משמעות. "הבנתי ששינויים גדולים בחברה מתחילים מלמטה למעלה" שיתפה בחן. "ולכן הבנתי שאני צריכה לחפש ארגון שדוגל במודל הזה. אז פגשתי את הקואופרטיב והבנתי  שיש כאן הזדמנות למשהו גדול".

מתי בעצם  נושא תעסוקה הוגנת בענף הניקיון הנצלני וקידום מוביליות תעסוקתית וחברתית לנשים תפס את חייך?

"הנושא של תעסוקה הוגנת עבור נשים בענף הניקיון תפס אותי לראשונה באוניברסיטה בשנת 2016, שהתחלתי להתעניין במאבק של נשים להעסקה ישירה ולהבנת הזכויות שלהן. זה משהו שעשה הרבה רעש באוניברסיטה שבה למדתי באותה תקופה ועורר זעם והפגנות של עובדים שקיבלו תמיכה מהסטודנטים ולא מסגל האוניברסיטה. רוב הנשים מגיעות לעסוק בניקיון מחוסר ברירה. אלו לרוב נשים מוחלשות שלעיתים לא יודעות עברית ולא יכולות לעמוד על הזכויות שלהן. עובדת ניקיון שנכנסת למעגל העבודה כנראה מעולם לא תעזוב את המקצוע או תלך לעבוד בענף אחר שאין לה צורך בהשכלה או כישורים מיוחדים. הקואופרטיב מבקש לשבור את המעגל הזה, גם על ידי כך שהעובדות עצמן הן הבעלות של הקואופרטיב".

מה הכוונה?

"תחשבי איזה צעד חסר תקדים זה שעובדת ניקיון היא הבעלים של העסק, ושנית שהיא מקבלת כלים, קורסים וסדנאות לפיתוח המיומנויות שלה כמו עברית מחשבים פיננסים וכו'. הנשים האלו לראשונה מתנסות במיומנויות שהן לעולם לא נתקלו בהן והכל בזכות הקואופרטיב. הן לומדות לנהל את עצמן, להתעסק עם כסף, מיומנויות תקשורת ועוד ועוד וזה מדהים. כנראה שאף מעסיק לא היה מעניק להן את הכלים האלה, ופה הערך שלנו כמקום עבודה שמיצר מוביליות חברתית".

מה למשל שמעת ולא קיבלת?

"שמעתי על נשים שעובדות בענף  10-15 שנה וכל פעם שהתחלף קבלן, הייתה משתנה להן המשכורת והיו מוחקים להן ימי מחלה. אחרות סיפרו שהקבלן בתלוש הראה שהפריש להן לפנסיה, אבל בפועל הן לא קבלו כלום. לצערי גם שמעתי על עובדות שהוטרדו על ידי הקבלן שמעסיק אותן  -  נשים שיפחדו להתלונן מחשש לאי הגנה משפטית ולאובדן מקום העבודה. בענף אין יציבות, העובדים נמצאים בסכנת החלפה בכל עת מה שמשפיע על רמת היציבות התעסוקתית. "כיוון שמדובר במקצוע שרובו נשים -  35% מעובדי הניקיון בישראל הם גברים ו- 65% הן נשים. נשים מוחלשות נוטות להיות פגיעות יותר מגברים ולכן הן בסכנה גבוהה יותר לניצול מצד המעסיק".

עוד הוסיפה ענבר: "בדרך כלל, המנקה במקום העבודה שלה שקופה -  לא שואלים לשלומה, לא מתעניינים בסיפור שלה, בחלומות שלה, ובדרך כלל העובדות מגיעות מרקעים מוחלשים והן לא תמיד מאמינות ביכולתן לשנות את  גורלן".

והן ופונות לעבודת ניקיון בלית ברירה?

 "מקצוע הניקיון הוא קשה ואינטנסיבי. נשים לרוב מגיעות אליו מחוסר ברירה ואישה שמתחילה במקצוע ספק אם תמצא לעצמה מוביליות תעסוקתית מבחינת השכר והתפקיד. הקואופרטיב מלמד את הנשים שלנו שאפשר לחלום ושגם הן מסוגלות להתפתח לתפקידי ניהול בתוך הקואופרטיב, והמודל שלנו מוכיח את עצמו. רבע מהנשים מתקדמות בתוך הקואופרטיב לתפקידי ניהול כמו ראש צוות, מפקחת, מנהלת הכשרות וכו'. כך הנשים לומדות שגם הן יכולות ללמוד ולהתפתח, והקואופרטיב מעניק להן את ההזדמנות והכלים לעשות זאת".

מדוע החליטו לפתוח סניף גם בבאר שבע?

"לאור ההצלחה של שני הסניפים שלנו באזור פרדס חנה וירושלים, הוחלט לפתוח סניף באזור באר שבע וגם בכדי לענות על הביקושים הגדולים של הענף. בכל רגע נתון חסרים 50,000 עובדי ניקיון, והקורונה הזכירה לנו עד כמה ניקיון והיגיינה הם חשובים במקום העבודה. סניף הנגב של הקואופרטיב הוקם בשיתוף עמותת ינאביע (בערבית: נביעות) שהוקמה מתוך חזון לקידום החברה הבדואית כדי שתהווה מנוע צמיחה משמעותי בנגב".

מה הנשים שמחפשות תעסוקה צריכות לדעת כשהן מגיעות לסניף?

"מי שמחפשת עבודה אצלנו צריכה לדעת שהקואופרטיב היא פלטפורמה לשינוי החיים שלה. מי שרוצה להתנסות בעבודה בניקיון תוך שהיא חלק מקהילה תומכת וצומחת שתעניק לה כלים לגדול. זו הזדמנות מעולה בשבילה להצטרף. חשוב לנו שתהיה נכונות גבוהה ומוטיבציה מצד אותה עובדת להיות חלק מהדבר הזה כיוון שאנחנו משקיעות המון בנשים שלנו".

האם כבר יש דרישה לעבודה מהמגזר הבדואי? האם הן חוששות לבוא בגלל שעברו ניצול תעסוקתי והאם קשה להן לקבל את זה שגורלן יכול באמת להשתנות?

"יש דרישה לעבודה מהמגזר הבדואי, רק 26% מהנשים הבדואיות מועסקות וזה נתון מטורף. הנשים שמגיעות בדרך כלל סבלו הרבה מההעסקה עם הקבלנים וכשהבינו שיש אלטרנטיבה אחרת הן קפצו על המציאה. העבודה בניקיון היא קשה מאות ואינטנסיבית. בקואופרטיב אנו דואגות שהנשים שלנו יקבלו את מרב הזכויות שמגיעות להן ואף מעבר, כך שהתגמול עבורן מאוד משתלם בנוסף להכשרות ליווי האישי והקורסים שהן מקבלות. הרבה לא יודעים, אבל לענף הניקיון יש צו משפטי - צו ההרחבה שיאפשר קיום בכבוד ותנאים מורחבים לעוסקים בענף".

תכירו את חוריה אבו ג’בר, מרהט, מנהלת שיתופית בקואופרטיב הנשים "אמל", שלא חשבה בחייה שהיא תהיה יום אחד מנהלת, אבל התשוקה לקידום ושינוי חברתי תמיד בער בה. "מדובר בתפקיד המעורר הערכה ותמיכה רבה, אך גם מלווה באתגרים חברתיים ותרבותיים" שיתפה חוריה. "כך למשל, להיות מנהלת שהיא גם מוסלמית בדואית גאה, אמא, וגם אוזן קשבת ותומכת לנשים שאני מלווה, דורש איזון מתמיד".

האם נשים בדואיות מחפשות עבודה או שאוסרים עליהן?

"כיום יותר נשים בדואיות משתלבות בשוק העבודה, מתוך רצון לעזור בפרנסת המשפחה או לשבור את גבולות המסורת. במסגרת הליווי וההעסקה הניתנים על ידי העמותה, אני פועלת כדי לעזור לנשים להפיק את המיטב מהיציאה שלהן לעבודה. העמותה מעניקה להן כלים לצמיחה אישית ומקצועית – קורסים בעברית, מיומנויות מחשב, התנהלות פיננסית ומגדר".

הקואופרטיב מעניק להן כלים לצמיחה אישית ומקצועית?

"בזכות התהליך שהן עוברות, מתקדמות הנשים לתפקידי ניהול ואפילו יוצאות ללימודים –  אילו נשים שמגיעות מאר שבע ומהסביבה".

עד כמה הן פסימיות שיוכלו ללמוד ולהצליח ובעיקר להגיע לתפקיד של מנהלות?

"אחד הגורמים המרכזיים להצלחת התהליך הוא בניית אמון בין הצוות המלווה לבין העובדת עצמה. האמון הזה הוא הבסיס שמאפשר לנו לסייע להן, והצלחת התהליך תלויה במידה רבה בכמה העובדת מרגישה שהיא יכולה לבטוח בנו. בנוסף, חשיבות רבה ניתנת להצלחות מצטברות – כאשר עובדת רואה סיפורי הצלחה של נשים אחרות, בין אם בסניף שלה או בסניפים ותיקים של הקואופרטיב, היא מתחילה להאמין שההבטחות שלנו אמיתיות וברות השגה".

איך זה עוזר להן לחלום  ולהגשים תפקיד ניהולי?

"בזכות התהליך, נשים רבות מתקדמות לתפקידים ניהוליים, ואף פונות ללימודים גבוהים. הנשים שמגיעות אלינו הן בעיקר נשים מכפרים לא מוכרים או יישובים לא מוסדרים, הבאות מרקע סוציו-אקונומי נמוך וללא השכלה אקדמית. לכן, בתחילת התהליך הן מתקשות להאמין ביכולת שלהן ללמוד ולהצליח, אך לאחר חשיפה לתמיכה, הכלים והתוצאות החיוביות, הן מתחילות לראות את עצמן במקום אחר – מנהלות, מובילות ומשפיעות".

מה אישה צריכה לעשות אם היא רוצה להצטרף אליכן - למי פונים ומה זה כולל?

לקוחות שרוצים לעבוד עם הקואופרטיב יכולים לפנות אל ענבר מרציני – [email protected]

נשים שמעוניינות לעבוד איתנו יכולות לפנות לחוריה סלים- ‏‪[email protected]

הן יעברו ראיון קבלה ובהמשך יקבלו הכשרות ויוכלו להיות חלק מקהילה מעצימה לומדת ומכילה.