"מבחינת היקף מגרשי הכדורגל בעיר, אנחנו בעידן אחר לגמרי"

הימים בהם נאלצו אוהדי הספורט בבירת הנגב לצפות במשחקי הפועל באר שבע באצטדיון וסרמיל המיושן (שנהרס בינתיים), או לעקוב אחר קבוצת הכדורסל של הפועל באר שבע מנסה להעפיל לליגת העל במשחקי הבית באולם הספורט הצפוף של מקיף ד' בעיר, נראים כמו היסטוריה רחוקה.

בשנים האחרונות נהנות קבוצות הספורט בבאר שבע ממתקנים ברמה הגבוהה ביותר בארץ וזה כולל לא רק את אצטדיון טרנר ואולם הקונכיה, אלא עוד עשרות מגרשי כדורגל, אולמות כדורסל ופארקי ספורט בהשקעה כוללת של כמה מאות מילוני שקלים.

מי שאחראי על התפעול המורכב של כל מתקני הספורט ברחבי העיר הוא אגף הספורט של חברת כיוונים, בראשו עומד מאיר אלפסי, המחזיק גם בכובע של מנהל אצטדיון טרנר.

אלפסי, הוא איש ספורט וותיק עם עבר גם בעולם החינוך, שמחזיק בתואר שני בספורט ותעודה בינלאומית של מנהל מתקני ספורט. בתפקידו הקודמים אלפסי ניהל בהצלחה את אגף הספורט של בית הלוחם בבאר שבע וכן כיהן כמנהל מחלקת הספורט של כיוונים. בעברו אימן במספר קבוצות כדורסל באר שבע ואזור הנגב, ובין לבין עבד כמורה ומחנך בתיכון אשל הנשיא. שלושה חודשים לפני שאצטדיון טרנר פתח את שעריו, נבחר אלפסי באפריל 2015 כמנהלו של האצטדיון, לאחר שגבר במכרז על 21 מועמדים נוספים. כשנה וחצי לאחר מכן, במסגרת תכנית אסטרטגית חדשה שנעשתה בחברת כיוונים, הוחלט כי במקביל להיותו מנהל אצטדיון טרנר, אלפסי יכהן גם כמנהל אגף הספורט. הוא למעשה מנווט את הדברים ממשרדו שבמתחם אצטדיון טרנר, שם בין ישיבה לפגישה, הוא דואג להשקיף באמצעות מצלמות במעגל סגור על כל הנעשה במתקני הספורט המרכזיים של העיר.

טרנר על מפת הכדורגל האירופית

בהתאחדות לכדורגל החליטו לנצל את פגרת הנבחרות במהלך חודש נובמבר והוסיפו שבוע נוסף של פגרת שזרוע, על מנת שבכל המגרשים בארץ אפשר יהיה להשלים את התהליך לפני שהחורף מגיע. בזמן שמרבית שחקני הפועל באר שבע ניצלו את הפגרה הארוכה בנובמבר כדי לנפוש ברחבי העולם לפני חידוש משחקי הליגה, אלפסי וצוות העובדים המסור שלו הזיעו קשה כדי להשלים את תהליך השזרוע באצטדיון טרנר בזמן. "בכל המדשאות בארץ ישנו דשא שמוגדר כ'דשא חם', כלומר, דשא קיצי. כשמגיעה תקופת החורף הדשא הזה מצהיב. לכן עושים שזרוע חורף. התהליך הוא שמקרקפים את הדשא הקיים מבלי לפגוע בשורשים של הדשא הקיצי. לאחר מכן מפזרים זרעים של דשא חורפי ונותנים לדשא תקופת זמן של בין שלושה שבועות לחודש לצמוח, תוך כדי טיפול מאוד מאסיבי של השקייה כדי שהזרעים לא יתייבשו, עד לשלב שהם נובטים", מספר אלפסי ל"באר שבע נט" ומדגיש כי: "התקופה של השזרוע היא קריטית. כשעושים את זה כשעדיין חם בחוץ, הזרעים נובטים בצורה יותר מהירה. אם נכנסים עם התהליך לתקופת החורף כשיותר קר, התהליך יהיה יותר ארוך. כלומר, אם היינו עושים את התהליך בסוף דצמבר, אנחנו לוקחים סיכון שגם בסוף ינואר התהליך לא יושלם בגלל הקור שצפוי להיות בתקופה הזו".

אכן, מי שהגיע לאצטדיון טרנר במשחק הבית האחרון של הפועל באר שבע מול בני יהודה תל אביב, יכול היה להתרשם כי השזרוע עבר בהצלחה. חבל רק ששחקני הפועל באר שבע שרצו על הדשא של טרנר, לא השיגו ניצחון, אבל זה כבר לא בשליטתו של אלפסי ואנשי אגף הספורט העירוני.

אלפסי ואנשיו כבר מתורגלים באופן הטיפול בדשא של האצטדיון, אולם בתחילת הדרך צצו בעיות עם הדשא בסמוך ליציע הדרומי של טרנר. הגג בצד הדרומי של האצטדיון חוסם את השמש, דבר שפוגע בקצב הגדילה של הדשא באותו אזור. "אנחנו עדיין מתמודדים עם הבעיה הזו, מפני שעדיין ישנו מצב נתון של גג בצד הדרומי של האצטדיון שלא מאפשר לשמש להיכנס לאזור הזה במרבית תקופת החורף", אומר אלפסי ומפרט באשר לפעולות שנעשו כדי להתגבר על הבעיה: "נבנתה מדשאה מחוץ ל'טרנר' בגודל של 300 מ"ר ושנה אחרי זה גם הכפלנו אותה. זה נותן לנו גיבוי למקרה שנצטרך להעביר מרבדים של דשא מהמדשאה לאצטדיון. כשישנה פגיעה בדשא באזור של היציע הדרומי, וזה בדרך כלל קורה בתקופות של עומס משחקים, אז השיקום של הדשא יכול לקחת זמן ממושך במהלך החורף, בגלל שלא נכנס לשם אור השמש בתקופה הזו. בעקבות כך קנינו מספר מנורות קטנות שמאירות על האזור הזה. עם הזמן, השורשים של הדשא ביציע הדרומי הפכו להיות חזקים יותר ומשום כך כשיש שם פגיעה, הדשא מצליח לשקם את עצמו תוך זמן קצר יחסית. מלבד הבעיה עם הדשא בסמוך ליציע הדרומי, בכלל, ההתעסקות באצטדיון עם הדשא היא עבודה מאוד סיזיפית".

מלבד משחקי הבית של הפועל באר שבע במסגרת ליגת העל, אלפסי ואנשיו באצטדיון טרנר נדרשו לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר בכדורגל האירופי, כאשר אצטדיון טרנר אירח בשנים האחרונות משחקים בינלאומיים, בין אם משחקים של הפועל באר שבע בליגה האירופית ובמוקדמות ליגה האלופות, וכן משחקים של נבחרת ישראל בליגת האומות ובמוקדמות אליפות אירופה. אלפסי: "לפני משחקים בינלאומיים אנחנו מקבלים לו"ז מסודר לגבי איך שהדברים אמורים להתנהל על פי הסטנדרטים של אופ"א, מרגע כניסת השחקנים לפני המשחק ועד לעזיבה שלהם את האצטדיון בסיום. הכל אמור להיות מתוקתק כמו שעון שוויצרי. באופ"א, חשוב להם מאוד לא להשאיר שום מקום לטעויות, יש ביקורות וסיורים שהם עושים מראש במתקן והם גם שולחים צוותים לאצטדיון כמה ימים לפני האירוע, כדי לוודא שהכל לפי התכנון". אלפסי גם מדגיש: "מבחינתנו, כצוות שמנהל פה את האצטדיון, בין אם אנחנו נערכים לקראת משחק מול הפועל עכו, מול מכבי תל אביב, מול אינטר או מול נבחרת אירופית כזו או אחרת, אנחנו נערכים באותה הרצינות. אנחנו עושים בדיקת מערכות כוללת לפני כל משחק, לא משנה מה רמת החשיבות שלו. למרות שההכנות לפני כל משחק זהות, אין ספק שכשמגיעה לכאן נבחרת ישראל במסגרת במשחק בינלאומי, זו כמובן תחושה נהדרת. מתנגן פה ההמנון הלאומי ואצטדיון טרנר בבאר שבע באותו המשחק, הוא למעשה הבמה של הכדורגל הישראלי בזירה הבינלאומית. זה כבוד גדול לעיר".

אגב, אוהדי החוץ שיגיעו מעתה למשחקים באצטדיון טרנר ייהנו מכביש חדש שנסלל מהכניסה הצפונית לעיר היישר לחנייה האחורית של האצטדיון. עד כה נאלצו אוהדי החוץ שהגיעו למשחקים, לתמרן את דרכם לחניית האצטדיון תוך כדי נסיעה על דרכי עפר. הכביש שאורכו 1.5 ק"מ ונפתח לאחרונה לתנועה, מקצר את הגישה ומווסת את התנועה לאצטדיון, מה שצפוי להקל מאוד על עומס התנועה בכניסה הצפונית לעיר בעת משחקי כדורגל.

באצטדיון טרנר עובדים בסך הכל שמונה עובדים. בין השאר ישנו אדם שאחראי על התחזוקה של הדשא ואחת לשבוע מגיע גם יועץ מיוחד שמתמחה בתחום, הוא בוחן את הדברים ומסייע במה שנדרש כדי לוודא שהדשא במצב טוב. ישנו מנהל אחזקה ותחתיו ישנו עובד אחד (אפרים דוידי, בלם העבר האגדי של הפועל באר שבע). בנוסף, ישנו אדם שאחראי על הצד הטכנולוגי באצטדיון. כמו כן, ישנו פיילוט שלדברי אלפסי מגיעים מכל הארץ כדי ללמוד אותו. במסגרת שיתוף פעולה עם שירות בתי הסוהר, ישנו אדם באגף הספורט שכל בוקר מקבל תחתיו בין 10 ל-15 עובדי שירות בתי הסוהר אשר עוזרים בכל מה שנדרש באצטדיון בין אם בניקיון או בכל דבר לוגיסטי. "הם נותנים כאן תפוקה מדהימה של עבודה שאם הייתי מתרגם אותה לכסף, זה היה עולה 2-3 מיליון שקלים בשנה", מסביר אלפסי שמוסיף: "אחרי שראינו שהפיילוט מוצלח, עשינו את אותו הדבר בכובע השני שלי כמנהל אגף הספורט, עם מתקני ספורט נוספים בעיר. הבאנו בנאדם שכל יום עובר בין המגרשים השונים, דואג שהם יהיו נקיים והעלויות של זה הן אפסיות לעומת מה שהיה בעבר".

התאמות לליגת העל

בקו אווירי של כ-200 מטרים מאצטדיון טרנר נמצא אולם הקונכיה שנחנך ב-2014 ומשמש כאולמה הביתי של הפועל באר שבע בכדורסל. לאחר שהקבוצה העפילה לליגת העל לפני כשנה וחצי, נדרשו בעירייה לבצע התאמות באולם. "הקונכיה זה אולם חדש שלרוב התאים למשחקי ליגת העל בכדורסל. עם הזמן, הדרישות באיגוד הכדורסל ובמינהלת הליגה השתנו ונדרשנו לבצע מספר התאמות", אומר אלפסי ומפרט: "בין שאר הדברים שעשינו זה מערכת בקרת כניסה. עשינו תשתיות לעמדת שידור נוספת. עשינו התאמות של נגישות לאנשים שמתניידים בכיסאות גלגלים. נדרשנו לשולחן גדול יותר בעמדת המזכירות. התקנו תאורת לד. שדרגנו את כל מה שצריך עבור אורחי ה-VIP. בנינו חדרי שירותים נפרדים ומזנון נפרד לקהל האורח, כדי למנוע מגע בין הקהלים בשל שיקולי אבטחה. הוספנו גם כיסאות סמוכים לפרקט שמשרתים את נציגי התקשורת שמגיעים למשחקים. הוספנו אינטרנט אלחוטי והוספנו איבזור מתאים בקופות".

לאחרונה גם נכנס לתפקידו מנהל חדש לאולם הקונכיה, יוני דניאל, אשר החליף את לוי בייזרמן שניהל את האולם בשנים האחרונות. אלפסי: "יש לי היכרות רבת שנים עם יוני דניאל. הוא בחור מוכשר עם תואר ראשון וידע נרחב בספורט. הוא מגיע עם ניסיון וידע בניהול מתקן ספורט ברמת התפעול שלו. חוץ מהיותו מנהל הקונכיה, יוני גם אחרי כל נושא ה'קולות הקוראים' באגף הספורט ועל נושא רישוי המתקנים. למעשה כל הפעילות השוטפת של מתקני הספורט בעיר נמצאים תחת אחריותו".

לא רק טרנר והקונכיה

אמנם, אצטדיון טרנר ואולם הקונכיה הם גולת הכותרת של מתקני הספורט בבאר שבע, אך בבירת הנגב זה ממש לא מסתכם רק בשני מתקני הספורט הללו. אלפסי: "העיר עוברת מהפיכה בתחומים רבים בשנים האחרונות, בין השאר גם בכל הנוגע למתקני הספורט. מלבד מגרשי כדורגל ואולמות כדורסל, יש את הבייק-פארק ויש את הסקייט-פארק, שכמעט ולא מוצאים באף עיר בישראל. בספורטק שנבנה בימים אלה בפארק נחל באר שבע ועל פי הערכות יהיה מוכן באוגוסט שנה הבאה, בנינו מגרש תקני של קריקט ובונים שם גם רולר-הוקי".

בכל הנוגע למחסור של מגרשי כדורגל בבאר שבע לאורך השנים, מוסיף אלפסי: "ידענו שתמיד יש בעיות קשות עם מגרשי כדורגל. גם כשהיו מגרשים, לא כולם היו מותאמים על פי הסטנדרטים הנדרשים של ההתאחדות לכדורגל, כך שקבוצות לא היו יכולות לשחק בהם במשחקים רשמיים. בתיאום עם כל אגודות כדורגל בעיר החלטנו לעשות הפרדה. הוחלט שלהפועל באר שבע יהיה מתחם סמוך לאצטדיון טרנר, מתחם חדש שנקרא וסרמיל (זאת לאחר הריסתו לאחרונה של אצטדיון וסרמיל המיתולוגי מ.ש). החלטנו שהשם וסרמיל לא יעלם וימשיך איתנו גם לכאן. למכבי באר שבע יש את המגרש בנווה נוי ואת מגרש טאובל, שעבר שדרוג גדול עם דשא סינטטי ותאורה חדשה. שדרגנו שם גם את חדרי ההלבשה. את בית"ר באר שבע העברנו למגרשים בפארק נחל באר שבע, שם בנינו ארבעה מגרשים, מתוכם שלושה סינטטיים. שלושה מהמגרשים בפארק נחל באר שבע משמשים את בית"ר ואחד מהם את שאר הקבוצות בעיר. מהשנה הבאה לכל קבוצת הנשים, גם הבוגרות וגם בגילאים היותר צעירים, יהיה מגרש מסודר עם חדרי הלבשה. פנינו גם להתאחדות כדי לוודא מראש שלוח המשחקים יאפשר לכל הקבוצות להשתמש במגרש ולא תהיה התנגשות בין משחקי הבית שלהן. יהיה מענה עם מגרש ביתי גם לקבוצת פוטבול וקבוצת בייסבול שנפתחו בבאר שבע. כדי שלא יהיה מצב שקבוצות מוצאות את עצמן ללא מגרש ביתי, פעלנו כך שלמרות שאנחנו מאפשרים לקבוצות לתפעל בעצמן את המגרשים שנתנו להן, יש לעירייה את הזכות לאפשר לקבוצה נוספת להשתמש במגרש במידת הצורך. כל קבוצת כדורגל לקחה על עצמה סוג של 'אימוץ' של קבוצת ספורט נוספת מענף אחר, שבמסגרתו מאפשרים לקבוצות של רוגבי או פוטבול לצורך העניין, להשתמש במגרש שלהן. היום, מבחינת היקף מגרשי הכדורגל בעיר, אנחנו בעידן אחר לגמרי. זה נכון שיש עוד מה לשפר מבחינת הצללות וברזיות במספר מגרשים, אבל בהשוואה למצב שהיה כאן לפני מספר שנים, אנחנו במצב הרבה יותר טוב עם סדר גודל של 15 מגרשים ברחבי העיר. זה החזון של ראש העיר, אנחנו תפקידנו הוא ליישם אותו בשטח".

גם באשר לאולמות הספורט באר שבע, אין ספק שהמצב בבירת הנגב השתפר בשנים האחרונות. אלפסי: "למעט אולם הקונכיה שמשמש את הפועל באר שבע בליגת העל ולאירועי תרבות, יש לנו אולם חדש בשכונת רמות שנותן מענה לקבוצת הכדוריד שבליגת העל. בכל שלב שקבוצת הכדוריד תצטרך לשחק באולם גדול יותר מסיבה כזו או אחרת, אין בעיה שהקבוצה תשחק בקונכיה. אני גם התעקשתי שלמרות שהקבוצה עברה לשחק ברמות, לא יסירו מהקונכיה את הסימונים של הכדוריד. בשנים האחרונות נבנו אולמות חדשים בין השאר בשכונת נווה נוי ובשכונת נאות לון. בקרוב תושלם בניה של אולם חדש גם בבני עקיבא. ישנם כמובן אולמות וותיקים יותר בבתי ספר שונים שמתופעלים על ידי חברת כיוונים. בסך הכל מדובר על כ-15 אולמות ברחבי באר שבע. מלבד מגרשי הכדורגל ואולמות הספורט, ישנם בעיר כ-50 פארקי כושר, חלקם הוקמו בשנים האחרונות וכן כ-50 שצ"פים שזה אומר המגרשים הפתוחים לקהל הרחב. בתוך אגף הספורט הקמנו גם מחלקה שהתפקיד שלה הוא לתחזק את מתקני הספורט בעיר. זה מענה נוסף למה שכבר נותן אגף האחזקה והתפעול של חברת כיוונים. לא פחות חשוב מלהקים מתקן ספורט זה גם לתפעל ולתחזק אותו ברמה הגבוהה ביותר".

אלפסי מסביר כי מלבד ההשקעה הגדולה בבניית אצטדיון טרנר ואולם הקונכיה בהיקף של מאות מיליוני שקלים, בהקמת מגרשי הכדורגל ואולמות הספורט החדשים ברחבי העיר בשנים האחרונות הושקעו עשרות מיליוני שקלים.

אין ספק שמבחינת מתקני הספורט, באר שבע נמצאת היום בשורה הראשונה עם שאר הערים הגדולות במדינת ישראל. כעת הכדור נמצא במגרש של קבוצות הספורט הרבות של העיר, בתקווה שהן ימשיכו להביא הישגים ולהוות מקור גאווה לחובבי הספורט הרבים בבירת הנגב.