הכרוז של הפועל באר שבע בכדורסל שטס למשחק הניצחון בבולגריה: "אמרתי לבן שלי שלקחנו חלק בהיסטוריה באר שבעית"

ניב, אתה הכרוז שהולך איתם לכל מקום בעולם?

"לפני קצת יותר מעשר שנים, הלכתי עם בן, בני האמצעי, למשחק כדורסל של הפועל באר שבע. הקבוצה שיחקה בליגה הארצית ובדרך המקרה, פגשתי שם חבר ילדות שלי, תומר ירון שהתנדב במועדון ולימים התקדם להיות מנכ"ל המועדון. תומר צירף אותי למועדון ומאז ועד היום עשיתי ואני עושה המון רעש עם המיקרופון ככרוז הקבוצה. בקבוצה פגשתי את מור אביטן שהיה הקמע של המועדון והכיר לי את ההורים שלו, צופיה ומומי, והחיבור איתם היה מיידי. מאז כבר נסענו לכמה משחקים של הפועל באר שבע בכדורגל בחו"ל, ולכן כשקבוצת הכדורסל עלתה לפיינל פור בבולגריה, זה היה אך טבעי שניסע לעודד את הקבוצה".

ספר על משחק הגמר

"אחרי שהכרוז המקומי הציג את שחקני הקבוצות, ניגנו את ההמנונים הלאומיים. התחילו בהמנון הקוסוברי ולאחר מכן את התקווה שלנו. אמרתי לכולם ביציע להניף את הצעיפים הכי גבוה שאפשר ולשיר את ההמנון הכי חזק שאפשר. זו הייתה אחת החוויות העוצמתיות ולכולם היו דמעות התרגשות בעיניים."

המתח באוויר הורגש

"המשחק היה מותח מאוד ובסוף המשחק, כשהמארגנים החלו להקים את במת הטקס, ביקשתי מתומר ירון שיארגן לי אישור לכרוז את שמות השחקנים לקבל את המדליות והגביע. המארגנים אישרו את הבקשה ובתנאי שאעשה את זה באנגלית. מובן שהסכמתי."

ולסיכום החוויה?

"בעוד כמה שעות אנחנו עולים על הטיסה לישראל ואנחנו כבר בעננים. נראה לי שייקח לנו קצת זמן "לנחות" על הקרקע מהחוויה. אמרתי לבן שלי שלקחנו חלק בהיסטוריה בארשבעית. הקבוצה שלנו הביאה גביע בינלאומי ראשון על אדמת בולגריה ורז, בני הצעיר, הבראדר על מלא שלי מומי ואני ,היינו שם כדי לראות ולחוות את זה מקרוב".