תשע שנים אחרי, רמי זיתון כותב לאחיו מאיר שנרצח: "הכאב הוא חלק ממני, אני חי אותו כל יום כל דקה וכל שנייה. זה כבר הפך לשגרה"
17.05.22 / 15:52
תשע שנים של געגוע עברו מאז הרצח הנוראי (20/3/2013) שארע בסניף בנק הפועלים בשכונת נווה זאב, ביום שבו החליט לקוח הבנק, איתמר אלון ז"ל, לקחת את החיים של ארבעה בני אדם בצורה אכזרית וכואבת ולפצוע שלושה אנשים. אחד ההרוגים היה מאיר זיתון, שעבד כסגן מנהל וראה למול עיניו את הלקוח יורה לכל עבר עד שהקליע הגיע גם אליו. חזרנו לאחיו רמי, שיספר על החיים שלפני, אחרי ועל הגעגוע האינסופי - כולל מכתב שכתב לו לכבוד יום הולדתו, בלעדיו.
לפני תשע שנים הגיע מאיר זיתון ז"ל כמו בכל יום שגרתי, לסניף בנק הפועלים שבו עבד כסגן מנהל, עם אותו חיוך ואנרגיות חיוביות הזכורות לכולם עוד מתקופת עבודתו כסלקטור אגדי ומוביל מוזיקלי במועדון "הפורום" בעבר, מבלי לחשוד לרגע שזהו יומו האחרון. באותו היום הגיע בצהריים איתמר אלון, לקוח הבנק, כדי לטפל בהסדר כספי, ומשלא נענה בחיוב, החליט לירות בכל באי הבנק. מאיר נהרג במקום. "מאיר היה אדם מאד חכם סוחף וכריזמטי" משתף אחיו רמי זיתון "הוא היה צריך להגיע רחוק, הוא היה הדבק שמחבר בין כולם, אדם אהוב, רגיש, איש העולם הגדול. הוא התחיל ללמוד לבשל ואהב ללמוד גמרא, מאיר תמיד היה מרחיב את האופקים שלו. לפני שעבד בבנק היה איש חיי הלילה של באר שבע, עבד תקופה ארוכה במועדון הפורום במקביל ללימודיו בבן גוריון וגם היה מנהל את הדירות הפתוחות - מיזם של האוניברסיטה בלהשלים את הפערים באזורים מוחלשים".
ספר לנו על הפגישה האחרונה שלכם לפני הרצח?
"כמה ימים לפני הרצח חגגנו לו ב'קפה קפה' יום הולדת ארבעים, ואני זוכר שממש התעקשתי שהוא יחגוג ארבעים. באו כל המשפחה והחברים וזאת הייתה בעצם הפרידה האחרונה שלי ממאיר, עכשיו אני מרגיש שזו הייתה כמו הסעודה האחרונה".
מה היו החלומות שלו?
"החלומות של מאיר היו גדולים. בחלק מהשיחות שלי אתו, והיו הרבה, הוא סיפר שרצה להיות מרצה לכלכלה או מנהל של תחום השיווק של בנק פועלים, ואני מאמין שאם מאיר היה חי הוא היה מגשים את כל החלומות שלו".
תחזור איתי לאותו יום ארור, מתי שמעת את הרצח ומתי ידעת שאחיך הוא בין הנרצחים?
"חזרתי ממשמרת לילה וכמו כל יום שיגרתי הכנתי צהרים לילדים ואז הידיעות החלו להגיע. אמרו שיש פיגוע בבנק לאומי ואני ידעתי שמאיר עובד בבנק פועלים, אבל הייתי דרוך באמצעי התקשורת. לאט לאט התבהרה התמונה המלאה והבנתי שהיה פיגוע בבנק הפועלים של אחי. אני יודע שבשעה הזו מאיר נוסע להוציא את הבן שלו אז לא חששתי. כולם ידעו שהוא נרצח ולא סיפרו לי. בשעה ארבע התקשרו אלי ואמרו לי להגיע לבית החולים ושם פגשתי את אמא שלי על מיטת בית חולים כשהיא מוקפת משפחה וחברים. היא אמרה שמאיר איננו ובאותו רגע הרגשתי שלקחו לי איבר מהגוף".
אתה חושב מה היה באותו רגעי אימה, מה הוא עשה כדי להציל את חייו וחיי אחרים?
"מאיר היה מפקד בחייו וכמו מפקד טוב אני מאמין שמאיר קודם כול הגן על הפקידה שלו. מאיר קודם כל דיבר עם הרוצח וניסה להרגיע אותו, אבל למזלו קרה הגרוע מכל".
איך השתנו חייך וחיי המשפחה מאז מותו?
"מאז המקרה התחזקתי קצת מבחינת דת. אני שומר שבת והבנתי את ערך החיים, שכל שנייה צריך להגיד תודה. לאימא שלי תמיד קשה שמגיעים לתאריך, כי גם איבדנו את אבא אחרי שלוש שנים. התחושת הריקנות הזאת מלווה אותה ואותנו עד היום".
במה הוא הכי חסר?
"מאיר היה איש שיחה מדהים ואני הערצתי אותו. יש ילדים שמעריצים זמר מסוים ואני הערצתי את אחי. הוא היה מודל לחיקוי בשבילי בהרבה מובנים, היה חכם, חריף וכריזמטי ".
מאיר היה נשוי לורד ויחד הם גידלו לתפארת ובהרמוניה נפלאה את שלושת ילדיהם. אין אדם שלא סיפר שהוא היה בעל אוהב ואבא מהטובים שיש, מעורב מהפרט הקטן עד הגדול, זה שתמיד דאג לכולם, אופטימי באופיו, אוהב את החיים ואין ספק שגם האיר אותם בחייו. כיום הילדה הבכורה הפכה לחיילת בת עשרים, הבן הצעיר תיכוניסט ("דומה לאבא קופי") והבן זקונים כבר עולה לכיתה ה'. "אשתו לאחר הרבה שנים עדיין מתאבלת על האובדן" משתף רמי בכאב "הבת הבכורה מנהלת את כל המשפחה כמו שמאיר היה, הרבה תכונות טובות היא לקחה ממאיר. למאיר היה הכי חשוב הלימודים ושכל ילד יצליח בתחומו, לכן היה תמיד מעורב בכל חלק מחייהם והיה חשוב לו לראות איך הם מתפתחים".
מה הייתם אוהבים לעשות יחד כאחים?
"למאיר ולי היה הרבה במשותף, אהבנו את אותן להקות, אהבנו לבשל יחד והיה לנו אותו חוש הומור. בכל צעד בחיי הוא היה מעורב, תמיד דאג איפה שצריך ותמיד האמין בנו. הוא חינך אותנו מגיל צעיר. מבחינת הלקוחות של הבנק הוא דאג ללקוחות שהיה להם קשה כלכלית. פגשתי את אמנון שנמצא באותו בנק והוא סיפר לי שהרבה לקוחות נשארו בבנק בזכות מאיר".
מה הכי חשוב לך שיזכרו במאיר?
"היה אדם לבריות, אציל נפש, אהב אנשים ומעולם לא פגע באיש. רצה להיות מחנך בבית ספר והילדים היו כל עולמו. אהב לחיות".
אתה מסוגל לעבור ליד הבנק מאז?
"אני עובר ליד הבנק, אבל פעם נכנסתי והרגשתי סוג של מחנק. אימא שלי עדיין גרה סמוך לבנק. צריך להיות חזקים ולהשלים עם החסר. הייתה לו יום הולדת לא מזמן, היה צריך להיות בן 49. אני אשמח שתשתפו מה כתבתי לו ולזכרו".
המכתב שרשם רמי לאחיו מאיר ז"ל:
"אח יקר שלי, אתה לא איתי עכשיו בשביל שאומר לך מה שיושב על ליבי, כמה אתה חסר, לא ניתן לעכל כשאתה כבר לא פה. תמיד עולות לי מחשבות, מה היה אם היית נמצא, מה היית אומר לי, ואיך היית מכוון אותי.
אח יקר שלי, החור העמוק הזה בלב שהשארת לא מתמלא. געגועים בלתי פוסקים אליך. אח יקר שלי, היום שלך הגיע, שוב עברו 9 שנים מאז שעזבת ותמיד תישאר צעיר לנצח. התבגרתי, גדלתי, למדתי דבר או שניים, סיימתי גם שני תארים ואני יודע שהיית עוזר לי שהייתי צריך. איך הזמן רץ ובלי להרגיש גדלתי בלעדייך, הגעגועים לא פוסקים והזמן שעובר לא מרפא את הכאב. לאן שאלך תלך איתי והזיכרון שלך חרוט בי לנצח. כואב לי בלב.
למה הגעגוע הזה שורף לי מבפנים? איך החור הזה שנשאר בי מסרב להתמלא מחדש? הכאב הוא חלק ממני, אני חי אותו כל יום כל דקה וכל שנייה והפך לשגרה. החיים ממשיכים, ואני איתם ובזכותך אח יקר. למדתי להעריך את החיים ולהעריך כל יום ויום שהקב"ה נותן לי, למדתי שאחרי כל סערה מגיע השקט, השקט הזה ששווה הכל . אומרים תמיד למצוא את הטוב במר, ואם התנגדתי לזה כל הזמן, זה כי פחדתי לקבל את זה שאין לי אח או שאין לי אבא, הבנתי את זה עם השנים.
הבנתי שהטוב הוא המשפחה שהשארת, כולם גדלו, חושן בצבא ויונתן נהיה דומה לך מיום ליום. מאיר בזכותך אני עטוף באהבה ולא מרגיש לבד לעולם, ושהמשפחה שלך אין בעיה שהם לא יצליחו לפתו , ושיהפכו עולמות בשבילם ואני בשבילם, בזכותך אח. המשפחה שלי היא אהבה טהורה, אהבה שלא תלויה בדבר. אשתי היא עמוד התווך שלי, בשבילה אני קיים. עוד מעט אני אבוא לבקר אותך בבית עלמין, נקרא קדיש ויבואו חברים וכמה בני דודים. אוהב אותך אהבת עולמים ולא אשכח אותך לעולם".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
