איך להתמודד עם בדידות בגיל השלישי?

בדידות היא תופעה שקיימת כמעט בכל גיל. יכולים לסבול ממנה ילדים ובני נוער, סטודנטים, הורים צעירים, וגם אנשים הנמצאים במיטב שנותיהם, ואולם בקרב בני הגיל השלישי, היא מורגשת הרבה יותר, עד כדי כך שעולה התחושה שקשה לברוח ממנה. הסיכון מוגבר עקב המאפיינים הנקשרים לגיל זה – הילדים שעוזבים את הבית, יציאה לפנסיה וערעור השגרה היומיומית שנבנתה במשך עשרות שנים; אובדן של בני משפחה וחברים שגובר והולך ככל שמתבגרים; אובדן יכולות פיזיות ומנטליות, ועוד.

ב-2019, העריך ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי כמחצית מבני ה-60 ומעלה מצויים בסיכון לחוות בידוד חברתי, וכשליש מהם יחושו בדידות. משבר הקורונה שפרץ לחיינו מאז רק הגביר את הבידוד של בני 60 ומעלה, כאשר הם נשארו בבתיהם ובבתי האבות שלהם כמעט ללא מבקרים, בשל הצורך להגן עליהם מהידבקות במחלה, בעוד היבטים של הבריאות הנפשית נדחקו הצידה.

לבדידות ולבידוד חברתי השפעה נרחבת, לא רק בהיבטים הנפשיים – הם עלולים גם לפגוע בבריאות הפיזית. בכתבה זו, נסקור כמה דרכים אפשריות להתמודד עם הבדידות. חשוב לזכור כי מדובר בבעיה נרחבת המשותפת לאנשים רבים מאוד בעולם ואולי כבר מכך, לגזור מעט נחמה.

מפגשים משפחתיים

הגיל השלישי מתאפיין בהתפרקות של התא המשפחתי – הילדים גדלים ועוזבים את הבית, כשלפעמים הם מתרחקים ממנו מאוד. הם עוסקים בחייהם, בקריירה ובגידול הילדים, ולא פעם מתקשים למצוא זמן לבלות עם ההורים. ואולם, מפגשים רב-דוריים במסגרת המשפחתית יכולים לתרום לכל המשתתפים. הן לנכדים שמבלים עם סבא וסבתא, הן לבני הגיל השלישי שנהנים מחברת הדור הצעיר, וגם לדור הביניים – שזוכה לחזות באינטראקציה בין הוריו לילדיו, וללמד את הדור הצעיר כי יש לכבד, להעריך ולהעניק תשומת לב לבני המשפחה הבוגרים יותר.

אפשר לייסד מסורות חדשות – פגישה שבועית, חודשית או כל מסגרת אחרת, של כל המשפחה באחד הבתים או במסעדה. ואפשר גם להוסיף מפגשים מצומצמים יותר, למשל, בילוי קבוע של סבתא ונכד בבית קפה ובסרט, מנוי לתיאטרון או להצגה שיהווה הזדמנות לבילוי של ההורים וילדיהם הבוגרים, חופשות משפחתיות בישראל ובחו"ל ועוד.

פיתוח תחביבים ורישום לחוגים

היציאה לפנסיה היא במקרים רבים קללה וברכה כאחד. בבת אחת, השגרה היומיומית הקבועה בה הוקדשו רוב שעות היממה לעבודה ולקריירה, נעלמת וכעת עולה הצורך למלא את היום בעיסוקים חדשים. עם זאת, הזמן הרב שמתפנה, הוא הזדמנות להגשים תשוקות ישנות ולהקדיש זמן לעיסוקים שעד כה, לא נמצא להם מקום בסדר היום העמוס.

האפשרויות רבות ומגוונות – לימוד שפה חדשה, התנסות בציור, פיסול ואומנויות אחרות, ריקוד; השתתפות בהרצאות קבועות בנושאים מעניינים; ואפילו חזרה לספסלי האקדמיה. מעבר ל"תירוץ" לצאת בקביעות מהבית ולהיחשף לתכנים מרתקים, כל אלה הם הזדמנות לפגוש חברים חדשים בעלי תחומי עניין דומים.

פעילות פיזית

במיוחד בגיל שבו היכולות הפיזיות שלנו כבר אינן כשהיו – חשוב יותר מתמיד להקפיד על פעילות ספורטיבית קבועה, בהתאם ליכולת. בין אם מדובר בשחייה, הליכה, ריצה, אימון בחדר כושר, יוגה או פילאטיס, שמירה על שגרת אימונים מסייעת לחיזוק הגוף והאטת קצב ההידרדרות, וכמובן, משפיעה לטובה על בריאותנו, פיזית ונפשית.

התנדבות

פעילות חשובה התורמת הן לנו והן לאחרים היא התנדבות. ניתן להתנדב בתחומים רבים מאוד – עם ילדים, עם נכים וקשישים, עם בעלי חיים וגם במסגרות אחרות. התנדבות מהווה הזדמנות לפגוש אנשים אחרים, לתרום מהידע, היכולת והזמן שלנו, כאשר התחושה שהצלחנו להועיל ולתרום לאחרים, מיטיבה גם איתנו ומשפרת את התפיסה העצמית שלנו.

מעבר לדיור מוגן

לאחר שהילדים עוזבים את הבית, לא פעם התחושה היא שהוא גדול מדי; בנוסף, בגיל השלישי, כבר קשה יותר לטפל בתיקונים ובתחזוקה. עבור אלה שאינם מתגוררים במרכז העיר, כל יציאה מהבית לצורך חוג, מפגש חברתי וכו', דורשת מאמץ של נסיעה ברכב או בתחבורה ציבורית. ובנוסף, תמיד קיים גם החשש מפני סיטואציה רפואית בה תידרש עזרה.

מעבר לדיור מוגן מאפשר לשכך רבים מבין החששות הללו. ראשית, בדיור המוגן דרים בכפיפה אחת רבים מבני הגיל השלישי, ומוצעים שם סוגים רבים של פעילויות, חוגים והעשרה, ולעתים גם מתקני כושר הכוללים בריכה – כך שקל יותר להפיג את הבדידות. בנוסף, צוות הדיור המוגן מטפל בכל הדרוש מבחינת המגורים, ואף ערוך לתת מענה מהיר בכל בעיה רפואית.

בשורה התחתונה, בדידות בגיל מבוגר היא אמנם תחושה נפוצה, אך היא אינה גזירת גורל, ויש דרכים להתמודד איתה.