עוזרים לדרור וליאת שניידר להביא לעולם אח או אחות למאיה: "אין לי את היכולת לשאת הריון נוסף, אנחנו פונים לפונדקאות- עזרו לנו להגשים חלום"

ליאת ודרור שניידר תמיד ידעו שהם רוצים להיות הורים ולהרחיב את המשפחה. כיום הם הורים למאיה בת ה-6.5 אך לא ידעו שיגיע הרגע בו יתבשרו כי ליאת לא יכולה לשאת הריון נוסף בעקבות מחלה אוטואימונית קשה שהתפרצה אצלה. כעת, הם פנו לתהליך של פונדקאות אך מדובר בעלות גבוהה וסכום שלא יוכלו לעמוד בו. לכן הם יצאו בקמפיין גיוס המונים, כשהם לא רוצים לוותר על החלום ופונים אליכם לעזרה.

דרור הוא באר שבעי במקור, נולד וגדל כאן ומשפחתו עדיין חיה בעיר. את ליאת הוא הכיר אחרי שעבר למרכז והשניים עבדו יחד באותו בית הקפה. הם סיפרו ל'באר שבע נט' על הדרך שעברו יחד, הקשיים בהתמודדות עם מחלתה של ליאת ועל כוח הרצון שגורם להם להמשיך להאמין ולהילחם עבור משפחתם.

"אנשים הפתיעו לטובה, אם זה מכרים מבאר שבע או חברים מהתיכון, אנשים שהיו איתי מהצבא או עבדו איתי בעבר, אנשים תרמו ועזרו ופשוט הרחיבו לנו את הלב"

"שנה אחרי שמאיה נולדה חליתי במחלה אוטואימונית שנקראת וגנר, מחלה נדירה שנחתה עליי משום מקום. בהתחלה זה התבטא בכאבי שיניים, אז הלכתי לרופא שיניים ועקרו לי שיני בינה", סיפרה ליאת ל'באר שבע נט', "הכאבים לא הפסיקו ונוצרה דלקת ושום אנטיביוטיקה לא עזרה. במשך שלושה שבועות לא יכולתי לאכול ואז החלטתי ללכת לבית חולים. אחרי מספר בדיקות אבחנו לי את המחלה".

ואז נתנו לך טיפול שעזר?

ליאת: "אז אושפזתי וטופלתי בכדורים וסטרואידים וחייתי עם זה, זה לא הגביל אותי בשום דבר. כשהייתי תחת טיפול הכל היה בסדר ואפילו הייתי שנתיים בלי תרופות, אבל פתאום המחלה חזרה. לפני שנתיים הייתי שוב בהריון בשבוע 8, הלכתי לרופא נשים לבדוק דופק והייתה לי הרגשה שמשהו לא בסדר, ובאמת צדקתי, ההריון לא התפתח. וזה משהו שקורה להרבה נשים אז לא חששתי, גם הרופא אמר שפשוט ננסה שוב בהמשך. במקביל הסתבר שהמחלה חזרה ושוב חזרתי לתרופות וטיפולים, קיבלתי כימותרפיה ושוב לא יכולתי להיכנס להריון. בשלב מסוים אמרו לי שרוב הסיכויים שהטיפולים יפגעו בפוריות שלי".

אז המשמעות היא שאת לא יכולה לשאת הריון נוסף?

ליאת: "בחודש פברואר האחרון הייתה התפרצות נוספת של המחלה, שוב התאשפזתי וקיבלתי סטרואידים ואנטיביוטיקה ואז המצב התדרדר. גילו לי דימום בריאות והייתי מורדמת ומונשמת במשך יומיים. התעוררתי ולא הבנתי מה קרה בכלל... ואז קיבלתי ארבעה טיפולים שונים כולל החלפת הפלסמה בדם, הייתי מאושפזת במשך חודש. זה הגיע למצב שהשרירים שלי נחלשו ולא יכולתי לעמוד, לקח לי זמן ללמוד ללכת מחדש, הייתי בשיקום בבית לוינשטיין וזה היה מאוד מתסכל, בבית החולים החלום שלי היה להצליח לקום לשירותים לבד, חוויתי השלכות שלא ציפיתי להן... ואז בגלל כל מה שעברתי הרופאים המליצו שלא אכנס להריון נוסף, כי יש בכך הרבה סכנות. כי המחלה יכולה לחזור פתאום בהריון, להתקיף איברים וקשה לדעת מה יהיה, אני גם בת 41 וזה גם מקשה".

"אנחנו לא מוכנים לוותר על החלום להיות הורים שוב ולהביא אח או אחות למאיה, גם אם צריך ללכת עד סוף העולם ובחזרה"

לאחר התייעצויות רבות ובהמלצת הרופאים פנו דרור וליאת לתהליך של פונדקאות. מדובר בהליך ארוך, יקר ומאתגר, כזה שהמדינה וקופת החולים אינן משתתפות בהוצאות שלו ומדובר בסכום לא מבוטל בו לא יצליחו לעמוד. "קיבלנו מספר חוות דעת והבנו שצריך לפנות לחלופות אחרות, ואז הבנו שאנחנו רוצים ללכת על הליך פונדקאות. מדובר בסכום כסף גדול, לא חשבנו שנצטרך להתמודד עם סיטואציה כזו ואנחנו כעת מנסים לגייס את הכסף", הוסיפה ליאת. לאחרונה הם כאמור פתחו קמפיין גיוס המונים במטרה להשיג 185,000 ₪ שיסייעו במימון ההליך בסופו יוכלו להיות הורים שוב ולהביא אח או אחות לביתם הקטנה. הקמפיין על זמן קצוב ויסתיים ב-31 באוקטובר.

בעקבות העלויות הגבוהות החלטתם לפתוח קמפיין מימון המונים? הייתה לכם התלבטות בגלל השיתוף והחשיפה?

ליאת: "הבנו שאם אנחנו רוצים להגיע למטרה אין מנוס מהחשיפה. בסוף המשפחה והחברים הקרובים כולם יודעים, אבל כן, פתאום להתחיל לפתוח את זה ברבים זה לא פשוט... אני לא אדם שמפרסם בפייסבוק כל דבר אבל בשביל הגיוס והמטרה זה משהו שצריך לעשות".

"הבת שלנו רואה משפחות של חברים וחברות שיש להם עוד אחים ואחיות והיא שואלת אותנו על זה. זה מחזק אותנו שאנחנו עושים את זה גם בשבילה. ילדה אחת שהיא לבד זה מעט מידי גם בשבילנו וגם בשבילה, התחושה היא שמשהו חסר במשפחה"

איך התגובות שקיבלתם עד כה?

ליאת: "התגובות מדהימות, גם מהחברים והמשפחה ובכלל, כולם אומרים שאנחנו עושים משהו מדהים וכל הכבוד שאנחנו הולכים על זה למרות כל המורכבות והקושי. זה מצריך המון אנרגיה, זמן, סבלנות וכסף. אנשים תורמים ומאמינה שעוד יתרמו ואנחנו מודים לכל מי שתרם, תורם ושיתף".

דרור: "התחלנו בלשתף חברים ומשפחה, לאט לאט פתחנו את זה לעוד אנשים, ככה הלב גם נפתח ואנשים הפתיעו לטובה. אם זה מכרים מבאר שבע או חברים מהתיכון, אנשים שהיו איתי מהצבא או עבדו איתי בעבר, אנשים תרמו ועזרו ופשוט הרחיבו לנו את הלב".

ובעצם יש דד ליין לקמפיין- אתה חייבים להשיג את הכסף עד לסוף אוקטובר?

דרור: "כן, הקמפיין באתר מוגבל ל-90 ימים, וזה או הכל או כלום. אם לא נעמוד ביעד הגיוס של האתר אין לנו עוד הזדמנות. אנחנו משקיעים הרבה אנרגיה וזמן וזה לא פשוט. אני לא ישן בלילה כי אני בלחץ ממה שיקרה בקמפיין ואם נצליח או לא... אנחנו נעשה הכל כדי שזה יקרה, אנחנו לא מוכנים לוותר על החלום להיות הורים שוב ולהביא אח או אחות למאיה, גם אם צריך ללכת עד סוף העולם ובחזרה".

ליאת: "אם לא נגיד ליעד שלנו של 185 אלף שקלים לא נקבל כלום. דיברנו עם אנשים שעשו את זה בעבר והצליחו לגייס סכום כזה וזה גרם לנו להאמין שזה אפשרי. אבל כרגע אנחנו לא מתקרבים בקצב שציפינו וזה רק הולך ומתרחק מאיתנו. בסוף גם לבת שלנו יש ציפייה, היא רואה משפחות של חברים וחברות, שיש להם עוד אחים ואחיות והיא שואלת אותנו על זה. וזה מחזק אותנו שאנחנו עושים את זה גם בשבילה. אם היו לנו כבר שני ילדים היינו מסתפקים במה שיש, באמת. אבל ילדה אחת שהיא לבד זה מעט מידי גם בשבילנו וגם בשבילה, התחושה היא שמשהו חסר במשפחה".

אתם רוצים לפנות בנימה אישית לקוראים ולבאר שבעים שיסייעו?

ליאת: "אני אשמח שמי שיכול לעזור בתרומה או שיתוף, כל עזרה שתקדם אותנו תתקבל בברכה ונשמח מאוד".

דרור: "אני רוצה להאמין ולקוות בטוב באנשים, לקוות שבסוף 'ואהבת לרעך כמוך' שיש פה בבאר שבע ובכלל בארץ זה יקרה גם עכשיו. בשעת צרה אנחנו עוזרים אחד לשני. אנחנו לא חולמים על חופשה או אוטו או בית גדול, החלום שלנו זה באמת שיהיה לנו עוד ילד או ילדה במשפחה, שיהיה למאיה עוד אח או אחות שהיא תוכל לגדול איתם. באמת שכל תרומה תעזור, וגם שיתוף זה עזרה. תודה רבה לכולם".

רוצים לתרום ולסייע לדרור וליאת להרחיב את המשפחה? פרטים בלינק.